רש"י/ברכות/טו/א
יפנה. לנקביו:
דכתיב ארחץ בנקיון. משמע ארחץ כל הגוף ולא כתיב ארחיץ כפי לדרשה אתא לומר שמעלה עליו שכר רחיצת כפיו כאלו טבל כל גופו:
קסמית. קיסם:
לק"ש. בעידנא דק"ש שזמנה קבוע פן יעבור הזמן אבל לתפלה דכל היום זמנה הוא צריך למהדר אמיא:
מתני' ולא דקדק באותיותיה. לפרשן יפה בשפתיו:
גמ' תרתי ש"מ. כי דרשת נמי שמע בכל לשון שאתה שומע ש"מ נמי דצריך להשמיע לאזנו:
לא יתרום. לפי שאינו שומע הברכה שהוא מברך עליה:
מאן תנא כו' לא יצא. אפי' בדיעבד ה"מ כו':
ברכה דרבנן היא. דאמור רבנן (פסחים ד' ז:) כל המצות כולן מברך עליהן עובר לעשייתן:
וממאי דר' יוסי היא. קס"ד האי דמוקמי לה כר' יוסי משום דסבירא לן דר' יהודה לכתחלה נמי מכשיר:
דלמא ר' יהודה היא. וק"ש נמי דיעבד אין לכתחלה לא. ה"ג ול"ג אפילו:
משום ר' יוסי. להודיעך כחו דאפי' דיעבד נמי לא יצא:
בלבו. שלא השמיע לאזנו:
ואי ר' יוסי דיעבד נמי לא. דהא בהמ"ז דאורייתא היא ואכלת ושבעת וברכת (דברים ח):
אלא מאי ר' יהודה. וק"ש דיעבד אין לכתחלה לא והא דתרומה וברכת המזון דר' יהודה:
אלא רבי יהודה לכתחלה קאמר. והא דרבי יהודה בריה דר' שמעון בן פזי ר' יהודה היא ודתרומה ר' יוסי היא ומודה הוא דברכות דרבנן דיעבד שפיר דמי והא דברכת המזון ר' יהודה היא משמיה דרביה ר' אלעזר בן עזריה דאומר צריך שישמיע לאזנו וכל צריך לכתחלה משמע[1] הא דיעבד שפיר דמי:
אחר כוונת הלב כו'. ואפי' לכתחלה נמי א"צ:
השתא דאתית להכי. דאשמעת לן פלוגתא דר"מ:
אפילו תימא ר' יהודה. דאמר בק"ש נמי יצא דיעבד אין לכתחלה לא והא דברכת המזון ודתרומה רבי יהודה היא ודקא קשיא לך דר' יהודה בריה דר"ש בן פזי מני ר"מ היא דמכשר לכתחלה:
מאן תנא חרש דיעבד נמי לא. דקתני גבי שוטה:
לא יצא. דיעבד הוא:
וממאי. דחוץ מחרש דקאמר דיעבד הוא ורבי יוסי היא דפסיל דיעבד:
ולכתחלה הוא דלא. הא דיעבד שפיר דמי. ובהא איכא למימר דאפילו ר' יהודה מודה דלא שמעינן דפליג בק"ש אלא דיעבד:
- ↑ בשו"ת יד מאיר (סי' ו') הקשה מנ"ל לרש"י ז"ל דהאי לישנא לכתחלה משמע דהרי מצינו דכמה פעמים קאמר הש"ס צריך ואין לו תקנה (ומציין להלן טו:, יבמות ט., הוריות ח., גיטין מ., נזיר מו:). ומתרץ דרש"י הוציא דבריו ממס' יומא דף סא: דמתמה הש"ס, ותני תנא צריך ואין לו תקנה. ופירש"י בתמי' וכי יש תנאים שונים ע"ש. ואם כי הש"ס קאמר דר' אבינא ג"כ קאמר צריך ואין לו תקנה ע"ש, מ"מ סתמא דש"ס מבואר דס"ל דאין זה סברא.
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |