בית נתן/ברכות/כז/ב
ותניא רבי אליעזר חסמא אומר (וכ"ה גי' הרי"ף ובעל הלכות גדולות וברא"ש הגי' ר"א בן חסדא ופשוט שהוא ט"ס וצ"ל חסמא וכמ"ש במעדני י"ט ע"ש):
המתפלל אחרי רבו והמתפלל כנגד רבו והנותן שלום:
דתלמיד חבר הוה לגבי דרב:
ומי בדיל והאמר אבידן:
ויצא ושנה לנו פרק אחד:
לכברויי סלי אפניא דמעלי שבתא התם טעותא הוי ומי מהדרינן טעותא:
כסבורים העם שהוא חשכה ונכנסו לבתי כנסיות ולבתי מדרשות והתפללו של מוצאי שבת בשבת ואח"ך נתפזרו העבים וזרחה השמש:
ואומר קדושה על הכוס ר' יאשיה דמצלי של מוצאי שבת (ותי' והלכתא כוותיה ל"ג):
ת"ש דאמר רב נחמן אמר שמואל מתפלל אדם של מוצאי שבת בשבת ואומר הבדלה על הכוס איתמר נמי אמר רב תחליפא בר אבדימי אמר שמואל מתפלל אדם של מוצאי שבת בשבת ואומר הבדלה על הכוס אמר ר' זירא אמר ר' אסי וכו':
בצד תמרה הוה כי אתא רבין אמר לא בצד תמרה הוה אלא בצד עמוד זה הוה ולא ר"י בר וכו':
דאמר רב יהודה אמר שמואל תפלת ערבית ר"ג אומר חובה ור' יהושע אומר רשות והלכתא כדברי האומר חובה רב אמר הלכתא כדברי האומר רשות (כך הוא גי' הכ"י ולע"ד דהך והלכתא כדברי האומר חובה הם הכל מדברי רב יהודה אמר שמואל ולא מסתמה דתלמודה וכן מפורש בדברי בעל הלכות גדולות וגי' ממש כגי' הכ"י וז"ל בה"ג והלכה כרבי יהושע מפלוגתא דאמוראי דפליגי אליביהו דאמר רב יהודה אמר שמואל תפלת ערבית רבן גמליאל אומר חובה ור' יהושע אומר רשות והלכה כדברי האומר חובה ורב אמר הלכה כדברי האומר רשות והלכה כרב באיסורי והכא תפלה איסורא הוא וחובת גברא היא והלכה כר' יהושע דפסק ליה רב כוותיה וכו'
ולזה כיוונה ג"כ הגליון שנדפסה בש"ס החדשים והלכתא כדברי האומר חובה ורב אמר הלכה כדברי האומר רשות, והך והלכתא הם הכל מדברי רב יהודה אמר שמואל וכן יתכן שכך גרסי התוס' ומעתה כמה תמוהים דברי הרב חיד"א ז"ל בס' פתח עינים וז"ל ומ"ש בש"ס פ"פד"מ ס"א והילכתא כדברי האומר חובה ליתא והיא נוסחא מוטעת וכ"כ בס' מחב"ר סי' רל"ו וז"ל שם והגירסה שנדפסה בש"ס החדשים בגליון והלכתא כדברי האומר חובה ורב אמר הלכה כדברי האומר רשות ליתא אמנם גי' התוספות והרשב"א היא כך שמואל אמר הלכה כדברי האומר חובה ורב אמר הלכה כדברי האומר רשות וכן היא גי' הגאון בה"ג כמ"ש בספרו דהוי פלוגתא דרב ושמואל ע"ש עכ"ל ועש"ב והנה הרב חיד"א ז"ל הבין שהך והלכתא שנדפסה עה"ג הוא מסתמא דתלמודא ועל זה כתב הרב שנסוחא מוטעית היא והאמת אתו שאם הך והלכתא כדברי האומר חובה היה מסתמא דתלמודא בודאי היה צ"ל ההלכה כשמואל דאומר חובה כיון דסתמא דתלמודא פסק כוותיה ולא היה יכול להיות הלכה כרב האומר רשות וכנרא' מדברי התוס' דף כ"ו ע"א ד"ה טעה וכמפורש יוצא מדברי בה"ג שהלכה כרב, אבל אחרי המחילה שגג בזה והך והלכתא הם הכל מדברי רב יהודה אמר שמואל וכנז' ובכן מה שכתב שכן היא גי' הגאון בה"ג כמ"ש הרשב"א שמואל אמר הלכה כדברי האומר חובה ורב אמר הלכה כדברי האומר רשות ע"כ הגם שכך כוונת בעל הלכות גדולות מ"מ אין לשונו וגירסתו כך אלא ממש כמ"ש בגליון הש"ס וכגי' הכ"י דאמר רב יהודה אמר שמואל ת"ע ר"ג אומר חובה ור"י אומר רשות והלכה כדברי האומר חובה ורב אמר הלכה כדברי האומר רשות וע"ש במחב"ר שמביא משו"ת שבות יעקב ח"א ברי' קונטרי' פאר יעקב שכתב גם הוא שגי' שלפנינו בש"ס מוטעי' אבל הגי' האמיתית שהיה לפני הרא"ש (הוא אגב שיטפי דהרא"ש גריס בהדיא כמו שהוא לפנינו דפליגי אביי ורבא וכו' וכמו שהעיר המחב"ר עש"ב) ותוספות לק' פ' תפלת השחר הוא כמו שאיתא בבה"ג וכו' ולזו הגי' כונת התוס' וכו' עכ"ל הרי מבואר כמו שכתבתי לעיל שיתכן שגי' התוס' הוא ממש כגירסת בה"ג ותו לא מידי.
ועיין בספר יד דוד ד' ח' ע"ב בתוס' ד"ה והלכתא כוותי' דרב שהביא דברי המחבר שהוא טעות הדפוס ולא הרגיש שדבריו הם טעות ועיין בס' יד מלאכי כלל קמ"ח שהאריך בענין הגרסאות והכריח דהגי' רב אבל התוספות לא גרסי הכי וע"ש עכ"ל הרב יד דוד ומשטחיות לשונו משמע שהרב יד מלאכי כותב שהתוספות לא גרסי הכי ואין האמת כן שבפי' כתב ה' יד מלאכי וז"ל שם וגירסת התוספות נמי כך הוא דף כ"ו ע"א ד"ה טעה בכ"ז ב' ד"ה הלכה עכ"ל באופן שדברי הרב יד דוד צ"ע? והוא הפך ממ"ש הרב שבות יעקב וכנז' ועיין לעיל דף ד' ע"ב בתוס' ד"ה אר"י איזהו וכו' דכ"ש דפלוגתא היא דרב וכו' ע"ש):
בתלמיד אחד שבא לפני ר' יהושע ומני רשב"י:
א"ל והלא שאלתי את ר' יהושע וא"ל רשות:
המדרש כיון שנכנסו:
יש אדם שחולק עלינו:
משמך אמרו לי שאתה אמרת רשות:
ועמד אמרו כמה נצעריה וניזיל אתא ר"ה אשתקד צעריה אתא בבכורות צעריה משום מעשה דר' צדוק הכא נמי קא מצער ליה כולי האי ליצעריה וליזיל תא ונעבריה מאן נוקים נוקמי לר' יהושע:
דלית ליה זכות אבות נוקמיה לר"א ב"ע:
והוא עשיר דאי מפלח הוא מפליח נמי כוותיה לבי קיסר:
ולא מצי עניש ליה אמרו ליה:
ואמליך באינשי בתאי אזל אימלך בה אמרה ליה דביתהו מעבירין לך אמר לה גמירי מעלין בקדש ולא מורידין דלמא עניש לך אמרי אינשי לישתמיש איניש יומא חד במאן יקרא ולמחר ליתבר והא לית לך חוורתא (וכך הגי' בעין יעקב ועיין רש"י ד"ה ה"ג דלמא וכו' דל"ג זה ועיין במוהרש"א בחא"ג שכתב שנ"ל לקיים גי' כל הספרים הישנים וע"ש והנה זה לשון רש"י ה"ג דלמא מעבירין לך א"ל יומא חדא בכסא דמוקרא ולמחר ליתביר ול"ג מעלין בקדש עכ"ל והדבר ברור שרש"י בא לאפוקי גי' גמ' כ"י הנז' וגירס' עין יעקב אבל לומר שהיה עוד גי' אחרת דלמא עניש לך וכו' כמו שעלה בדעת הרב זהב שיבה דף כ"ב ע"ב וז"ל שם ידוע דרך הישיבות בזה דכשאומר ה"ג ול"ג הפירוש הוא דהכי גרסינן מיעט גירסא אחרת חוץ מולא גרסינן וע"ש שהאריך בזה וע"ש שכתב ב"פ דהוא אמר לאמו והבין דביתהו ר"ל אמו וטעה בזה כי דביתהו ר"ל אשתו ופשוט וחידוש מגדול כזה. ולע"ד אין דבריו מוכרחים וגם דרך הישיבות לאו מר בר רב אשי חתים עלה והדברים פשוטים דרש"י מיאן בגי' שהיה כתובה לפניו וכמו שהוא לפנינו בכ"י מעבירין לך א"ל גמירי מעלין בקדש וכו' דע"כ תשובה זו דמעלין בקדש אינה דהא באמת כשעשו שלום היו רוצים להורידו והרי הורידו ג"כ את ר"ג ולא חשו משום מעלין בקדש אבל בודאי הגמור שגם רש"י ס"ל האי דינא דמעלין בקדש וכו' דהיא גמרא מפורשת במנחות דף צ"ט ועיין רש"י שבת כ"א ע"ב ברש"י ד"ה מעלין וכו' ומעתה כמה קשים דברי הרב בית דוד חא"ח ד"ח רע"ב שס"ד שרש"י לא ס"ל האי דינא וכו' עש"ב
(ואגב אכתוב כאן חידוש שדברי רש"י הללו משבת כ"א ע"ב נעלמו משלשה חכמים גדולים ספרדים ז"ל דהיינו מה' קול יעקב ומהרב מערכי לב ומהרב מנחה טהורה בשיטתו למנחות שם דף צ"ט הביא גמרא הנז' והקשה לרש"י במגילה דף כ"ו שהביא מהתוספתא ולמה שבק סוגיא דידן וכו' ע"ש ולק"מ על רש"י שהרי שם בשבת מזכיר סוגיא דמנחות ומש"ש תוספתא הוא תוספת מאיזה חכם ולא מרש"י ולא על רש"י תלונתם.)
אבל הכונה הוא כך דכשאמרה לו דביתהו מעבירין לך השיב הוא גמירי מעלין בקדש ולא מורידין שבלתי קטטה וסיבה בודאי לא יעבירו אותי ושאני ר"ג דהיה ע"י קטטה ומחלקת ואף אם יעשו שלום לא יעבירו אותו לגמרי דמעלין בקדש וכמו דחזינן כשעשו שלום אמרי היכי נעביד נעבריה גמירי מעלין בקדש ולא מורידין הרי שהיה כפי דבריו גם מה שמיאן רש"י בגי' דלמא עניש לך דכבר אמרו דהוא עשירי לעזרא ואית ליה זכות אבות אינה קושיא דלא סמכה אהא שמא יגרום החטא וכמ"ש המוהרש"א ע"ש):