בית נתן/ברכות/מג/ב
אמר רב חננאל אמר רב הני חלפי דימא מברכין עלייהו בע"ב אמר מר זוטרא מאי קראה והיא העלתם הגגה ותטמנם בפשתי העץ אמר רב גידל אמר רב האי סמלק מברכין עלוהי בורא עצי בשמים אמר רב ששת הני סגלי מברכין עלייהו בע"ב האי נרגרס דגוניניתא מברכין עלוהי בע"ב דדברא בורא עשבי בשמים אמר מר זוטרא האי מאן דמורח באתרוגא או בחבושא אומר ברוך אשר נתן ריח טוב בפירות:
(אננ"ק בנוסחת הדפוס ובכ"י הגי' שוה בברכת האילנות להתנאות בהן וכו' אבל בפסקי הר"י מטראני כ"י מצאתי הגירסת כך להתעדן בהן בני אדם:[1])
מניין שמברכין על ריח טוב שנאמר כה"תי איזה דבר שהנשמה נהנת ממנו ואין הגוף נהנה ממנו הוי אומר זה ריח טוב ואמר רב זוטרא בר טוביה אמר רב עתידים בחורי ישראל שלא טעמו טעם חטא שיתנו ריח טוב כלבנון שנאמר ילכו ינקותיו ויהי כזית הודו וריח לו כלבנון ואמר רב חסדא בר שמואל[2] מ"ד את הכל עשה וכו':
ואיהו דידיה עביד אמר מר[3] זוטרא:
דילמא לבד מדידיה ת"ש מסיפיה וירח כשלשה אא"ב וכו' ארבעה למה לי והתניא לאחד נראה וכו':
בהדי דידיה ש"מ אמר מר זוטרא בר טוביא אמר רב וא"ל א"ר חיננא בר כהנא אר"ש וכו':
בש"א מברך על השמן וחוזר ומברך על ההדס וב"ה אומרים מברך על ההדס וחוזר ומברך על השמן:
רב' איקלע לבי רב חנינא בריה דרב איקא[4] אייתו לקמייהו שמן והדס שקל רב פפא בריך אהדס והדר אשמן[5] א"ל וכו' ולא היא לשמוטי נפשיה וכו':
מברך על היין ושותהו ומברך על השמן וכו'[6]:
שגנאי לת"ח שיצא כשהוא מבושם לשוק ת"ר ו' דברים גנאי לת"ח אל יצא כשהוא מבושם לשוק ואל יצא במנעלים המטולאים ואל יצא יחידי בלילה ואל יספר עם אשה בשוק ואל יכנס באחרונה לבית הכנסת ואל יסב בחבורה של עמי הארץ וי"א אל יהלך בקומה זקופה ואל יפסיע פסיעה גסה:
זיעה מעברא ליה וא"ר פפא שערו כבגדו דמי וא"ל כגופו דמי אל יצא במנענים המטולאי' מסייע ליה לר' חייא בר אבא גנאי הוא לת"ח שיצא במנעלים המטולאים איני והא רבי חייא בר אבא נפק כי קאמר רבי חייא בר אבא בטלאי על גבי טלאי ולא אמרן אלא באפנתא אבל בארקתא לית לן בה ולא אמרן אלא בימות החמה אבל בימות הגשמים לית לן בה (גי' הכ"י קרוב לגי' הרמב"ם שלא חילק אותן החילוקים הנזכרים אצלינו וכמו שהעיר הגאון ר"י פיק עה"ג ויתכן שגירסתו ממש כגי' הכ"י כי מ"ש בכ"י ולא אמרן אלא באפנתא אבל בארקתא לית לן בה הפי' כמו שפי' בערוך ערך ארקתא וז"ל שם כל מנעל עור על גבי עור הוא התחתון שעל גב הרגל נקרא פנתא והעליון שעליו נקרא ערקתא נמצא ערקתא מעל אותו העור שעל רגליו וכו' ע"ש נמצא מ"ש בגי' הכ"י אבל בארקתא לית לן בה הכונה על אותו עור העליון[7] אבל החילוק של גילדא ושל אורחא לא נזכר בכ"י והוא ממש כגי' הרמב"ם) ואל יצא יחידי בלילה משום חשד זונה ולא אמרן אלא דלא קבע ליה עידנא אבל קבע ליה עידנא אמרי לעידניה קא אזיל ואל יספר עם אשה בשוק אמר רב חסדא ואפילו היא אשתו תניא נמי הכי אל יספר אדם עם אשה בשוק ואפילו אשתו ואפילו בתו ואפילו אחותו לפי שאין הכל בקיאין בקרובותיו ואל יכנס באחרונה לבית הכנסת (כך היא גם כן הגירסא במס' ד"א זוטא פ"ו ועיין בספר כבר לאדן ד' רפ"ד ע"ב מה שכתוב בזה) דקרו ליה פושע ואל יסב בחבורה של עמי הארץ דאתי לממשכי בהדיהו וי"א אל יהלך בקומא זקופה דלאו אורח ארעא משום שנאמר מלא כל הארץ כבודו (ול"ג בכ"י הא דאיתא בנוסחת הדפוס דאמר מר המהלך בק"ז אפילו ד"א כאילו דוחק רגלי שכינה שנא' מכה"כ וההעדר יותר נכון וק"ל) ואל יפסיע פסיעה גסה דאמר מר פסיעה גסה נוטלת אחת ממאור עיניו של אדם מאי תקנתיה הדרא ליה בקדושי דבי שמשי (לגי' הכ"י הדרא ליה ניחא מאד הפירוש שפירש המוהרש"א בחא"ג דהיינו משנכנס שבת מהדר ליה והיינו ממילא נתקן בהכנסת שבת ואין תלוי לא בנתינת ע"ג העין ולא בשתייתו ורש"י שפירש ששותה כוס וכו' היה לו הגי' להדריה שמשמע שהאדם מחזיר זה ע"י איזה פעולה לכן פירוש שע"י שתיה ועיין בתשובת הגאונים שבס"ס נהרות דמשק סי' קי"ג ע"ש[8]):
- ↑ בכי"מ ליהנות מהן בני אדם, וכ"ה בסמ"ג עשין כ"ז וברוקח סי' שמ"ב וברבינו ירוחם שם. וברוב הראשונים הגי' להתנאות בהן וכן העתיק הרא"ה לדברי הרי"ף (דק"ס).
- ↑ וכ"ה בכ"י פ' וט"ס (דק"ס) דכל המימרות הובאו כאן רק משום דחד אמרינהו.
- ↑ וכ"ה בכ"י פ' וט"ס (דק"ס).
- ↑ וכ"ה בכ"י פ' וכ"ה ברא"ש ובאו"ז הל' סעודה סי' ק"פ. בכי"מ לבי רב חנה בריה דרב, ונר' שהוא ט"ס. ובבה"ג הגי' ר' חיננא בריה כו' והוא הנכון (דק"ס).
- ↑ בכי"מ "והדר בריך אשמן" ליתא וכן ליתא ברא"ש, ובאמת הוא מיותר כיון דאמר בריך אהדס ברישא. וכן ליתא בבה"ג ופסקי רי"ד אבל מהם אין ראיה דאינהו גרסי מברך על השמן ופוטר את ההדס ולפ"ז מ"ש בפסקי רי"ד בריך אהדס ברישא תיבת ברישא ט"ס הוא ואפשר דאיירי שלא היה ברכותיהן שוות כגון שמן ערב והדס שאין אחד פוטר את חברו. ובב"נ הגי' בריך אהדס והדר אשמן. וזו היא המעולה שבגירסאות. ובכ"י פ' ליתא והדר "בריך" (דק"ס).
- ↑ וכ"ה בכ"י פ' ובפסקי רי"ד, ואין שייך לכאן ובא הטעות מלקמן נ"ב א' (דק"ס).
- ↑ וכ"ה בארקתא בכ"י פ' וכ"ה הלשון ביבמות ק"ב א' וארקתא מעל דמעל והוא עוד יותר בגלוי מהגילדא דהיינו גב הרגל וע"ש פי' רש"י (דק"ס).
- ↑ וז"ל הדק"ס, ובב"נ ובכ"י פ' מאי תקנתיה הדרא ליה בקדושי כו' (והמחבר פי' בו דהדרא ליה מעצמו אבל הלשון מאי תקנתיה לא ניחא לפ"ז), עכ"ל.