דרישה/חושן משפט/רב
< הקודם · הבא >
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ב[עריכה]
והרמב"ם כתב שאם הם בתוכו א"צ שיאמר כו' בפ"ג דמכירה כ"כ והר' פ"ק דקידושין הביא דברי הרמב"ם אלו וכתב דטעמו כיון שצבורין בתוכו קני בתורת חצר וכ"כ המ"מ שם אלא קשיא להו דא"כ הו"ל לפרש דדוקא בחצר המשתמרת דחצר שאינה משתמרת אינו קונה אלא בעומד בצידה כמ"ש הוא עצמו בפ"ד דזכייה ע"ש בר"ן שהאריך וכתב ב"י דאין זו קושיא שכן דרכו של הרמב"ם לסתום במקום אחד ולסמוך על מה שביאר במקום אחר וכן כאן סמך על מ"ש בפ"ז מהל' זכייה דבחצר שאינה משתמרת לא קני אלא אם כן עומד בצידה וקשיא לי טובא חדא כיון דבגמרא אמרו סתם והילכתא אגב בעינן למה סתם לשונו היפך מסקנת התלמוד ומיירי בחצר המשתמרת יותר הו"ל לכתוב כלשון הגמרא דבעינן אגב ובחצר שאינה משתמרת או לפחות היה לו לכתוב גם דינא דתלמודא ועוד קשה לי דאי הרמב"ם בחצר המשומר דוקא מיירי ומטעם חצירו מ"ט דרבינו והראב"ד דפליגי עליה ושצריך שיאמר קני ואגב ולא יקנה חצירו לכן נראה עיקר כמ"ש מהרי"ק בכ"מ שלו העתקתי לשונו בפרישה וא"ת להרמב"ם איך מצינו לעולם דבעי חצר המשומר הא כל שמונח בתוכו קני ליה בתורת אגב ולמה כתב בפ"ד דזכייה בד"א בחצר המשתמרת כו' וצ"ל דס"ל להרמב"ם דע"כ לא שייך קנין אגב אלא כשלא היה שום אחד מהן שלו או עתה בא לקנות שניהם יחד הקרקע והמטלטלין כה"ג כתוב ויתן להם אביהם מתנות רבות לכסף וגו' עם ערי מצורות אבל כשהחצר בתחלה היה שלו או שקנה מתחלה ממנו החצר ואחר זמן קנה ממנו מטלטלין לא שייך קנין אגב כלל אפי' מונחים בתוכם אלא קנין תורת חצר ולהכי בעינן שהיה משומר וכ"נ דעת רבינו ס"ס זה ולקמן סימן ר"ג דקנין חצר וקנין אגב שני קניינים הם לא שייך זה בזה: והראב"ד השיג עליו כו' עיין בב"י שהביא השגת הראב"ד ותירצו בשני אופנים גם הביא ל' הר"ן מהיכן למד הרמב"ם כן:
ו[עריכה]
החזיק בעציץ [כו'] אף העציץ לא קני לכאורה היה נראה לדייק מדברי רבי' שכתב החזיק דס"ל דוקא החזיק בעציץ לא קנה אבל [משך] העציץ קנה מיהו העציץ אבל הר"ן ס"ל דאם שניהם לאחד אפילו משך העציץ אפילו עציץ לא קנה כיון דבבת אחת מכר לו עציץ וזרעים ול"ק הזרעים אף קניית העציץ לא נגמרה דהא קיי"ל בכור בל' אני מוכר יכול לחזור אפילו בסאה אחרונה ואע"פ שדמי כל סאה ידועים לפי חשבון הכור וכ"ש הכא שאין דמי העציץ ידועים עכ"ל ומיהו ע"כ אין זה הכרע שהרי גם בגמרא אמרו החזיק בעציץ אף עציץ ל"ק וא"כ תקשה להר"ן אלא מאי אית לך למימר דהר"ן מתרץ לה דאדרבה גמרא רבותא נקט דאע"פ שעשה מעשה דשייך לקנות ביה זרעים והו"א דקנה שניהם דעציץ שהוא נכסים שאין להם אחריות נקנה עם הזרעים שהן נכסים שיש להן אחריות קמ"ל דכיון דכוונתו היה לקנות בחזקה זו העציץ תחילה אף העציץ ל"ק ומכ"ש מטעם שכתב הר"ן הנ"ל אעשה משיכה בעציץ אף שהיה כוונתו לקנות גם הזרעים לא שייך שיקנה זרעים במשיכה וכיון דזרעים ל"ק גם עציץ ל"ק ואם כן גם רבינו ל"ד נקט ונמשך אחר ל' התלמוד ובלא"ה צריכין למימר דרבי' נמשך אחר ל' התלמוד במ"ש היה לאחד עציץ נקוב וזרעים שבו של אחר כו' דהא גם אם שניהם של אחד נמי שייך האי דינא וכמ"ש התוס' שם בגיטין דף כ"ב ודוק:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |