ביאור הגר"א/אורח חיים/ט

ביאור הגר"א ‏ אורח חיים ט

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

סעי' א וי"א כו'. דרחבא ורב יהודה ורבא פליגי עליה דרב נחמן ורבא בתראה הוא ואי משום תנא דר"י הא אמר אביי האי תנא מפיק כו' ורבנן ג"כ פליגי עליה כמ"ש בפ"ק דיבמות ה' ע"א וס' הראשונה ס"ל כיון דבשבת כ"ו כ"ז שקיל וטרי אמוראי אליבא דתנא דר"י ורנב"י אמר לאתויי ציצית הלכה כוותיה:

ב

סעי' ב חוץ כו'. ע' תוס' דכתובות מ"ם א' ד"ה כגון כו' וע' תוס' יבמות ה' א' ד"ה דאפילו כו' ממ"ש במנחות מ"ם א' כיון דאפשר כו' וע' תוס' שם ד"ה כיון כו':

בזה"ז כו'. ע' מ"ר פ' שלח ועכשיו אין לנו אלא לבן כו':

וי"א כו'. וכ"כ הרא"ש בשם בע"ה דקי"ל כריב"נ שם ל"ח ב' אין לו תכלת מטיל לבן ר"ל צמר צבוע לבן דווקא והא דקאמר שם ל"ט ב' או צמר או פשתים ר"נ הוא דס"ל הכי כיון דמדרבנן הוא אבל לדידן דקי"ל דאורייתא פשתן לא פטר כלל ע"ש והסמ"ק כתב וז"ל וכלאים בציצית לגמרי אסור לדידן שאין לנו תכלת וטלית של פשתן פטור אפילו במינו וצמר ופשתים פוטרים בין במינם בין שלא במינם ושאר מינם במינם פוטרים ושלא במינם אינן פוטרי' בזה יש שני פירושים וצ"ע במס' מנחות מיהו נכון שלא לעשות שום ציצית מפשתן ואפילו בטלית של משי וז"ל המרדכי סי' תתק"נ ויהי אדם נזהר שלא יעשה שום ציצית מפשתן ובטלית של משי יעשה ציצית של משי וגרסינן בפ' התכלת צמר ופשתים פוטרים בין במינם כו' בזה יש שני פירושים וע"ש בתוס' ור"ל כמ"ש בהג"מ פ"ג הלכה ה' הנה מורי רבינו שיחיה א"ל הא דאמרינן צמר ופשתים פוטרים בין במינן בין שלא במינן היינו דוקא יחדיו ולפיכך נהגו לעשות לטליתות של משי ציצית של משי אבל על הצביע' כו' ר"ל דז"ש במנחות מ"א ב' טלית אין פוטר בה אלא מינה וכמ"ש בתוס' שם ד"ה אין כו' ותימא כו' ועוד נראה כו' ומ"ש שם ומה דפי' בשיראים ל"ד כו'. ליתא לפ"ז דדווקא יחדיו וכאן לא מיירי בזה וגליון הוא וז"ש במרדכי וע"ש בתוס' אלא דאמרינן שם ל"ט ב' אימא או צמר כו' וז"ש הסמ"ק וצ"ע במס' מנחות אבל כבר כתב הרא"ש בשם בע"ה דלר"נ דס"ל מדרבנן משני הכי אבל לדידן דקי"ל דאורייתא כמ"ש בס"א בהג"ה מוקמינן כדקאמר מעיקרא וכמש"ל וז"ש דאין לעשות שום ציצית מפשתן ואפי' כו' דבטלית של פשתן אין לעשות כלל ובשל צמר אסור משום כלאים וכן בשאר מינים דא"א לעשות אלא שניהם יחד ולדידן אסור ה"ה דאין לעשות של צמר אלא בשל צמר ולא נקט פשתים אלא משום דאין לו מקום בשום טלית:

יש להסתפק כו'. עיין מגן אברהם:

ה

סעי' ה י"א כו'. מ"א ב' וכפירש"י שם וד"ה מיתבי וכ"כ הרמב"ם:

והאשכנזים כו'. כמ"ש ל"ח ב' מידי ציבעא כו'. וראב"ד מתרץ בהשגות דלא פריך אלא לענין הקדמה וע' תוס' שם ד"ה מידי כו' ושם מ"א ב' ד"ה אין כו':

ו

ס"ו י"א כו'. כפי' תוס' מ"ם א' ד"ה סדין דלהכי קאמר פוטרין דאפילו ממינו פטור ולהכי קאמר סדין ול"ק כלאים בציצת ובספרי כסותך פרט לסדין וז"ש מלאכא לרב קטינא סדינא כו' וז"ש בשבת כ"ה ב' והיו תלמידיו כו' וע' תוס' שם וכן עיקר:

ואע"פ כו'. שהרבה פוסקים חולקין וס"ל כפירש"י בתכלת דווקא:

ועושה כו'. כשיטתו בס"א:

ומיהו כו'. ואין לחוש בכה"ג לסברת וי"א דס"ב:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.