אמרי נועם (הגר"א)/ברכות/כז/ב
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
והנותן שלום לרבו פירש"י שאינו אומר רבי ומורי כו' וראייתו משום דאמרינן כדי שאילת תלמיד לרב משמע שמותר לשאול בשלום הרב ומשמע ששלום רבו יותר משלום אדם לחברו ורבינו יונה פי' שאסור לשאול בשלוה רבו וראייתו מירושלמי (פ"ב בברכות הובא ברא"ש דנהיגי בהון דזעירי לא שאול בשלמא דרבה כו' משמע דאסור לשאול בשלום רבו והא דאמרינן כדי שאילת תלמיד לרב אחזרה קאי ורבינו הסכים לדעת רש"י דדוחק לומר כפי' הר"י דשאילת תלמוד קאי אחזרה דשאילה קאמר ועוד דגמ' ערוכה הוא לעיל (דף י"ד) ופגע בו רבו כו' שואל כו' ומהירושלמי ג"כ אינו ראיה ואדרבה מדקאמר בירושלמי דנהיגי גבן וכו' משמע דהדין הוא דמותר לשאול בשלום רבו אלא דנהיגי גבן פי' שהם מחמירים על עצמן ואין נותנין שלום לרבם כלל (וע"ע ביאור הגר"א ליו"ד סי' רמ"ב ס"ק ל"ח): והאומר דבר שלא שמע מפי רבו עי' בהרא"ש ורבינו אמר פי' מי שאומר דבריו בסתם ויודעים העולם [שתמיד כל מה] שאומר הוא הכל מן הרב שלמד אצלו וזימנין אמר דבריו שלו סתם פי' של עצמו] ואינו אומר ששלו הוא וסוברים העולם שמשם רבו אמר זה וזהו שאומר דבר שלא שמע מפי רבו ואומר סתם עי' ביאורו ליו"ד סי' רמ"ב ס"ק נ"ט (ופי' תוס' יומא דף ד' ד"ה תניא): שאני צבור דלא מטרחינן להו. כללא דמילתא במוצאי שבת טעותא בין יחיד בין ציבור אסורין במלאכה (והוא פשוט שהרי מי שעושה מלאכה בבהשמ"ש מוצש"ק באשם תלוי קאי ומה יועיל טעות שלהם] רק שיש חילוק לענין תפלה שציבור אין צריכין לחזור ולהתפלל ויחיד צריך לחזור ולהתפלל וטעותא בע"ש לענין מלאכה הכל מותרין בין יחיד בין ציבור ובתפלה יש חילוק דיחיד צריך לחזור ולהתפלל והציבור אין צריכין ואם קיבלו שבת בין יחיד בין ציבור אסורין במלאכה: רב צלי של שבת בע"ש אומר קדושה על הכוס וכו' ולעיל כתבנו בשם הטור (לעיל ע"א) [עי' טור סי' רצ'] דרב כר' יהודה ס"ל אבל אנן פסקינן כרבנן א"כ אף בע"ש אסור להתפלל קודם צה"כ מיהו אם רוצה לאכול קודם זמן ערבית אם מותר להקדים קידוש קודם ערבית או לא פסק המג"א סי' רע"א ס"ק ה' דמותר ורבינו הוכיח דאסור מדאמרינן בגמ' רב צלי של שבת בע"ש אומר קדושה על הכום כו' ת"ש דאמר ר' נחמן אמר שמואל מתפלל אדם כו' דהא לכאורה קשה דלמה חוזר ומזכיר בת"ש דאמר ר' נחמן אמר שמואל מתפלל אדם של שבת בע"ש כו' האי לישנא דמתפלל וכו' מיותר כך ה"ל למימר ת"ש דא"ר נחמן אמר שמואל אומר קדושה על הכוס אלא ש"מ מלשון הגמ' דאינו רשאי לומר קידוש אלא לאחר תפלה אבל קודם תפלה אסור וכן מצא רבינו בתשובת הגאונים (עי' בספר מעשה רב סי' קי"ז ומ"ש שם): א"ה ע"ש במעשה רב שכתב כעין. זה. והראיה בסגנון אחר מעט. ושמעתי מכבוד אדוני אדמו"ר הגאון הגדול צדיק יסוד עולם כש"ת מו"ה ישראל סלאנטער זצוק"ל שאמר שיש לדחות הראיה וכמדומה לי שאמר בסגנון זה על פי מה דקי"ל דזכור את יום השבת מ"ע מדאורייתא ורק על היין הוא לכמה שיטות רק דרבנן ומדאורייתא יצא לשיטתם אם הזכיר בתפלה לבד כשיטת החולקים על פירש"י בנזיר (דף ע"א ע"ש תוס'). ועי' בתוס' פסחים ק"ו ועי' מג"א סי' רע"א ס"ק א'. ואם כן אם לא הזכיר בתפלה הוא עדיין דאורייתא וכשהתפלל הוה אח"כ רק הקידוש דרבנן. ולכן אמר לרבותא מתפלל אדם של שבת בע"ש וגם אומר קדושה על הכוס אע"ג שעושה שניהם בע"ש וא"כ אם לא נחשב לע"ש במקום שבת לא יצא גם דאורייתא כלל. והוה אמינא דרק כשעושה א' מהם בלילה דמדאורייתא קיים גם בלילה א"כ לא נשאר רק דרבנן ועל דרבנן הקילו שיהיה מותר בע"ש ולכן אמר שניהם יחד לרבותא דמותר ולא לאפוקי דאסור לקדש מקודם. לי כמדומה לי שבסגנון זה אמר. ואולי טעם הגר"א ז"ל כיון שסוף דבר יתפלל מחר ג"כ א"כ דאורייתא יוצא בכל אופן וא"כ אין כאן רבותא אבל מ"מ יש לדחות דמ"מ יש רבותא יותר דה"א שמחוייב להקדים דאורייתא מיד בכניסתו לכתחלה ולכן הוצרך לאשמעינן רבותא יותר ועי' ביאור הגר"א ז"ל סי' רע"א סק"א זכרהו מיד כשנכנס כ יעי"ש. ועוד לענ"ד עיקר הראיה אינו מובן דשמואל אשמעינן ב' הדינים שהיה מקום לחלק בין תפלה לקידוש והגמ' מביא כל דברי שמואל ואין דרך הגמ' להביא חצי מאמר. ולכן נראה לענ"ד שגם הגר"א ז"ל לא קאמר רק כיון שהגמ' בעי אם מותר לומר קידוש ופשיט רק מן שמואל ומשמואל אין לנו ראיה שמותר גם לקדש מקודם תפלה אע"ג שאין לנו ראיה ג"כ מדבריו שאסור. אבל כיון שאין לנו ראיה מדבריו להיתר גם קידוש מקודם תפלה אם כן נשאר על קידוש קודם בלא פשיטות א"כ ממילא אין זה נכון לעשות כן. וע"ע הלשון במעשה רב שם]: מאי אין לה קבע אילימא דכל הלילה זמנה לימא כל הלילה כו' ולכאורה מאי פריך דילמא לעולם כל הלילה זמנה והא דלא תני כל הלילה משום דבא לאשמועינן התחלת הזמן וכמ"ש לעיל דמ"ש אין לה קבע ר"ל מכי מסיים זמן מנחה עד שמתחיל זמן תפלת שחרית זהו זמנה וי"ל דהכי פריך אף שבאמת שמעינן מינה התחלת הזמן וכנ"ל אעפ"כ קשה ליתני כל הלילה ולא לאשמועינן התחלת הזמן וכמו שאין מזכיר התחלת הזמן גבי תפלת שחרית ומנקה אלא ע"כ צ"ל דאתא לאשמעינן דזמנה כל הלילה א"כ פריך שפיר לתני כל הלילה:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |