ביאור הגר"א/חושן משפט/רג
| < הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) (ליקוט) כל המטלטלין כו'. רפ"ד דב"מ ומיירי בחליפין כמש"ש מ"ו ב' תנן כו' (ע"כ):
(ב) (ליקוט) אצ"ל אם כו'. כמש"ש מ"ז א' דכיון דלא קפיד כו' דכי חליפין כו' ושם תנא קינין בכלי כו' (ע"כ):
(ג) (ליקוט) כעין שקינין כו'. כמש"ש ז' א' וספ"ה דנדרים וש"מ (ע"כ):
(ד) בין כו'. קדושין כב ב' אלא לתנא ברא כו':
(ה) בין בע"ח. דאף במפקיד נקנין כמש"ל כיצד היה כו':
(ליקוט) בין בע"ח. כמש"ש ת"ש הרי שהיה תופס כו' (ע"כ):
(ו) (ליקוט) ופירות נמי כו'. שם י"א ב' וכי לא ה"ל כו' ועבה"ג וכמש"ש מ"ז לר"ן נמי כו' לקיים כ"ד דנקנין במנעל וערש"י מ"ה ב' (ע"כ):
(ז) וטובת הנאה כו'. וכ"פ בס"ס רע"ו וכמ"ש בב"מ י"א ב' ולפימ"ש בסי' קנח ס"ה וריש סי' ר' דקי"ל כההוא מרבנן א"כ לא קי"ל כרבא וצ"ל דר"ג וזקנים ס"ל כמ"ד טובת הנאה ממון ולא קי"ל כוותייהו וע"ל סי' פז סל"ה מש"ש וצ"ע ועש"ך:
(ליקוט) וטובת הנאה כו'. כשיטתו שכ' בהג"ה בסי' ר' ס"א וי"א כו' (ע"כ):
(ח) וע"ל סי' כו'. די"א דלא קנה כמו בשטר בפ"ד דגטין מ"ם ב' וי"א דקנה ול"ד לשטר וראיה ממ"ש בפ"ב דע"ז ע"ב א' ההוא גברא דא"ל כו' ועתוס' דריש ב"ב ג' א' ד"ה כי רצו כו' וס' ראשונה ס"ל דלאו ראיה משם ההוא דע"ז כבר פי' הרי"ף בס"פ בית כור בדא"ל מעכשיו דההוא דריש ב"ב פי' הראב"ד דלמ"ד גודא מיירי שהתחייבו בדמי מחצית הכותל וע"ל סי' ר"ו ס"ד ובהג"ה ולעיל סי' קנ"ז ס"ד בהג"ה:
(ט) מי שקנו כו'. כ"כ הרשב"א למ"ד אתן לא הוי קנין דברים דהוי נקנו מידו שנתחייב מיד משא"כ בשטר מחילה דאינו חייב אלא שקונה מידו להסתלק השעבוד מעליו ובזה לכ"ע הוי קנין דברים אבל להחזיר הזכיות הוא חיוב וכ"ז למ"ד לא הוי קנין דברים וכן הסכים שם ברשב"א ובסי' רמ"ה פ' בהג"ה כס' ראשונה דהוי קנין דברים:
(י) תנא אפילו כו' כיצד כו'. שם מ"ז א' פשיטא דמים כו' ת"ש כו' אמר רבא כו':
(יא) וי"א כו'. דעת ר"ת דבהמה נקרא נמי פירות כפשטא דגמ' דכל שאינו כלי נקרא פירות וברייתא הנ"ל דמחליף פרה בחמור משום דמקפיד דלא אמרו אין קונין כו' אלא בקנין כעין סודר ועתוס' שם מ"ו ב' ד"ה ופירי. ומיהו לפר"ת כו' ושם מ"ז א' ד"ה גאולה כו' ומפרש ר"ת כו' ובב"ק ע' ב' ד"ה באומר כו' ותי' הר"י דחוק שם ופשטא דגמ' מ' כר"ת דקנייה ליה בחליפין:
(ליקוט) וי"א כו'. וכן עיקר דהא אמרינן בתוספתא והביאו הרא"ש בריש ב"ב החליף קרקע בקרקע כו' וכמ"ש סעי' יו"ד וסי' קנ"ז ס"ב וכ"ש פירות ועתשו' רשב"א סי' אלף רכ"ו (ע"כ):
(יב) ויש חולקין. דס"ל דבהמה נקרא כלי כמ"ש בתוס' שם וע"ל סי' קנ"ה ס"ב בהגה:
(יג) וי"א דדוקא כו' אבל. כמ"ש בפ"א דקדושין אבל לא נתן כו' אלא נגד מעותיו וה"ה כאן:
(יד) וי"א כו'. נלמד מהנ"ל:
(טו) לשונות כו'. שם מ"ו א' אידי ואידי בפרוטטות ועבה"ג וע"ל ס"ח:
(טז) ונקנין כו' וקונים. כמ"ש שם בדינר אניקא כו' ובפרוטטות:
(יז) אבל כו' הרי כולם כו'. כמ"ש במתני' מטבע אינו קונה את המטלטלין וקאי אכולהו דכולם נקראין מטבע ושם מ"ה ב' תנן הזהב כו' לא בדמים כו' ה"נ מסתברא כו' אלמא דמתני' בדמים ואפ"ה תני מטבע אינו קונה כו' ושם מ"ח א' רש"א אע"פ שאמרו כו' ובדמים מדאמר טלית קונה כו' ושם מ"ד ב' אבל פירות על דינרין כו' מידי דהוה אכסף לב"ה כו' ואע"ג דר"ל פליג על ר"י וס"ל דאפי' פירות על דינרין אין מחללין חדא דהלכה כר"י לגבי ר"ל ועוד אף לר"ל ב"ש במקום ב"ה אינו משנה ועוד דקי"ל בכ"מ כלישנא בתרא ואמרינן משום שמא ישהא עליותיו ולא פליג ר"ל על ר"י אף לב"ש דטבעא הוי לשאר דברים וז"ש והנותן א' כו':
(יח) ואין כו'. כמ"ש שם מטבע אינו כו' וכן ס"ל לר"פ שם ורב יהודה ועולא ור"א ור"י ומ"ד נעשה ה"ל יחידאה וכן מסקנא דגמ' שם ובקדושין כ"ו ב' ה"נ מסתברא כו' ומטבע אף של זהב ונחשת כמ"ש שם משום דדעתיה אצורתא כו' ושם תנן הזהב כו' וש"מ כו' ושם מ"ו ב' תנן כל המטלטלין כו' אלמא אף בנחשת והוצרך לומר בדינר אנקא כו' ששניהן מפסלי אלמא דאף של נחשת אינו נקנה בחליפין:
(יט) ולפיכך כו'. כמ"ש שם מ"ז א' חליפין ומקפיד כו' ת"ש הרי כו' אלמא במקום שאינו קונה בחליפין אף הדבר שמשך אינו נקנה ול"ד משום שמת דהא פשיט לחליפין ומקפיד:
(כ) אבל בתורת כו'. כמ"ש במתני' המטלטלין קונין את המטבע ומתנ' בדמים ובגמ' רש"א אע"פ שאמרו טלית כו' ועגמ' שם א"ה הזהב קונה כו' ושם אא"ב בחליפין היינו כו' אא"א כו':
(כא) בד"א כו' אבל כו'. כסתם מתני' וכזקנותיה דר' וכל סייעתא שם אידחיא לה רק סייעתא דרבא ויחידאה הוא דר' יוחנן ס"ל כסתם מתני' כמ"ש שם מ"ה א' ועתוס' שם ד"ה אלא. א"נ כו':
(כב) ואם הקנה כו'. הוא פי' על דברי ש"ע וכמ"ש בגמ' שם תנן הזהב קונה כו' לא בדמים כו' וכנ"ל דאין מטבע נעשה חליפין כלל:
(כג) נתן לו שלשים כו'. תוספתא שם והביאו הרי"ף והרא"ש שם:
(כד) ומעות כו'. משום דחריפי טפי וכמ"ש שם איצטריך סד"א הני פריטי כו' קמ"ל כיון כו' אבל אי סגיין בכל דוכתי וחריפי טפי הוי טיבעא לגבי כספא:
(כה) י"א כו'. מדס"ד דאפילו לגבי כספא הוא טבעא:
(כו) וי"א כו'. דנהי דלא קי"ל כילדותיה דר' וכמה תנאים כוותיה מ"מ לגבי נחשת כ"ע מודים וכן סדרן דמתני' דאחרון אחרון גרוע והוא פירא לגבי ראשון נחשת לזהב ומעות הרעות לנחשת ואסימון למעות הרעות. רא"ש. וכ"ה בירושלמי שם ר"פ הזהב זהו כללו של דבר כל הירוד מחבירו קונה את חבירו ואע"ג דבכסף וזהב פליגי ולא קי"ל כן בשאר ל"פ:
(כז) כולם יש כו'. כמש"ל ס"ג:
(כח) וכולם זה כו'. כמ"ש שם מ"ה אילימא כו' לגביה נפשיה מי איכא כו' אלא כו' לא לעולם כו' ושאני כו' ואף דינר זהב לגביה נפשיה טבעא רק לענין הלואה וכן שם מ"ו ב' תנן כל כו' תרגמא כו' אבל בלא"ה אפילו זהב בזהב:
(כט) מעות כו'. ל' הרמב"ם ומפרש כפרש"י במתני' מעות הרעות שנפסלו:
(ל) שפסלתן כו'. גמ' שם:
(לא) או דינרים כו'. דהוי כפסלתן מדינה. מ"מ וערי"ף:
(לב) ה"ה כפירות כו'. שם כל המטלטלין כו':
(לג) ומתחייבין כו' ואם כו'. מתני' מעות הרעות כו' והיפות כו':
(לד) וי"א דאפילו כו'. ט"ס וחסר כאן דתוס' שם ורא"ש וש"פ מפרשים מעות הרעות שלא נפסלו נגמרי אלא שאין יוצאין להדיא וכן פי' באסימון שאינו יוצא להדיא והם פירא לגבי מעות היפות אבל הם מטבע לגבי מטלטלין ועתוס' מ"ד א' ד"ה הזהב לכך נראה כו' ולר"ת כו' ומטלטלין כו' וכמ"ש הרא"ש שם ומ"ט דמ"ש מטבע אינו קונה את המטלטלין קאי אכולהו דחשיב במתני' ואפילו מעות הרעות לגבי אסימון הוי מטבע כנ"ל ומ"ש בגמ' אניקא ואניגרא היינו שאין יוצאין כלל ולכך נעשין ונקנין בחליפין אבל מעות הרעות ואסימון אינן נעשין ולא נקנין בחליפין כיון שהן מטבע ובזה פליגי הטור והפוסקים על הרמב"ם דהרמב"ם מפרש מעות הרעות שנפסלו לגמרי והוי מטלטלין לכ"ד כמו אניקא ואניגרא וכמ"ש בש"ע וכן אסימון מפ' בלא צורה והוא כמו פרוטטות דהן ג"כ כמטלטלין לכ"ד כנ"ל ס"ג ומתני' דקא' מטבע אינו קונה' את המטלטלין וכן מ"ש מטבע אינו נעשה חליפין ולא נקנה בחליפין לא קאי אלא אזהב וכסף ונחשת כנ"ל ס"ג וס"ז אבל מעות שאינן יוצאין להדיא לא נזכר בגמ' כלל לפי' והן בכלל מעות היפות לשיטתו אבל לדעת הפוסקים הוי כמטלטלין לגבי מעות היפות שקונה את מעות היפות בדמים אבל לא בחליפין כנ"ל ס"ד וכצ"ל נקראו מטלטלטלין לגבי מעות היפות לענין שקונות אותן בדמים וכמ"ש בטור ומ"מ וכ"כ בהג"ה בסי' קצ"ה ס"ב מטבע שנפסל לגמרי כו' לגמרי דוקא. ושינה לשון הרמב"ם וש"ע ה"ה כפירות לכ"ד כו' משום דדעת הרמב"ם כדעת ר"ת דחליפין ומקפיד קונין אף בפירות וכמ"ש ריש פ"ה כל המטלטלין קונין זא"ז כיצד החליף פרה בחמור או יין בשמן. ועמ"מ שם וכ"מ פשטא דגמ' בכל הסוגיא וקני ליה פירא לטבעא דהבא פירא כו' ושם מ"ה ב' ה"נ מסתברא כו' תרווייהו ליקני אהדדי אע"ג דהוא פרי לגבי כספא ולדעת תוס' צ"ל דכל הסוגיא כרב ששת דלא כהלכתא אבל דעת ההגהה כדעת תוס' ורא"ש וטור דפירא אין קונה כלל אף במקפיד ומטבע שאני דהוא כלי ואף לאחר שנפסל ממ"ש ואפילו כיס מלא כו' בדינר אניקא כו" וכן בפרוטטות וכמ"ש תוס' שם מ"ה ב' ד"ה אין כו' וז"ש לעיל סי' קצ"ה ס"ב בהג"ה בהמה כו' אבל כו' מטבע שנפסל כו' וכ"ז שלא כדעת ר"ת והרמב"ם. כנ"ל:
(לה) המטבע כו' אלא כו'. שם ואף ר"פ הדר ביה כו' אקנינהו כו' ובע"א דקדושין כ"ו ב' הב"ע לדמי ה"נ מסתברא כו':
(ליקוט) המטבע כו'. עבב"ב קמ"ט א"ר היכי ניקנינהו כו' (ע"כ):
(לו) או שישכור כו'. דרשות קונה מטעם משיכה כמ"ש בפ"ה דב"ב ומשיכה קונה אף במעות כמ"ש שם ואלא מאי לדמי ניקנינהו וכן בהזהב ושאר מקומות:
(לז) כיון שזכה כו'. מתני' בקדושין שם ובב"ב ק"נ ב' זוזי איקרי נכסי דתנן כו' כי הא כו':
(לח) והוא כו'. ע"ל סי' קכ"ג ס"א:
(ליקוט) והוא כו' ולא כו'. כמ"ש בב"ק ע"א (ע"כ):
(לט) (ליקוט) אבל ראובן כו'. עתוס' דב"ב ע"ז ב' ד"ה ר"פ כו' (ע"כ):
(מ) אבל כו' וכן כו'. ע"ש ושם:
(ליקוט) אבל יכול כו' וכן כו'. שניהן בקדושין מ"ז ב"ז ב' מ"ח א' ועוד בב"ב שם וקמ"ט א' וש"מ (ע"כ):
(מא) המחליף כו'. תוספתא פ"א דקדושין והביאו הרא"ש בריש ב"ב:
(מב) י"א כו'. עסמ"ע בשם המרדכי וצ"ע למה כ' ס' ראשונה הא קי"ל באת וחמור דקנה מחצה וע"ל סי' ר"ט ס"ד שסתם כס' האחרונה שכ' מי שמקנה כו' וראיית ס' האחרונה היא חזקה מדמצריך אגב וס' הראשונה בטילה כיון דקי"ל כרב נחמן וכל שקלא וטריא של המרדכי שם לרב המנונא וס"ל כרב המנונא אע"ג דק"ל כר"נ בדיני משום דסוגיא דפ"ב דקידושין מסייעתו ואנן קי"ל כר"נ כמ"ש המפרשים דההיא סוגיא דלא כהלכתא ועסמ"ע אבל נראה ליישב דעת המרדכי ורמ"א דס"ל למרדכי כמ"ש בה"ג ורמב"ם בקדושין דההוא סוגיא אף לר"כ דר"נ מודה כל שכולל בדבור אחד ועא"ע סמ"ב) וכן כאן וז"ש ביחד ובזה מתורץ קושית ר' שמחה ל"ל אגב שאני התם שאינן כוללן ביחד ושם מודה ס' שניה ונמצא בשאין כוללן בדבור אחד כל הב' דעות שוין דהוי כאת וחמור ובזה צדקו דברי רמ"א שכאן כ' ב דעות ובסי' ר"ט סתם כס' אחרונה וטעם ס' שניה עכ"ל רי"ב ס"ג בהג"ה וע"ש אבל אינה כלום ועמ"ש בסי' ר"ט ס"ה בהג"ה:
(מג) וה"ה כו'. כנ"ל:
(מד) שנים כו' י"א. כמ"ש הרמב"ם וש"ע בסי' ר"ט ס"ב אבל האומר כו' וע"ש בהג"ה וטעם הרמב"ם משום אסמכתא לא קניא אף במכר כמש"ל בסי' ר"ז וז"ש במשחק בקוביא ואזיל לשיטתו שפ' דמשחק בקוביא הוי גזל כמ"ש בפ"ו מה' גזילה וש"ע לקמן סי' ש"ע יש דברים שאסרו משום גזל כו' ולכן כתב הרמב"ם וש"ע שם ה"ג דהמשחק עם העכו"ם כו' ומ"ש שם וחלקו עליו לומר כו' וכ"כ בטור שם דבריהם אינן מדוקדקין שגם הרמב"ם מודה לזה כמ"ש הפ"י מה' עדות וכן משחק בקוביא והוא שלא תהיה לו אומנות אלא הוא הואיל ואינו עוסק בישובו של עולם הרי זה בחזקת שאוכל מין הקוביא שהוא אבק גזל אלא דהרמב"ם סבירא ליה כרמי ב"ח דאסמכתא היא ואעפ"כ דוקא שאין לו אומנות אחרת כר"י כמ"ש שם כ"י ב' אר"א הלכה כר"י ואף על פי כן קי"ל דהטעם משום אסמכתא כמ"ש שם כ"ה וא"דך תנא תולה כו' וצריכא כו' וספ"ק דר"ה ואלו הן הפסולין כו' זאת אומרת גזלן דדבריהם כו' אלמא קרי ליה גזלן ובפכ"ג דשבת מנה גדולה כו' משום קוביא ועתוס' שם שדחקו עצמן לומר דאתי כר"י משום ר"ע ועבש"ע א"ח סי' שכ"ב ס"ו דקי"ל שם דאסור אלא ודאי אסמכתא היא ומ"מ אינו פסול הואיל ואינו אלא אבק גזל אא"כ מתפרנס ממנו כר' יהודה וז"ש ה"ז בחזקת שאוכל מן הקוביא כו' ולא משום שאינו עוסק ולכן ה"ל המשחק עם העכו"ם כשר שבכה"ג אין משום גזל עכו"ם אבל לכתחלה אסור כו' דאל"כ למה אמרו ברבית דאפילו לעכו"ם לא מוזפי וכאן לא אמר לעכו"ם אלא דכאן בלא"ה אסור כיון דעוסק להרויח בזה אינו עוסק ביישובו של עולם וע"ז חלקו דאף עם העכו"ם פסול כשיטתם דס"ל כר"ש דפסול משום יישובו של עולם אבל אסמכתא ס"ל דקניא בכה"ג וכמש"ל סי' ר"ז סי"ג בהג"ה ז"ש כאן וי"א דמהני:
(מה) אך כ"א כו' דעיקר כו'. כמ"ש בגיטין ע"ד ב' דרבנן מודי לרשב"ג דכל היכא דלהרוחא קא מכוין דל"ד הן כמ"ש שם ואסברא כו' ואע"ג דשם ע"ה א' אמרינן מתקיף לה אביי אימור כו' שם משום דעיקר כוונתו על האיצטלא משא"כ כאן וז"ש דעיקר כו' וכמ"ש בב"מ ס"ג א' מ"ל הן מ"ל דמיהן:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |