בית נתן/ברכות/יד/ב
אמרי במערבא דבר אל בני ישראל (ותי' ערבית ל"ג וכ"נ מרש"י):
והא בעי אדכורי וכו':
וכתבתם אלא שמע יש בה ללמוד וללמד ולעשות והיה אם שמוע יש בה ללמד ולעשות ויאמר אין בה אלא לעשות בלבד ותפוק ליה וכו':
ואנח תפילין וצלי מיתיבי החופר וכו':
הא לא קשי' רישא בחד וסיפא בתרי מ"מ קשיא לרב רב דאמר כר' יהושע ן' קרחה אימר דאמר ריב"ק להקדים קריאה לקריאה לעשיה מי שמעת ליה ותו רב מי סבר כריב"ק והאמר רב חייא בר אשי זמנין סגיאין הוה קאימנא קמי דרב ומקדים וקאי ומשי ידיה ומנח תפילין ומברך ומתני לן פרקין וכי תימה וכו' (המפרשים האריכו למעניתם בפי' סוגיא הלזו הלא בספרתם ורק זאת אעיר שחידוש מהגאון רא"ו בש"ע סי' פ"ט ס"ק כ"ב והביא דבריו הרב מנחת שמואל במשנה ברורה שנמשכו אחר דברי המוהרש"א דכי לא מטי זמן ק"ש לא מטי ג"כ זמן תפילין וכ"כ הרב אחי המחבר הגאון מאיר נתיבים בחידושי ברכות שבסוף הספר וז"ל דאי לא מטא זמן ק"ש זמן תפלין איך הוה מטא עכ"ל ודבריהם צ"ע [1]ואין לתרץ בעד המוהרש"א כתי' הב"י בסי' פ"ט על ר' ירוחם ז"ל שכ"ש שהוא סובר דהא דאמר אביי לתפלה כאחרים להתפלל קאמר ולא כגירסתי' לתפילן ע"ש הרי מוהרש"א מזכיר שם בפירוש ד"ט ע"ב פירש"י לתפילין וכו' ע"ש ועל דברי' הב"י הנז' עיין בס' יד אהרן מה שהקשה דהא אסיקנא לעיל אמר אמר אביי לתפילין כאחרים ולק"ש כוותיקין וא"כ זמן תפילין מוקדם דלא כסברת המוהרש"א והנמשכים אחריו עיי' בס' עט"ר שהקשה קושיא זו על המוהרש"א וכן הקשה בס' צל"ח עש"ב וכבר היה נראה נכון מה שסיים שם הרב מנחת שמואל במ"ב וז"ל אבל מה שלפע"ד נראה נכון שבגמרא שלפני רש"י לא היה כלל שני תיבות ומנח תפילין רק מתני פרקין וקרא ק"ש וכן משמע מתוס' דאבא בנימין הנ"ל ד"ה אלא וכו' בסופו ובהגהות מיימוני על הרמב"ם פ"ו מה' תפלה ה"ד באות ה' כולם העתיקו רק ומתני פרקין וקרא ק"ש ואין בשום אחד מהמקומות הנ"ל שיהי' כתוב תיבת וכו' בין פרקין ובין וקרא [2](ואין מופת חותך שבאמת דלפי הגי' שלפנינו דקדוקו נכון אבל כבר יתכן שהיו גורסים כמו גי' הכ"י שגורס ומנח תפילין וכו' קודם ומתני לן פרקין וכנז' ומש"ה דלגו תי' ומנח תפילין שכל אלו הנז' רצונם להביא ראיה שמותר ללמוד קודם ומ"ה לא הזכירו רק ומתני פרקין וקרא ק"ש) ומ"ש מכל מקום קשיא פירושו דקריאה לעשיה מי שמעית ליה כנלפע"ד עכ"ל אבל קשה לשבש כל הספרים ומה גם גי' הכ"י דלא כדבריו וכפי גי' הכ"י נראה נכון הפי' של הרב עט"ר שמסיים וז"ל ולכן נ"ל דבאמת המקשין הקשה בסתם משתיהן ממתני וכו' וגם מתפילין ורש"י נקט בפיו המוקדם חדא מתרתי והתירץ דוכי תימא דלא מטא קאי גם אתרווייהו אלא דעדיין קשה קושית מאי אסהדוהא ג"כ אתרוייהו ולכך מתרץ אמתני לן פרקין לאפוקי ממ"ד למשנה וכו' אלא דאעפ"י כן משום אסהדותא הוכרחו להעמיד בדמטא זמן חיובא וא"כ מ"מ קשיא לרב ומתרץ דשלוחא הוא דעוית ודו"ק עכ"ל ועמ"ש הרב חיד"א בברכ"י סי' פ"ט אות ה' עש"ב ועיי' בס' שו"ת זכרון יוסף ק"ג ע"א ובית אברהם כהן ד' קי"ד ע"א):
וזבח בלא נסכים אמר רבה בר בר חנה הרוצה וכו':
- ↑ פלא על המחבר הלז הלא הי' לפניו ספרי מנ"ש שהבאתי דברי הגר"א בש"ע דהא לפי הס"ד עביד רב שפיר דמנח תפילין אחר הק"ש ולא הי' חושש על סמיכת גאולה לתפילה דמצותה באה אחר נץ החמה. ולפי"ז זמן ק"ש וזמן תפילין הכל בזמן אחד כידוע בפוסקים וזה ברור וע' (הגהת מנחת שמואל כת"י).
- ↑ א"כ הוה לי' למכתב תיבת וכו' בין משי ידיה ובין מברך (הגהת מנחת שמואל כת"י).