רש"ש/קידושין/לח/א

רש"ש קידושין לח א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

גמרא והלא מ' שנה חסר ל"י אכלו אלא לומר לך עוגות כו'. לכאורה אכלו העוגות ל"א יום (וכן איתא במכילתא פ' בשלח) מט"ו בניסן שיצאו עד ט"ז באייר שירד להם המן וא"כ יהיה יתרון יום אחד. ונ"ל שדקדקה הברייתא לומר עוגות שהוציאו לאפוקי סעודת הבוקר דט"ו שאכלו בעודן במצרים שלא טעמו בהם טעם מן. ובט"ו באייר כלו העוגות ולא נשאר מהן על סעודת ערב ולכן התלוננו. ומה שאמרו במכילתא הביאה רש"י שם שאכלו ממנה ס"א סעודות היינו עם סעודת הבוקר דט"ו בניסן שאכלו במצרים ועי' רא"ם שם:

תד"ה אקרוב. א"נ י"ל גזירה כזית ראשון כו'. כה"ג ביבמות (כ ב) גזירה ביאה ראשונה כו':

תד"ה עד בואם. וי"מ איפכא כו'. לעד"נ להכריע כפרש"י מתרי טעמי. א) דהא משמע לקמן דהמ' שנה היו שלימות מיום ליום דפריך וכי ארבעים כו' והלא כו' חסר ל"י (ועט"א ריש ר"ה) ובקרא כתיב דאכלו מ' שנה עד בואם אל ארץ נושבת ואם היא ארץ סו"ע הרי אז לא נשלמו עדיין מ' שנה. ב) דאיתא בב"מ (י ב) גגה חצרה כו' ת"ל ונתן מ"מ ופרש"י מדלא כתיב ובידה יתנהו. (התוס' פי' שם בע"א) חזינן היכא דכתיב הפעל קודם השם כמו ונתן בידה ל"ד יד. אבל אם היה בא השם קודם כגון ובידה יתנהו הוה משמע דוקא יד. ועי' פי' המפרשים במלכים (א כ' י"ח) ולפ"ז לפרש"י הקרא מדוייק היטיב. אכלו את המן דפי' ל"ד המן לבד אלא גם אוכלים אחרים זולתו עד בואם אל ארץ נושבת. מפני שכבר נפסק לרדת לכן צמצמוהו מלאכלו לבדו. את המן אכלו ר"ל אותו לבדו עד בואם אל קצה ארץ כנען משום דאז היה יורד עדיין יום ביומו ונכון בעז"ה. אמנם ק"ל בין לפרש"י ובין להי"מ דעד בואם משמע עד תחלת ביאתם והרי בר"פ דברים כתיב בעשתי עשר חדש גו' בעה"י בארץ מואב גו' ועי' סוטה (לז ב). והירדן עברו בעשור לחדש. ועוד ק"ל לפרש"י איך קורא קצה א"כ לעה"י מזרחה. הניחא לרשב"י בבכורות (נה) דהירדן נקרא ארץ כנען אבל לריב"ב שם דאין הירדן נקרא א"כ מאי איכא למימר:

בא"ד וקצה ארץ כנען היינו סוף א"כ. נראה דר"ל תחלת א"כ ממש ולא באו רק לאפוקי מפרש"י דלדידי' הוא בעה"י מזרחה קודם התחלת א"כ:

תד"ה צא. חלוק ממקצה ג' ימים כו'. כצ"ל:

בא"ד ושבע לנרצע פי' שאם פגע כו'. עי' מהרש"א. ועמש"כ בס"ד בחדושי בס' נת"ע אות ח'. ובמה שהשגתי בק"א להט"א שם על הרש"א קצרתי קצת ולכן רבים גמגמו בהבנתו ע"כ מוכרח אני לבאר יותר פה והוא כגון אם נמכר בי"א בתשרי בחצות היום. כשיוצא בשש אינו יוצא אלא בשקעה"ח ביו"ד בו בשנת הו' עמש"כ לעיל (יט ב). אך כשפגע בו יובל אז יוצא בעצם היום לאחר שתקעו ב"ד בשופר דומיא דנרצע דודאי לא רצעו ביוה"כ משום חבורה. וברצעו בט' בתשרי א"א דא"כ כבר התחילה שנת הז' בשקה"ח דח' אלא ע"כ דנרצע בי"א ויוצא ביו"ד בשופר:

תד"ה וה"ה. והר"מ כו' ואם חסרו ב"ד חדש כסלו כו'. ולפ"ז מוכח דט"ו שבט דחדשים הוא. וה"ל להש"ס לאתויי מזה סייעתא לר' ינאי בר"ה (טו). ואולי משום דאיכא לדחויי דהכוונה הוא כא' משאר הפירושים ועמש"כ בברכות (כו):

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף