מגן אברהם/אורח חיים/ט

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מגן אברהםTriangleArrow-Left.png אורח חיים TriangleArrow-Left.png ט

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף



מפרשי המג"א
פרי מגדים מחצית השקל

טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
אליה רבה
יד אפרים
כף החיים
מגן אברהם
מחצית השקל
משנה ברורה
נתיב חיים
שערי תשובה
באר הגולה
ביאור הגר"א
דגול מרבבה
ט"ז
לבושי שרד



מראי מקומות


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


(א) צמר רחלים. וצמר אלים עבי"ד סי' רצ"ח ונ"ל דצמר רחלים ושאר מינין שטרפן זה בזה אזלינן בתר הרוב וכ"מ פ' בתרא דכלאי' ע"ש, רחל בת עז צמרה פסול לציצית (רמב"ם פ"ב) וא"כ אינו פוטר אלא במינו (ב"י):

(ב) כלל. הטעם דיש צמר שנראית כעין משי ויבואו להטיל ציצית פשתים בטלית של צמר שיסברו שהוא משי, וכתב ב"י לפ"ז גם בטלית של קנבו' אין להטיל ציצית צמר דיבאו להטיל גם בטלית של פשתן ואינו מוכרח דבין קנבוס לפשתן מגמר גמירי אינשי כמ"ש בי"ד ר"ס ש"ב ורוב העולם אין משתמשין בו אלא בחקירה משא"כ בגדי צמר הבאים מחוף הים רוב העולם סוברים שהוא משי כגון פורשט"ט בל"א ודומיהן ועבב"י עוד ט"א:

(ג) אין פוטרין. וב"ח כתב דאין לברך רק על טלית צמר וציצית צמר כי י"א דבמשי דוקא משי פוטר ולא צמר, ובת"ה כ' דנהיגי עלמא לעשות צמר למשי עמ"ש סי' ח' סי"ב:

(ד) ממינו. וטלית שהשתי של צמר וערב משי או איפכא פטורה מן התורה וחייבת מדרבנן אפי' אם הרוב צמר, ול"ד לטרף זה בזה [רדב"ז ז"ל סי' קצ"ט] וסוף דבריו שלדעת הר"מ מרוטנבור"ק אין לטלית זו תקנה, ומזה הטעם נהגו באשכנז איסור גמור בבגד שהוא מעורב בצמר גפן ופשתן מ"מ לדעת המקילין לעשות טלית של משי יטיל חוטין של צמר ולא של משי ולא יסמוך ע"ז רק יעשה טלית קטן שכולו צמר מלמטה כדי לצאת בו ובזה יתנאה למעלה [ע"ש סי' רמ"ד ובהג"מ ד"ב ע"א ע"ש]:

(ה) יש להסתפק בו. דלא הכנף מין כנף הוא ולא גדילים תעשה לך מהם אינם לגמרי כן כתוב בת"ה ולשיטתי' אזיל דסבר דשאר מינין מדאורייתא וכדרבא אבל לר"נ דשאר מינים דרבנן למה יגרע כשמטיל בו קצת ציצית דאורייתא וע' ברא"ש בשם בעל העיטור דסובר דמדאוריי' בעי צמר ואפ"ה בשיראין לא בעי כלל דנפטרי בכל דהו ע"ש ואם כן צ"ע על הרב"י דבס"א פסק שהם מדרבנן והכא כתב דיש להסתפק בו וצ"ע:

(ו) מצבע הטלית. וכתב ב"ח ולכן יש לעשות הטלית לבן, ובסי' כ"ד כתב משום ודכתיב לבושיה כתלג חיור:

(ז) של פשתן. אפי' לדברי האוסרין דעיקר הגזירה משום תכלת והאידנא ליכא תכלת ולא שייך לדמותו לדבר שנאסר במנין אין לו היתר אלא ע"י ב"ד גדול ממנו בחכמה ובמנין דכיון שטעם האיסור ידוע אם נתבטל הטעם נתבטל האיסור ממילא דל"ד לתקנת ריב"ז וכו' ע"ש דהיתה ביצה אין הטעם ידוע כ"כ וכו' אבל בנדון זה אין כאן תקנה אלא ב"ש אוסרין משום גזירה וכיון דהשתא לא שייך הך גזירה שרי ועבי"ד רסי' קי"ו וברמב"ם פ"ב מסנהדרין עמ"ש סי' תס"ח:

(ח) וציצית. ול"נ דיעשה כנפות של עור ויטיל בו ציצית צמר ע' סי' יו"ד ס"ד:


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון