אליה רבה/אורח חיים/תקיג

אליה רבה ‏ אורח חיים תקיג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

[א] [לבוש] דמותר ליגע בה וכו'. וכן פירש הט"ז דברי רמ"א דלא כמגן אברהם שהבין דאסור ליגע מפני שביצה מתגלגלת והוי טילטול, והשתא לא קשה מידי מסוף סימן רס"ה דמשמע דמנורה שאין דולקת שרי ליגע אף שמתנדנד בנגיעתו דהכא נמי מותר ועיין סימן ש"י ס"ק:

ב

[ב] בשוגג וכו'. אבל במזיד הוי מבטל איסור לכתחילה ונתבאר ביו"ד סימן ק"א:

ג

[ג] אם יש ששים וכו'. ואם ביצה שאינה קלופה אפילו ששים אין צריך דומיא דביעי בעלמא הוא (מגן אברהם וט"ז), ונתבאר באליה רבה ליו"ד סימן פ"ו סעיף ה' לכן קיצרתי בדינים אלו:

ד

[ד] [לבוש] ואם נתערבה וכו'. אפילו ספק שנתערבה (מגן אברהם), ואם נתערבו מאלו באחרות לכולי עלמא מותר שהרי יש כאן ספק ספיקא הבאה מן התערובת (עבודת הקודש דף מ"ז ע"ב), וביו"ד סימן ק"י סעיף ו' יתבאר:

ה

[ה] מותרת ביום שני וכו'. כן כתב תמים דעים סימן קכ"ז וכן משמע מר"ן ריש ביצה שכתב לא שנא שבת ליום טוב שני כגון שחל להיות יום טוב בשבת וכו', משמע דכשחל יום טוב ראשון ביום ראשון מותר בשני, ונראה לי שכן פירש מה שכתב מהרי"ל ביצה שנולדה ביום טוב ראשון מותרת בשני לבד מיום טוב שחל אחר שבת, עד כאן, היינו שיום טוב שני חל ביום ראשון ויום טוב ראשון בשבת. וזה כוונת דרכי משה שכתב להתיר בשם מהרי"ל דלא כב"ח שכתב בשמו לאיסור ועיין שיירי כנסת הגדולה:

ו

[ו] השכים וכו'. פירוש קודם עלות השחר (ר"ן ורבינו ירוחם דף קל"ב) ולשון עבודת הקודש דף מ' השכים בעוד לילה:

ז

[ז] גשר וכו'. אפילו קורה ואפילו חבל עוברין מעבר הנהר אל העבר הוי כגשר (ר"י ועבודת הקודש שם):

ח

[ח] שאז אפשר שתוליד בלילה וכו'. אף שרובן אינן יולדות בלילה מכל מקום לא תלינן ביציאת רובה שדבר זה אינו מצוי כל כך (שם):

ט

[ט] בליל ראשון וכו'. אפילו בראש השנה:

י

[י] ולא בליל יום טוב וכו'. הקשה עולת שבת פשיטא הא ביצים דאתילדו בשבת אסורים ביום טוב מדאורייתא, עד כאן, ולא דק דדוקא נולד ביום טוב שאחר השבת איסור דאורייתא שנגמר והוכן מאתמול כדלעיל סעיף ה', וכהאי גוונא יש לתמוה על מה שכתב מגן אברהם בסוף סימן זה זה לשונו, גבי ביצה גזרינן שאם יאכל ביצה שנולדה ביום טוב כשחל יום טוב באחד בשבת יאכל גם כן הביצה שנולדה בו ביום עד כאן לשונו הא היפך הוא דנולדה בו ביום אינה אלא דרבנן שנגמר אתמול בחול ואפשר שדבריו מהופכין:

יא

[יא] מותר לסמוך וכו'. בספר פרי חדש האריך ואוסר בזה דאין מסיח לפי תומו נאמן כלל עיין שם וכמה רב גובריא לחלוק על הכרעת רמ"א במרדכי וח"ה אף שראה בבית יוסף שהפוסקים חולקים, וכן משמע במהרי"ל בשם מהר"ש, ועוד דאפשר דכולי עלמא מודים בזה כיון שמגרע כוחו, ומהרי"ו סימן קל"א ורש"ל מתירים באמת בזה אפילו באיסור דאורייתא ועוד דסברא גדולה הוא דסמכינן ארוב מוכרי ביצים שהם מנולד קודם יום טוב:

יב

[יב] [לבוש] אם יודע וכו'. כן כתב המרדכי והקשה מגן אברהם על מהרי"ו שכתב לא חיישינן שעושה להכשילו משמע דיודע ואם כן מה זה שכתב שמגרע מקחו, עד כאן, ואגב חורפיה לא דק בזה דמהרי"ו לא כתב כלל לא חיישינן שעושה להכשילו אלא דמי שיש לו קדירה בשר אצל אש להניח כותים בביתו ולא חיישינן ששים כותים בשר נבילה כיון שאין מרויח, וכל שכן הכא דמפסיד וכו' עד כאן לשונו, והיינו דלמד מקל וחומר לא חיישינן שיפסיד לעצמו וישקר אבל לא מיירי הכא שעושה להכשילו. כתב מגן אברהם אם הביצים של ישראל והכותים מסיח לפי תומו שנולדו מאתמול ויודע איסור נולד עיין ביו"ד סימן ס"ט סעיף י' דש"ך וט"ז מתירין, עד כאן, ונראה לי דביום טוב אחר שבת אסור לכולי עלמא בזה דהא לא שייך הכא מגרע מקחו, ולכאורה קשה על מה שכתב ט"ז [ביו"ד] סימן (תק"ט) [ס"ט] וס"ק [כ"ד] דביודע לא מהני מסיח לפי תומו וצריך לומר דהתם מיירי בשל כותים דיש לומר דלהשביח מקחו אומר מסיח לפי תומו:

יג

[יג] שמא נולדה בשבת וכו'. פירוש שנגמרה בשבת ונולדה באחד בשבת דאילו נולדה בשבת אין איסורו אלא דרבנן כדלעיל, ולכך אם הוא קודם עלות השחר דליכא למיחש אלא לנולדה בשבת מותר וכבר כתבתי דמהרי"ו ורש"ל מקילין אפילו באיסור דאורייתא וכן משמע באחרונים ולעת הצורך גדול יש לסמוך עלייהו:

יד

[יד] [לבוש] לא מיקרי נגמרה וכו'. לא לגדל אפרוחים ולא להיות טעמא חשוב בביצה הנולדת, ולמה לא גזרו עליה כשם שגזרו על הביצה שנולדה ביום טוב דעלמא לפי שהביצים שנמצאים גמורים במעי האם דבר שאינו מצוי תדיר (עבודת הקודש):

טו

[טו] שנולד ביום טוב אסור וכו'. רמ"א לא הגיה על זה אבל רש"ל סימן י"ז תמה עליו ופסק להתיר (שיירי כנסת הגדולה), ולעניות דעתי אין להקל דהא כתב רש"ל שם דרשב"א פסק הכי ולא ראה בעבודת הקודש דף מ"ז אפרוח שנולד ונפתחו עיניו יש מי שמתיר והגאונים אסרו דמוקצה הוא ועליהם אנו סומכים לאסור ולפיכך יום טוב ושבת הסמוכה לו בין מלפניה בין מלאחריה נולדה בזה אסורה בזה שאין האחד מכין לחבירו, עד כאן, וכמו כן מוכח ברבינו ירוחם די"ד ושלטי גיבורים מריא"ז, ועיין תשובת רדב"ז חלק ב' סימן קס"ו, גם בזה נדחה מה שחולק בדין נולד בשבת. עוד למדתי מעבודת הקודש הנזכר לעיל דאם נולד בשבת דאסור ביום טוב שכתב הטור ושולחן ערוך היינו דוקא לגאונים הנזכרים לעיל וטעמא כיון דמוקצה הוא ואסור בו ביום הוי כמכין ליום שני, והבית יוסף ורש"ל וט"ז ואחרונים לא ראו דברי עבודת הקודש עיין בדבריהם באריכות כי קיצרתי, ומזה מבואר נמי דאיסור דרבנן הוא וכן משמע במגן אברהם ס"ק ח' וס"ק י"ד ודלא כט"ז שכתב דאסור דאורייתא:

טז

[טז] [לבוש] משום מוקצה וכו'. ובמוקצה כזה כולי עלמא מודים אפילו מאן דלית ליה נולד (רש"ל):

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.