מראי מקומות/ברכות/טו/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רב נסים גאון
רש"י
תוספות
רשב"א
תוספות הרא"ש
ריטב"א
שיטה מקובצת
מהרש"ל
חי' הלכות מהרש"א
חי' אגדות מהרש"א
פני יהושע
צל"ח
פתח עינים
רש"ש
בית נתן
לקוטי שלמה
בן יהוידע
שיח השדה

מראי מקומות
חומר עזר
שינון הדף בר"ת


מראי מקומות TriangleArrow-Left.png ברכות TriangleArrow-Left.png טו TriangleArrow-Left.png א

תנן התם חרש המדבר ואינו שומע לא יתרום וכו'[עריכה]

בספר מעדני ארץ להג"ר שלמה זלמן אויערבך זצ"ל על רמב"ם (פ"ד ה"ד) כותב, דמדברי המהרי"ל דיסקין זצ"ל בשו"ת (בקו"א אות קפא) מבואר, דהא דהמדבר ואינו שומע לא יתרום, היינו שלכתחלה אין עושין אותו שליח אבל הוא עצמו כשרוצה להפריש תרומה מפירותיו אינו חייב כלל למסור את מעשה המצוה לאחרים בגלל זה שאינו יכול להשמיע את הברכה לאזניו, וכותב הגרש"ז זצ"ל: ומסתבר דלאו דוקא במדבר ואינו שומע, אלא ה"ה נמי באלם, אף על גב שאינו יכול כלל לברך מ"מ כיון דברכה אינה מעכבת אינו חייב כלל למסור את ההפרשה לאחרים, ומוכח נמי הכי מהא דפריך הגמ' בברכות כאן: "אלא הא דתני ר' יהודה בריה דר"ש בן פזי חרש המדבר ואינו שומע תורם לכתחלה, מני לא ר' יהודה ולא ר' יוסי" ואם כהמהרי"ל, מצינן לשנויי דמיירי בתורם מפירותיו ולכן אינו חייב לחזר אחר אחרים, אולם אי אמרינן הכי גם באלם אתי שפיר, משום דא"כ מאי איריא דנקט מדבר ואינו שומע. ועי"ש מה שכתב לדחות דבריו.

עד כאן לא קאמר ר' יוסי לא יצא אלא לגבי ק"ש דאורייתא[עריכה]

השאגת אריה (סימן א) כתב שאין להוכיח מכאן שהלכה כדעת רבי אלעזר (לקמן כא.) שק"ש דאורייתא, ולא כדעת שמואל שם. כי אף שמואל מודה שעיקר חיוב הקריאה הוא מדאורייתא, רק סבירא ליה שמדאורייתא סגי בקריאת איזה פרשה מהתורה וחיוב קריאת פרשת שמע דווקא היא מדרבנן.

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף