ביאור הגר"א/אורח חיים/תקנד

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ביאור הגר"אTriangleArrow-Left.png אורח חיים TriangleArrow-Left.png תקנד

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
אליה רבה
יד אפרים
כף החיים
מגן אברהם
מחצית השקל
משנה ברורה
שונה הלכות
שערי תשובה
באר הגולה
ביאור הגר"א
דגול מרבבה
ט"ז
לבושי שרד


חיי אדם


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[עריכה]

א ואם יש כו'. כמ"ש ובדברים הרעים כו':

ב[עריכה]

ס"ב ומותר כו'. ר"ל דל"ת דוקא קורא בלא פי' וז"ש וכן ללמוד כו' וכמ"ש ב"י בשם תשובת מהרי"ל ע"ש וראיה לדבריו בירוש' פט"ז דשבת רבי ור' חייא רבא ור"י בר' יוסי היו יושבין ופושטין במגילות קינות עט"ב שחל להיות בשבת מן המנחה ולמעלה ושיירו בה א"ב אחד אמרו למחר אנו באין וגומרין אותה כו' ע"ש:

ופרק כו'. כמו באבל וכמ"ש הרא"ש בפ"ג דמ"ק דמ"ש במ"ש פ"י ת"ח שמת לו מת באין ויושבין לפניו ונושאין ונותנין לפניו בהל' אבילות כו' מ' דהוא אסור היינו לישא וליתן עמהם מכל מקום למדין משם מדקא' בהל' אבילות מ' דזה מותר והתיר אף לישא וליתן לפניו וכן שאר דברים דאי' בפ' ההוא כולם דברי תוכחות וצער ומותר כמו איוב ועמ"א:

ג[עריכה]

ס"ג יש מי כו'. דמשמחי לב כתי' ועמ"א וכ' מהרי"ל דוקא גבי שבת אמרינן ודבר דבר הא הרהור מותר כמש"ש קנ"א ע"ש סימן רכ"ט:

ד[עריכה]

ס"ד מותר כו'. שהרי קורין בתורה וקורין ק"ש:

ומותר כו'. עמ"א:

ה[עריכה]

ס"ה ואעפ"כ כו'. תוספתא פ"ב דתענית העוברות ומניקות מתענין בט"ב ובי"כ כו' ושאר תעניות לא מתענות ולא שיענגו א"ע בתפנוקין אלא שאוכלות ושותות כדי קיום הולד וכן אמרו בירושלמי פ"א דתענית הלכה ה':

ו[עריכה]

ס"ו חיה כו'. עט"ז וכמו שהתירו אמירה לא"י בשכת וכן נעילת הסנדל לחיה כל שלשים יום וסיכה לחולה שאין בו סכנה ביה"כ מפני שהן דרבנן לא גזרו בכה"ג ה"ה כאן:

ז[עריכה]

ס"ז רחיצה כו'. תענית י"ג א':

אפילו. פסחים נ"ד ב':

ח[עריכה]

ס"ח הלכך כו'. ואע"ג דתוס' שם הקשו דבסוף יומא מ' דאף למ"ד טבילה בזמנה לאו מצוה מותר לטבול כמ"ש מ"ט דרבנן קסברי רבנן כו' מכלל דת"ק דברייתא קמא ס"ל דלאו מצוה ואפ"ה מותר לטבול תוס' ביומא שם תי' דה"ק בשביל התפלה א"צ לטבול אבל בשביל טבילה בזמנה יש לה לטבול וע"ש ד"ה קסברי והרמב"ן תירץ דבעל קרי דשם דראה לפני יום הכיפורים והוי שלא בזמנה ואינו מותר אלא משום תפלה וכן הלכה דטבילה בזמנה מצוה כת"ק דשם וב"ש וב"ה דפליגי אר"י בר יהודה וז"ש טבילה כו' ודלא כר"ח בן אנטינגונוס וכן דלא כתי' אחר דתוס' מפני טהרות דמכל מקום קשה מבעל קרי וצ"ל כנ"ל:

ט[עריכה]

ס"ט אם כו'. כמ"ש בפ' בתרא דיומא:

י[עריכה]

ס"י נוטל כו'. דלא אסרו אלא רחיצה של תענוג כמ"ש מי שיש לו חטטין כו' ואמרינן כל חייבי טבילות כו' וההולך להקביל פני רבו עובר כו' כ"ש לתפלה ואין לך ידיו מלוכלכות שמותר יותר מזו שאמרו יד לעין כו' ואין לך מצטער גדול מזו שאי אפשר ליגע וראיה גם כן מירושלמי כמ"ש בס' י"א:

יא[עריכה]

סי"א לאחר שניגב כו'. ירושלמי פ"א דתענית הלכה ו' בת"ץ רוחץ פניו ידיו ורגליו כדרכו בט"ב רוחץ ידיו ומעביר על פניו וגי' הטור על גבי עיניו ופי' כה"ג ואמרו שם בי"ה רוחץ ידיו ומקנחה במפה ומעביר את המפה על פניו ר"ל כמין כלים נגובים ומזה ראיה דמותר רחיצת ידים בט"ב ויום הכפורים:

יד[עריכה]

סי"ד ומותר לשרות כו '. גמ' פ' בתרא דיומא:

טו[עריכה]

סט"ו סיכה כו'. לשון הרמב"ם אבל ביה"כ כ' בין סיכה שהיא של תענוג בין שאינה של תענוג והוא מירושל' פ' בתרא דיומא ופ"א דתענית ביה"כ בין סיכה של תענוג בין סיכה שאינה של תענוג אסור בתשעה באב ובתענית צבור סיכה שהיא של תענוג אסור שאינה של תענוג מותר:

אבל מי כו' זה מותר אף ביוה"כ כמ"ש בגמ' בפרק בתרא דיומא:

טז[עריכה]

ט"ז נעילת כו'. עסי' תרי"ד ס"ב וסימן ש"א סט"ז מש"ש:

יז[עריכה]

יז אבל ומנודה כו'. ירושלמי שם ושם וכ"ה בגמ' פ"א דתענית ואע"ג דבפ"ג דמ"ק דחו דלמא אשארא כבר הכריח הראב"ד שם דע"כ אנעילת הסנדל קאי וע"ש ברא"ש ועי"ד סימן של"ד ס"ב:

יח[עריכה]

סיח יש מי שאומר כו'. עמש"ל סימן תרט"ו ס"א:

יט[עריכה]

יט ויש אוסרין כו'. כמ"ש באבל ברגל בפ"א דכתובות ובשבת פ"ג דמ"ק. וסברא הראשונה ס"ל דבדברים שבינו לבין עצמו קל מאבילות ועתו' דיבמות מ"ג ד"ה שאני כו' ומפרש ר"ת כו' ולשון התוספתא סוף תענית ת"ב שחל להיות בשבת אוכל כו' ואין מונע מעצמו כלום בהדיא התיר הכל:

כא[עריכה]

כ"א יש מי כו'. כמ"ש בפ"ג דמ"ק לא יניח תינוק בחיקו כו':

כב[עריכה]

כב ואפילו במקום. דליכא כאן משום היסח הדעת וכמ"ש למטה:

ולא נהגו כו'. כמו בת"צ עד דתתפני כו' וער"ן פ"ד דפסחים ועמש"ל סימן תקנ"ה ס"א ע"ש:

ונהגו להחמיר כו'. דטעם איסור מלאכה שמחמת מלאכה ישכח מהצער ותענית וכמש"ש תנ"ה רשב"ג אומר לעולם יעשה כל אדם עצמו כת"ח כדי שיתענה וזה דוקא במלאכה שיש בה שיהוי:

ולחלוב כו'. שנסתפק שם בתה"ד ועמ"א אבל הרשב"א כ' דדבר האבד מותר וכ"כ למטה בס' כ"ג וכמש"ש בתה"ד דודאי קול ת"ב מחה"מ ועוד דהא אין איסור אלא מנהג:

אם אפשר. דכה"ג אף באבל מותר כמ"ש ברפ"ג דמ"ק זאת אומרת כו' ת"כ כו' וכן כאן ע"י א"י:

כד[עריכה]

כ"ד מאותה מלאכה. עתו' שם:


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.