גליוני הש"ס/קידושין/לח/א
גליוני הש"ס 
קידושין לח א
תוד"ה אקרוב כ' בירושלמי מקשה כו'. נ"ב עיין בעה"ת עה"ת האזינו ד"ה ירכיבהו ועיין שו"ת חיים שאל [ח"א] סי' ג' וסי' ד' ומ"ש התוס' דגזירה כזית ראשון כו' ע' תוי"ט כלאים פ"ח מ"ב ד"ה בהמה וע"ש בתוספת ר' עקיבא עש"ה ועיין ספר בית אלקי"ם להמבי"ט שער היסודות פל"ח דכ' דמשה ויהושע לא גזרו שום דבר כו' וע"ש דמוכח מדבריו דהגזירות הותחלו רק בימי שלמה ע"ש ועיין ע"ז ל"ו ב' דדוד גזר אייחוד פנוי' וב"ד של שם גזרו אביאת עכו"ם ע"ש ואחרי שלמה מצינו כמה גזירות בימי בית ראשון, עיין יבמות ז' ב' גזירות יהושפט ועיין סנהדרין י"ב ב' דאיסור דרבנן שלא לעבר השנה יום ל' דאדר הי' עדיין בימי חזקיהו ע"ש בחידושי הרמ"ה ועיין רש"י יבמות ע"א ב' ד"ה הזאה דלפי' אחד שהביא שם הית' גזירת הפורש מן הערלה כפורש מן הקבר עדיין בימי יהושע ע"ש ועיין תוס' סנהדרין שם י"ב א' ד"ה שעיבר דגזירת עכו"ם שיטמא כמת בימי חזקי' גזרו ע"ש ועיין ספר עץ הדעת טוב מס' שבת ב' א' על רש"י בד"ה פשט העני וכו' שכ' דגזירת שבות דעקירה בלא הנחה והנחה בלא עקירה הי' עוד בימי משה עש"ה ועמ"ש על הגליון ר"ה כ"ט ב' ועיין שו"ת חתם סופר חלק או"ח סי' קמ"א מה שהביא דברי הסמ"ג דמרע"ה גזר שבות דהזאה בשבת ע"ש וס' הסמ"ג איננו בידי ועיין שו"ת תשב"ץ ח"ב סי' ע"ב הביא ראי' דנידוי דאוריתא מדהי' נוהג במדבר ע"ש ומשמע דס"ל דלא הי' עוד עניין דרבנן במדבר ועיין רוקח סי' ר"ט הביא אגדה דשמואל ויפדו העם את יהונתן ולא מת שאמרו מטעמת אינה צריכה ברכה עכ"ל ומשמע דברכות הנהנין דרבנן היו נוהגים עוד בימי שאול אולם משם אין לדון לשאר דרבנן כיון דשם הדרבנן משום סברא דאסור ליהנות מעוה"ז בלא ברכה כמבואר ריש כיצד מברכין והסברא הרי היא מאז ועיין תוס' ב"מ ע' ב' ד"ה תשיך דשלמה גזר אריבית דעכו"ם:
תוד"ה צא כו' נמצא שכלו ל' יום אבל משה בז' כו' ולמחרת כו' דיבר הקב"ה עם יהושע שקודם לכן לא דיבר עמו שאין השכינה שורה מתוך עצבות. נ"ב דוגמתו תוס' ב"ב קכ"א א' ד"ה יום ועיין ספר בניין אריאל עה"ת פ' מסעי הקשה אהא דאמר שם דבט"ו באב נתייחד הדיבור למשה הרי באחד באב מת אהרן והי' עדיין תוך ל' לאבילות אהרן וכמ"ש ויבכו אותו כל בית ישראל למשה שלשים יום וא"כ לא הי' ראוי להיות הדיבור למשה כמו כאן ביהושע עש"ה:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |