קרית ספר/עבודה זרה/ה

קרית ספר ‏ עבודה זרה ה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

אזהרה כב שלא להסית אדם מישראל אחר ע"ז שנאמר במסית וכל ישראל ישמעו ויראו ולא יוסיפו וכו' אף על פי שלא עבד המסית ולא המוסת ע"ז אלא שהורהו לעבוד דבמדיח כתיב וידיחו שכבר הדיחו אבל במסית לא כתיב אלא אמירה לחוד בין שיהיה המסית הדיוט בין שהיה נביא בין היה המוסת איש או אשה מיתתו בסקילה דקרא הכי משמע יחיד אפילו ליחיד וכתיב וסקלתו באבנים וכו'. המסית את רוב אנשי העיר הרי זה מדיח ואינו נקרא מסית לענין שאם לא עבד המוסת שיהיה חייב סקילה כמסית. היה זה שהדיח רוב העיר נביא מיתתו בסקילה והמודחין הן כיחידים ואינם כאנשי עיר הנדחת עד שיהו המדיחים שנים דכיון שהדיח אין לך הדיוט גדול ממנו והוי בכלל מדיח וא' אומר אמרה לי ע"ז עבדוה או אמר לי הקב"ה עבדו ע"ז הרי זה נביא שהדיח והם בסקילה דילפי' הדחה הדחה ממסית. המסית שהסית בין בלשון רבים בין בלשון יחיד הרי זה נסקל כיצד אמר אלך ואעבוד וכו' דאע"ג דכתיב ביה נלכה ונעבדה כיון דהמסית חד והמוסת חד אתרוייהו קאי הסית לשנים הרי הן עדיו ומביאין אותו לב"ד ומעידין עליו שכן אמר להם וסוקלין אותו ואין צריכין התראה דהכי כתיב קרא לא תחמול ולא תכסה עליו כי הרג תהרגנו ידך וכו' דמשמע דהן הן עדיו והם הורגים אותו ומכאן שמצוה להכמין לו שנאמר לא תחמול וכו' ואין א' מחייבי מיתות שמכמינין עליהם חוץ מזה. מצוה ביד המוסת להרגו שנאמר ידך תהיה בו בראשונה וכו':

ד

אזהרה כג שלא לאהוב את המסית שנאמר לא תאבה לו ולפי שנאמר בשונא עזוב תעזוב עמו יכול אתה עוזב לזה וכו':

אזהרה כד שלא לעזוב את המסית בשום עזר שנאמר ולא תשמע אליו:

אזהרה כה שלא להציל את המסית שנאמר לא תחוס עינך עליו ולפי שנאמר לא תעמוד על דם רעיך יכול אי אתה עומד על דמו של זה ת"ל וכו':

אזהרה כו שלא ללמד המוסת זכות על המסית שנאמר לא תחמול עליו ואין בהם מלקות:

אזהרה כז שלא ישתוק מללמד עליו חובה אם יודעה עליו שנאמר ולא תכסה עליו. המסית אחרים לעבדו ואמר להם עבדוני אם עבדוהו נסקל ואם לאו אע"פ שקבלו ממנו ואמרו הן אינו נסקל דאחוכי הוא דמחכי ביה דאמרי מאי שנא איהו מינן אבל אם הסית לעבודת איש אחד או לשאר מיני ע"ז אם קבל ממנו ואמר הן אע"פ שלא עבד עדיין שניהם נסקלין המסית והמוסת דכתיב לא תאבה לו הא אם אבה ושמע חייב וקרא משמע שמסיתו לעבוד לאחר לא לעצמו דכתיב נלכה וכו':

ו

אזהרה כח שלא להתנבאת בשם עבודה זרה שנאמר ושם אלהים אחרים לא תזכירו כיצד האומר אמרה לי ע"ז פלונית שמצוה לעשות כך וכך אפילו כיון ההלכה לטמא את הטמא ולטהר את הטהור אם התרו בו בפני שנים הרי זה נחנק שנאמר ואשר ידבר בשם אלהים אחרים ומת הנביא ההוא ולא מפליג בין אם היה מה שדבר אמת או שקר כיון שדבר בשם ע"ז נחנק דסתם מיתה האמורה בתורה היא חנק:

ז

אזהרה כט שהזהירנו משמוע למתנבא בשם עבודה זרה ולא נחקרהו ולא נשאלהו מה האות שלך או המופת כמו שנעשה למתנבא בשם ה' אבל כשנשמעהו מתנבא בשם ע"ז נזהירהו מזה ואם מחזיק בדבריו נקיים בו העונש שנתחייב מדין התורה ולא נביט למופת שנתן ולא נשמע טענה ממנו ואזהרה מזה הוא לא תשמע אל דברי הנביא ההוא וכל המחשב באותותיו אם הם אמת או לאו עובר בזה הלאו ואין בזה מלקות:

אזהרה ל שהזהירנו מהתנבא לשקר והוא שיתנבא בשם ה' ויאמר מה שלא אמר לו ה' אבל אמר לזולתו אע"פ שלא הוסיף ולא גרע הרי זה נביא שקר שנאמר אך הנביא אשר יזיד לדבר בשמי את אשר לא צויתיו אחד המתנבא מה שלא שמע במראה הנבואה או מי ששמע דברי נביא חברו ואמר שדבר זה לו נאמר והוא נתנבא בו הרי זה נביא שקר ומיתתו בחנק דקרא כתב אשר יזיד לדבר בשמי וכו' ודרשו בפרק הנחנקין ד' פ"ט אשר יזיד לדבר זה מתנבא מה שלא שמע אשר לא צויתיו הא לחברו צויתיו זה המתנבא מה שלא נאמר לו ובם נאמר ומת הנביא ההוא וכו' וסתם מיתה היא חנק והר"מ ז"ל מקוצי כתב כי אולי הזהרתו שלא תכחשו ולא תשקרו וכו':

ט

אזהרה לא שלא למנוע מהריגת נביא שקר ולא יירא ממנו דכתיב לא תגורו ממנו אל תמנע עצמך מללמד עליו חובה כמו שדרשו בספרי והמונע עצמו מהריגתו ומללמד עליו חובתו או פוחד וירא מדבריו עובר בזה הלאו דלא תגור ואין בו מלקות דאין בו מעשה ואין דנין נביא השקר אלא בב"ד של ע"א דגמר דבר דבר מהמראת זקן ממרא דכתיב ועשית על פי הדבר והכא כתיב אשר יזיד לדבר דבר וכו':

י

אזהרה לב שלא ישבע בשם ע"ז ושלא לידור בשמה דכתיב ושם אלהים אחרים לא תזכירו ולוקה כר' יהודה ונראה דטעמא דלוקה משום דאתי ליה מעשה כשמקיים מה שנדר או מה שנשבע בשם ע"ז ואחד הנשבע בה לעצמו ואחד הנשבע בה לגוי שהרי הוא מזכיר שם אלהים אחרים. ואסור להשביע הגוי ביראתו ואפילו להזכיר שם אלהות ואדנות של ע"ז כמו דרך שבועה אסור שנאמר לא תזכירו לא יאמר אדם לחברו שמור לי בצד ע"ז פלונית וכיוצא בזה דכיון שמזכיר שמה הוי בכלל ושם אלהים אחרים לא תזכירו. וכל ע"ז הכתובה בכתבי הקדש מותר להזכיר שמה ואסור לגרום לאחרים שידרו ושיקיימו בשם ע"ז דהוי בכלל לא תזכירו כמשביע את הגוי ואינו לוקה אלא הנודר ומקיים בשמה והוא הנשבע בשמה:

מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.