באר הגולה/חושן משפט/רג
| < הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
א) לשון הטור וכ"כ הרמב"ם ריש פ"ה מה' מכירה משנה ב"מ דף מ"ד ע"א:
ב) נתבאר בסי' קצ"ה:
ג) כדאמר רב נחמן שם דף מז ע"א:
ד) מימרא דרב פפא שם סוף דף מ"ה אליבא דרב נחמן ואע"ג דאדחי מימרא דרב פפא (שם ד' מ"ו ע"א) היינו דוקא במאי דאמר דמטבע נקנה בחליפין אבל במאי דאמר פירי אפי' לרב נחמן מיקני נקט לן כוותיה וכ"כ הרמב"ם שם ריש פ"ו:
ה) מסקנת הגמ' שם הלכתא וכו' דף מ"ו ע"א:
ו) טור וכן כתב הרמב"ם שם ספ"ה וכתב ה"ה זה מוסכם ונלמד מהסוגי' דריש פ"ק דב"ב (דף ג' ע"א) וכי קנו מידן מאי הוה קנין דברים הוא גבי חלוקת חצר וה"ה לכל כיוצא בזה:
ז) כמימרא דרבא שם דף מ"ז ע"א:
ח) משנה פ"ק דקידושין דף כ"ח ע"א וכמדפר' לה בגמ' שם ע"ב ה"ק יש דמי' שהן בחליפין וכו':
ט) רמב"ם ריש פ"ה או יין בשמן וכ' ה"ה שם שדעת רבינו כשיטת התוס' בשם ר"ת שאמרו דע"כ לא קאמר רב נחמן דאין קנין בפירות אלא כעין קנין סודר כו' אבל חליפין שהם בתורת שווי דמי' כגון אלו אפי' לרב נחמן פירי נמי עבדי חליפין וכתב הב"י שנראה מדברי ה"ה שכן דעת הרשב"א ושכ"נ מדברי הטור שגם דעתו כן וכ"כ רבינו ירוחם בנ"י ח"ג בשם רבינו האי ונרא' מדבריו שגם הוא סובר כן:
י) ה"ה שם בשם קצת מפרשים:
כ) ברייתא וכאוקימתא דרבא ב"מ ריש דף מ"ז:
ל) טור ס"ב בשם י"א:
מ) רמב"ם שם פ"ו ד"ב וכ' ה"ה מבואר דשם (דף מ"ה ע"ב) דאמרי' מ"ט וכו' דדעתא אצורת' וצורת' עבידי דבטילה וכו' ולשונות אין בהם צורה ותו דק"ו הוא ממעות שפסלתן מלכות (כמ"ש לקמן סעי' ח'):
נ) מבואר במ"ש בסעיף א':
ס) כ' ה"ה הוא מחלוקת בין הגאונים ורב האי חולק בזה ואמרו דמטבע זהב הוא כפירי לכל מילי ודעת המחבר כר"ח ז"ל והלכות וראיותי' מבוארי' בהלכות שם בהזהב:
ע) שם דין ב' וכתב ה"ה במטלטלין והן קונים על הדרך שנתבאר פ"ג ועיין לקמן בסי' ר"ד:
פ) כתב ה"ה זה סתם משנה הזהב קונה את הכסף (דף מ"ד ע"א) וכזקנותו דרבי (שם בגמ') וכדאית' בהלכות וזו דעת הגאונים ז"ל:
צ) שם פ"ו דין ג' ג"ז שם משנה:
ק) ברייתא שם דף מ"ה:
ר) כדמפרש רב אשי שם הא דתני בבריית' בכל מקום שהוא:
ש) שם דין ד' וכתב ה"ה גם זה שם בברייתא ואית' בהלכות ופשוט הוא:
ת) טור ס"ה בשם ר"י ולא נקנה הזהב במשיכתן כ"כ הרא"ש שם בפסקיו בריש הזהב בשם התו' וכ"כ ה"ה שם בפ"ז דין ג' בשם הרשב"א בשם קצת מפרשים דהא אפי' לגבי כספא הוי חידוש כדאיתא בגמרא (שם דף מ"ד ע"ב) משום דחריף טפי:
א2) שם בשם אביו הרא"ש שם בפסקיו ושכ"כ הרמ"ה וכ' הנ"י דכן משמע בירושלמ' וכן דעת הרמב"ן והר"ן ז"ל:
ב2) טור ס"ו וכ"כ ר"י נ"י ח"ג וכ"כ ה"ה שם דין ח':
ג2) שם ס"ח כ"כ הרא"ש בריש הזהב וכ"כ הר"ן וגם תלמידי הרשב"א כתבו בשם הרמב"ן מהא דאמר ריש לקיש ואפי' כיס מלא מעות וכו' ואוקימנ' בדינרא ניאקה ואניגרא (שם דף מ"ו ע"ב) ואלו דינר זהב בדינר זהב לא:
ד2) ל' הרמב"ם שם פ"ו דין ה' וכתב ה"ה שנינו במשנה מעות הרעות קונות את היפות (שם דף מ"ד ע"א) וכן פרש"י שם כלו' שאין יוצאין כלל ופסלתן מדינה כלומר שאין יוצאין באותה מדינה והיו רגילין לצאת ועדיין יוצאין במדינה אחרת ה"ה שם:
ה2) כתב ס"ה מבואר בהלכות וה"ל כפסלתו מדינה האמור בגמרא שם (דף מ"ו ע"ב):
ו2) לשון הטור ס"ט וכ"כ הרמב"ם שם:
ז2) בשם הרשב"א דאע"ג דסגיאן כיון דלא חריפי הוי פירי לגבי המעות היפות דחריפי (פי' יוצאה בהוצאה עובר לסוחר) ושכ"נ מדברי הראב"ד ז"ל ע"כ:
ח2) ל' הרמב"ם פ"ו מה"מ ד"ו וכ"כ ה"ה זה מתבאר במציעא בהזהב (ריש ד' מ"ו) ודין אגב מפור' בעובדא דרב פפא שם.:
ט2) כתב ה"ה זו סברת המחבר נכונה דההוא עובדא דרב פפא פקדון היה אבל מלוה ע"פ א"א להקנותה באגב וכן כתב הרשב"א ז"ל בהגוזל עצים דלא גרסינן (שם דף ק"ד ע"ב) בההוא עובדא דרב אבא הוה מסיק זוזי וכו' לפי שמלוה ע"פ א"א להקנותה באגב וכן עיקר ויש מביאין ראיה מדאמרי' פי' מי שמת (ריש דף קמ"ח) שכיב מרע שאמר הלויתי לפלוני וכו' ואמרינן דאיתיה במעמד שלשתן ולא אמרינן דאיתיה באגב וזה דעת הרמב"ן ז"ל.:
י2) ל' המחבר כמ"ש בסי' רי"א ס"ז:
כ2) שם ברמב"ם ומבואר במ"ש לעיל:
ל2) הרשב"א בתשובה סימן אלף רכ"ז והביאו בית יוסף בסעיף ב':
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |