אור שמח/עבודה זרה/ה

אור שמח ‏ עבודה זרה ה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ג

ואין המסית צריך התראה.

נ"ב סנהדרין פ"ח.

ד

מצוה ביד המוסת להורגו כו'.

אם נקטעה יד המוסת יעוי' תוס' יו"ט סוף נגעים שהעיר בזה ונראה כיון דנקטעה יד העדים קודם גמר דין חייב דיד שהיתה כבר ורק בנקטע אחר שנגמר דינו, וכיון שכן במסית דאין מחזירין דינו לזכות אף בטעו כ"ש אם נקטע יד המוסת אחר גמר דין דלא מיפטר ואין מחזירין אותו לזכות ונסקל.

ז

ואסור לערוך דין ותשובה כו' וכל המחשב באותות שלו כו' בל"ת שנאמר לא תשמע אל דברי הנביא כו'.

יפלא דכי כתיב לא תשמע אל דברי הנביא ההוא ואות ומופת הוא כתיב במדיח לעבוד עו"ג וכמו שכתוב בפ' ראה וזה הוא נביא שהדיח שכתב רבינו לעיל הלכה ב' הגם שאם אמר אמרה לי עו"ג עבדוה גם כן הוי נביא שהדיח כמוש"כ אבל לאו דלא תשמע אל דברי הנביא ההוא לא כתוב רק במדיח לעבוד עו"ג אבל במתנבא בשם עו"ג וזה אפילו כיון ההלכה או שהמר בשם עו"ג לכו למקום פלוני ותצליחו וכיו"ב בזה לא כתוב לא תשמע ויעוי' ספר המצות מצות ל"ת כ"ח בהשגות רמב"ן שכתב שהשמועה הוא קבלה לדבריו והוי כפלות הלאוין בעו"ג ואינו במנין המצות (ובמעין החכמה טעות).

ונראה דע"ז רמזה התורה דיודע העתידות הביט שתתחלק מלכות בית דוד ויקומו מלכי ישראל ויעשו עו"ג וכהנים ורגלים לבלי לעלות למקדש כמו שעשה ירבעם ואחאב בבעל לכן הזהירה תורה שלא יעשה אחד תחבולה לשם שמים וינבא בשם הבעל או בשם העגלי דן שבני ישראל יעלו לרגל לירושלים להשתחוות ולחוג לד' אלדי ישראל על זה כתבה תורה אך הנביא אשר יזיד כו' אשר לא צויתיו לדבר ואשר ידבר בשם אלדים אחרים ומת הנביא ההוא בחנק ורמזה על זה תורה ושם אלדים אחרים לא תזכירו לא ישמע על פיך שזה אזהרה למתנבא בשם עו"ג שלוש רגלים תחוג לי כו' שלש פעמים כו' יראה וזה שאף להתנבאות בתחבולה שיחגגו שלש רגלים גם כן נהרג ועונשו חמור ודוק.

וכן נביא השקר מיתתו בחנק.

נ"ב אזהרה שלו בירושלמי פ' הנחנקין הכל היה בכלל לא תענה ברעך עד שקר כו' וכזה דרשו בפתיחתא דאיכה מפץ חרב כו' עונה ברעהו עד שקר, אלו ישראל שאמרו אלה אלהיך ישראל כו'. יעו"ש.

ח

אחד המתנבא.

בהגה"מ. הילכך יזהר אדם שלא כו' דרך חוכא ושחוק הקב"ה אמר לי כך.

נ"ב והנה מצאנו שאמרו על דברים בניחוש וסיבות באליעזר עבד אברהם ותהי אשה לבן אדוניך כאשר דבר ד' יעוי' רש"י שם ואולי אין למדין מקודם מתן תורה יעוי' ירושלמי סוף מו"ק אמנם בשמואל ב' ט"ז כי ד' אמר לו קלל את דוד כו' ויקלל כי אמר לו ד' ולכן אין לחוש לזה, כיון שלא אמר דרך נבואה.

יא

וגד וכיוצא בהן. זה פעור ובעל צפון לכן אמר השם יתברך לפני בעל צפון נכחו תחנו כו' אע"פ שאסור לאמר שמור לי בצד עו"ג כו' דכתוב בתורה מותר להזכיר, ויעוין תוס' עה"ת ותמוהים.

בכסף משנה. ואפשר כו' משום כיון דגלי קרא בנשבע לשם שהוא לוקה אף על פי שאין בו מעשה כו'.

עדיפא יש לפרש כיון דמקלל חבירו בשם ילפינן דלקי אף על פי שאין בו מעשה מקרא והפלא ד' את מכותך אצל ליראה את שם ד' א' הנכבד והנורא, אם כן כי נשבע בשם עו"ג אינו ירא מהשם הנכבד, ולכן לוקה לריה"ג דקיי"ל כותי' וכן יהושע ק' כ"ג ובשם אלהיהם לא תזכירו ולא תשביעו בו ודוק היטב.

מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.