לבושי שרד/אורח חיים/ט

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

לבושי שרד ‏ אורח חיים ט

מג"א סק"א אלא במינו. הא שצמרה פסול לציצית יליף בש"ס מקרא והוה מקום לו' דצמר מיקרי ואפ"ה התורה מיעטתו ולא יפטור אפילו במינו מש"ה הוצרך לכתוב דבמינו פוטר משום דקרא קמ"ל שאינו צמר כלל וה"ל כמו שאר מינים:

ט"ז ס"ק ד' בו ציצית כמ"ש בסמוך. דשאר מינין אין פוטרין בו וצמר א"א משום כלאים וא"א למעבד ביה ציצית אלא של פשתן וגזרו חכמים שגם זה לא יעשה משום גזירה אטו כסות לילה עיין מה שכתבתי באות ה': שם.

שם בסמ"ק בשל משי. ר"ל דקמ"ל סמ"ק להוסיף על דברי ר"ת שלא לעשות ציצית של פשתן אפי' בשאר מינין משום גזירה שמא יעשה כך בטלית של פשתן:

שם הטור אח"כ היתר. אחר שהביא הטור דברי הסמ"ק כתב וז"ל אע"פ שהגאונים ור"ת אסרו לעשות אפי' ציצית פשתן לטלית של פשתן ר"ש ורב אלפסי התירו לזה הסכים א"א הרא"ש עכ"ל וא"כ לדברי ב"י בטעם הסמ"ק דאסור בשאר מינים גזירה אטו פשתן מה הביא הטור דברי הסמ"ק הרי הטור מתיר בפשתן גופי':

שם בשם הרי"ף לטעם האוסרין. דס"ל דמוכח מל' ש"ס ריש יבמות דלי' הלכתא כרבא דאמר צ"ו פוטריה בין במינם בין שלא במינם כו':

שם. לא היתה שם תיבת אפילו. ר"ל שבסמ"ק שהיה לפני הב"י היה כתוב ומיהו נכון ליזהר שלא לעשות ציצית של פשתן אפי' בטלית של משי ע"כ. דלפ"ז משמע דכ"ש שלא יעשה בטלית של פשתן וכפי' הב"י אבל כשהעתיק הטור דברי הסמ"ק אין כתוב תיבת אפי':

שם על נכון דמש"ה הביא דברי כוונתו דאלו להביא בטעם הסמ"ק דהיא רק משום גזירה אטו פשתן א"כ תחלה הו"ל להטור להביא דין פשתן ואח"כ דברי הסמ"ק:

שם. ה"א דמפ' דברי הסמ"ק. ר"ל הטור נזהר שלא יטעה המעיין לחשוב שהטור הביא דברי הסמ"ק כמכריע בין הגאונים והאלפסי. משא"כ כשהביא דברי הסמ"ק בראשונה אין לעשות כך:

שם באמת לפי שאר גירסא. ר"ל להגורסים בסמ"ק תיבת אפילו כמ"ש באות י"א:

מג"א סק"ג דבמשי דוקא משי וכו' דעת הגה"מ הובא בב"י דס"ל הא דאמר בש"ס צמר ופשתים פוטרים בין במינם בין שלא במינם היינו דוקא צמר ופשתים יחדיו ע"ש ממילא בזה"ז דליכא תכלת וא"א לעשות מכלאים א"כ במשי דוקא משי פוטר:

סק"ד לטלית זו תקנה. ר"ל דעת הגה"מ הנ"ל דאז אין לו תקנה דצמר אין פוטר למשי ומשי אין פוטר לצמר (פשתן) בלא"ה א"א לכן אין לו תקנה וסיים מ"מ לדעת המקילין ר"ל שנוהגין דלא כב"ח שהביא בס"ק הקודם גם בזה יעשה ציצית צמר אבל משי לא יעשה כיון דבטלית מעורב צמר ואין משי פוטרו:

ס"ק ה'. ועיין ברא"ש בשם בעל העיטור דסובר. דס"ל פשתן אינו פוטר אפילו בפשתן. ובעינן דוקא צמר והא דאמר בש"ס בשיראין או צמר או פשתן. היינו למ"ד דשיראין מדרבנן הלכך פטרי בכל דהו אבל טלית דאורייתא לא מפטר בלא תכלת או צמר לבן במקומו עכ"ל בעה"ע ובזה יובנו לך דברי המג"א:

ס"ק ז'. הגזירה משום תכלת ר"ל ר"ת והגאונים שאסרו לעשות טלית פשתן הטעם הוא כיון שתכלת הוא עיקר המצוה חיישינן דלמא אתי למרמי בה תכלת ויעשה כן בכסות לילה. או שמא יקרע הטלית ויהיה כלאים שלא במקום מצוה אבל בזה"ז שאין לנו תכלת ואין לנו היתר כלאים בציצית כלל לא שייך למגזר כלל עכ"ל תשובת הרא"ש שהוא בב"י:

שם. לתקנת ריב"ז: הוא ר"פ ביצה דף ד' דאמר מתקנת ריב"ז ואילך ביצה שנולדה בר"ה מותרת בשני של ר"ה ומסיק דאפ"ה אסור משום שנאסר במנין ע"ש ותבין:

ט"ז ס"ק ט בריש יבמות כמ"ש. היינו כמ"ש באות י':

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.