אילת השחר/קידושין/לח/א
תוד"ה והוא הדין לערלה (הא'). ועוד אומר ר"י וכו'. היינו דלרש"י זה נקרא אין איסורו איסור עולם, וע"ז הקשו דהפרי אסור לעולם והאילן אין אסור בכלל, לכן פי' ר"י דזה נקרא יש היתר לאילן שמה שיוצא עכשיו אסור ומה שיוצא אח"כ מותר, ובמהרי"ט ביאר באופן אחר.
תוד"ה והוא הדין לערלה (הב', הנמשך לע"ב). אבל טבל ותרומה איסורן בא ע"י מירוח. לכאורה דין תרומה אינו בא ע"י מירוח, דהא אם הפריש בשבולין לפני מירוח נמי חל התרומה עם כל האיסור שבה.
ומש"כ קודם דכיון דאין הטבל אלא משום תרומה שיש בו, ולא כתבו משום דאי לא יחול תרומה לא שייך טבל, דלמאי הוי טבול ע"כ כדי להפריש תרומה, ואם אין שום דין על התרומה למאי הוי טבול. ואין לומר דיצטרכו לקיים נתינה לכהן, דא"כ שוב נוהג תרומה, וע"כ דלא יהי' שום דין תרומה בחו"ל א"כ למאי יהי' טבול, ובתוס' הרא"ש משמע דתירץ כמש"כ, ואולי גם כונתם כן.
אלא דיש להקשות דנהי דללמוד תרומה א"א דיש פירכא וממילא אין טבל, מ"מ נאמר להיפך דנלמוד שינהוג טבל וממילא אע"ג דלתרומה אין לימוד בהכרח יהי' דין תרומה מחמת דיש לימוד על טבל, ואם נאמר בכונתם כמו הרא"ש, יש לומר דלא שייך טבל בלי שלתרומה יהי' איזה דין, א"כ כשאנו רוצים לחדש טבל אנו כבר דנין בהכרח על תרומה, וכיון שזה א"א משום הפירכא ממילא א"א ללמוד לא טבל ולא תרומה.
 |
ספרי אילת השחר מונגשים לציבור במסגרת 'אוצר הספרים היהודי השיתופי' לשימוש אישי לעילוי נשמתו הטהורה של רבנו אהרן יהודה ליב ב"ר נח צבי. הזכויות שמורות לבני רבנו יבלחט"א |