בית נתן/ברכות/טו/א
דהא עולא לייט וכו' (ובפיסקי ברכות למוהר"י מטראני כ"י גורס לייט רב ספרא):
עד פרסה דא"ר אבהו אמר ריש לקיש לתפילה ולנטילת ידים ארבעה מילין וא"ר יוסי ל"ש אלא לפניו אבל לאחריו אפילו מיל וכו':
תרתי ש"מ ות"ק מאי טעמא אמר קרא על לבבך אחר כונת הלב הן הדברים תנן וכו':
ולא השמיע לאזנו יצא ר' יוסי אומר לא יצא הני מילי ק"ש דאורייתא אבל ברכת תרומה דרבנן לא וממאי וכו' (העט"ר כתב ר"י אומר וכו' ה"ג ולא גרסינן יצא דברי ר' יהודה והכי הוא במתניתין וכן משמע מדברי התוס' בד"ה ודלמא וכו' עי"ש וכן הוא מוכח בב"י בה' מגילה בסי' תרפ"ט דמוכח מדבריו דגם בנוסחת הרי"ף שהיה לפניו לא היה כתוב דברי ר' יהודה וגם בהרא"ש הנוסחא הוא כן וכו' ע"ש וכ"ה גי' הכ"י וכנז' וממילא מש"כ בדפוס אמשטרדם דברי ר' יהודה בנוסחת הרי"ף היא טעות הדפוס וכן מחקו בס' חכמת מנוח) וממאי דר' יוסי היא דלמא ר' יהודה היא ודיעבד אין לכתחלה לא וכי תימא ר' יהודה לכתחלה נמי קאמר והאי דקתני הקורא להודיעך כחו דר' יוסי דדיעבד נמי לא אלא הא דתניא לא יברך אדם ברכת המזון בלבו ואם בירך יצא מני לא ר' יוסי ולא ר' יהודה אי ר' יהודה האמרת אפילו לכתחלה אי ר' יוסי דיעבד נמי לא אלא ר' יהודה ולכתחלה היא דלא הא דיעבד שפיר דמי אלא הא דתני יהודה בריה דר' שמעון בן פזי חרש המדבר ואינו שומע תורם לכתחלה מני לא ר' יוסי ולא ר' יהודה אי ר' יהודה דיעבד אין לכתחלה לא אי ר' יוסי דיעבד נמי לא לעולם ר' יהודה ואפילו לכתחלה ולא קשיא הא דידיה הא דרביה דתניא ר' יהודה אומר משום ר' אלעזר בן עזריה הקורא את שמע צריך שישמיע לאזנו שנא' שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד אמר לו ר' מאיר הרי הוא אומר אשר אנכי מצוך היום על לבבך אחר כונת הלב הן הן הדברים השתא דאתית להכא אפילו תימא ר' יהודה כרביה ס"ל והא דתני יהודה בריה דר' שמעון בן פזי ר' מאיר היא תנן התם הכל כשרים וכו' א"ר מתנה ר"י היא דתנן הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו יצא ר' יוסי אומר לא יצא ממאי וכו' (העתקתי כל הלשון מפני השנוים הרבים ועיי' בס' עט"ר שהאריך לפרש סוגיא הלזו עש"ב):