לחם משנה/עבודה זרה/ה

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

לחם משנהTriangleArrow-Left.png עבודה זרה TriangleArrow-Left.png ה

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף

משנה תורה להרמב"ם
והשגות הראב"ד


נושאי כלים

לחם משנה
כסף משנה
מגדל עוז


מפרשי הרמב"ם

אור שמח
בני בנימין
חידושים ומקורים מנחת חינוך
יצחק ירנן
מהר"ם פדווא
מעשה רקח
סדר משנה
עבודת המלך
פרי חדש
קובץ על יד החזקה
קרית ספר
שרשי הים


לפרק זה במהדורה המנוקדת של 'משנה תורה לרמב"ם' באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע" לפרק זה במהדורה הדיגיטלית של אתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א[עריכה]

המסית אחד מישראל בין איש ובין אשה הרי זה נסקל אע״פ שלא עבד וכו'. פ' ד' מיתות (סנהדרין דף ס"ז) מנו בנסקלין מסית ואמרו שם במשנה המסית זה הדיוט ובגמרא אמרו טעמא דהדיוט הא נביא בחנק וכו' מתניתין מני ר״ש היא דתניא נביא שהדיח בסקילה ר״ש אמר בחנק ובסוף פרק הנחנקין (סנהדרין דף צ'.) אמרו תנו רבנן נביא שהדיח בסקילה ר״ש אומר בחנק וכו' א״ר חסדא מחלוקת בעוקר הגוף בעבודת כוכבים וקיום מקצת וביטול מקצת דעבודת כוכבים דרחמנא אמר מן הדרך אפילו מקצת דרך אבל עוקר הגוף בשאר מצות דברי הכל בחנק וקיום מקצת וביטול מקצת דבשאר מצות דברי הכל פטור מתיב רב המנונא וכו' רב המנונא אמר מחלוקת לעוקר הגוף בין בעבודת כוכבים בין שאר מצות וקיום מקצת וביטול מקצת דעבודת כוכבים אמר מן הדרך אפילו מקצת מן הדרך אבל קיום מקצת וביטול מקצת משאר מצות דברי הכל פטור ופירש״י ז״ל בעוקר כל הגוף בעבודת כוכבים ואומר נצטויתי ברוח הקדש מפי הגבורה להתנבאות לעקור כל מצות עבודת כוכבים מן התורה או לקיים מקצת וכו' ע״כ. משמע דלכולי עלמא הנביא שקיים מקצת וביטל מקצת משאר מצות הוא פטור כלומר שאם רוצה ודאי לעקור מצוה אחת לגמרי ודאי שהוא חייב אבל אם עוקר מצוה אחת במקצת ומקיימה במקצת פטור אבל בעבודת כוכבים בכי האי גוונא חייב וכן עבדוה ולמחר בטלוה דהיינו קיום מקצת וביטול מקצת כמו שכתב הוא לקמן והיינו פלוגתא דת״ק ור״ש בין לרב חסדא בין לרב המנונא אלא דלרב המנונא פליגי נמי בעוקר גוף שאר כל המצות ולרב חסדא לא אבל בקיום מקצת וביטול מקצת דעבודת כוכבים כולי עלמא מודו דפליגי ולרבנן בסקילה והשתא ודאי יש תימה גדול על רבינו שהוא פסק כאן כרבנן כפי הנראה נביא שהדיח בסקילה ובהלכות יסודי התורה פרק תשיעי כתב וז״ל לפיכך אם יעמוד איש וכו' וביאר שהנביא שבא לעקור דבר מן התורה יחנק כמו שכתב למטה וכן אם עקר וכו' עוד כתב שם דאם אמר עבדוה היום ולמחר בטלוה שיחנק והשתא קשה רבינו כמאן פסק אי כרב המנונא ודאי אי אפשר שהרי הוא סובר שרבנן נמי פליגי בעוקר הגוף בשאר המצות ואמרי בסקילה והוא כתב שם בפרק עשירי עקר דבר מן הדברים הוא בחנק ואי כרב חסדא הא איהו סובר דבבטול מקצת וקיום מקצת דהיינו היום עבדוה ולמחר בטלוה דהוא בסקילה לרבנן ואם כן איך כתב הוא ז״ל שיחנק הא לרבנן הוא בסקילה והוא פסק כרבנן. עוד יש לדקדק בלשון רבינו דנראה דפליג מדידיה אדידיה שבתחלה כתב שהמסית בין שהיה נביא בין שהיה הדיוט שהוא בסקילה ואחר כך כתב שאם הודחו אחר הנביא רוב העיר נסקל משמע דאי לאו הכי אלא שהודח מיעוטו אינו נסקל והוא הפך מ״ש למעלה ושכתב שאפילו שהסית הנביא ליחיד הוא נסקל. ועוד קשה במ״ש היה זה שהדיח רוב העיר נביא מיתתו בסקילה דמשמע שאם היה הדיוט אינו בסקילה והוא ז״ל כתב בפ' שלמעלה שמדיח רוב העיר הוא בסקילה. לכן נראה לתרץ דהיכא דהעיר נעשית עיר הנדחת אז ודאי סוקלין את המדיח אבל אם אינה נעשית עיר הנדחת אין סוקלין מדיחיה. וסובר הוא ז״ל דדוקא המסית ליחיד לבד אז ודאי שסוקלין אותו וכל המדיח את הרבים אין סוקלין אותו אלא א״כ הודח רוב העיר ויהיו מדיחיה שנים שנעשית עיר הנדחת ויש טעם לשבח בדבר המסית לאחד לבד הוא מפתה אותו וגדול ענשו אבל המסית לרבים אינו יכול לפתותם כל כך מהרה שהם רבים לא יתפתו בדברי היחיד ולכך אין עונשו חמור כל כך ואינו נסקל אלא א״כ הודח רוב העיר ויהיו מדיחיה שנים שאז נעשית עיר הנדחת שאז אמרה תורה לסקול למדיחים כשיש לעיר דין עיר הנדחת אבל בלאו הכי אינו נסקל ופטור מדין מיתת בית דין וחייב בידי שמים ובין שהודחה רובה סוקלין את מדיחיה כלומר טעמא שהיה כולה או רובה שנעשית עיר הנדחת אז ודאי סוקלין את מדיחיה אבל אי לאו הכי אין סוקלין את מדיחיה דאי לאו הכי לישמעינן רבותא שאם הודחה מעוטה שסוקלין והשתא אתי שפיר שכתב רבינו היה זה שהדיח רוב העיר נביא כלומר דוקא היכא שהוא נביא אז ודאי סוקלין אותו אע״פ שהיא אינה נעשית עיר הנדחת מפני שהמדיח אחד אבל אם הוא הדיוט אין סוקלין אותו כיון שאינה נעשית עיר הנדחת, ומה שכתב אם הודח אחריו רוב העיר משמע טעמא דהוא רוב אבל מיעוט אינו נסקל אע״ג דנביא המסית ליחיד נסקל הוא מפני שהמסית לאחד עונשו חמור כמו שאמרנו אבל נביא המדיח לרבים כיון שאינו רוב העיר אינו נסקל אלא שהוא בחנק. וזהו שכתב בפ' ט' מהלכות יסודי תורה שבביטול מקצת וקיום מקצת בעבודת כוכבים הוא נחנק מפני דהתם אינו מדיח רוב העיר. ומה שאמרו רבנן דבקיום מקצת וביטול מקצת בעבודת כוכבים הוא בסקילה הוא בנביא שהדיח דהיינו שהדיח רוב העיר אבל המיעוט ודאי אינו נסקל מקרא דאך הנביא אשר ידבר בשמי וכמו שכתב שם אבל הדיוט ודאי פטור כמו שאמרנו. והשתא פסק רבינו כרב חסדא משום דרבו דרב המנונא הוא וסבירא ליה דבעוקר הגוף בשאר מצות ד״ה בחנק וכמו שכתב הוא שם וכן אם עקר וכו' ובביטול מקצת וקיום מקצת בעבודת כוכבים ודאי דהוא בסקילה כרבנן ודוקא כשהדיח רוב העיר וכמו שכתב כאן אבל המיעוט ודאי שהוא בחנק כמו שכתב שם. וא״ת איך אמרינן בפ' ארבע מיתות (דף מ"ז) המסית זה ההדיוט טעמא דהדיוט הא נביא בחנק מתניתין ר״ש דילמא רבנן היא דכי אמרו רבנן התם בסקילה דוקא בהדיח רוב העיר אבל במסית ודאי הוא בחנק, וי״ל דמשמע ליה לגמרא דרבנן אפילו במסית נביא אמרו בסקילה משום דבס״פ הנחנקין מפרש בגמרא טעמא דאתיא הדחה הדחה ממסית כיון דגמרינן נביא ממסית א״כ ילפינן נמי מה מסית בסקילה אף נביא מסית בסקילה אבל ר״ש לא גמר אלא הדחה הדחה מנביא. ואל תשיבני לזה ממ״ש רבינו למטה הסית לשנים הן הן עדיו ומביאין אותו לב״ד וסוקלין אותו דמשמע דאע״פ שהסית לרבים הוא בסקילה דאפשר לומר דמה שאמר הסית לשנים רוצה לומר כל אחד ואחד לבדו וכיון שאמר להם הם נעשים עדים ומביאין אותו לב״ד, וכן מה שכתב רבינו [בה״א] בין שהיה המוסת יחיד איש או אשה או יחידים אינו ר״ל שהמסית ליחידים בבת אחת אלא כל אחד ואחד בפני עצמו ואשמעינן שאע״פ שהסית לרבים לא נדון אותו כדין מדיח ויהיה בחנק אלא בסקילה. ואכתי קשיא לי דאמרו שם בס״פ הנחנקין ת״ר המתנבא לעקור דבר וכו' ובעבודת כוכבים אפילו אומר עבדוה היום ומחר בטלוה ומוקי לה בגמרא לרב חסדא דקיי״ל כותיה דחייב לרבנן בסקילה ולר״ש בחנק ולפי מה שתירצתי קשה דברייתא לא הזכירה הדחת רוב העיר וא״כ היה יכול לומר דלכולי עלמא חייב הוא חנק דברייתא לא איירי בשהדיח רוב העיר. ואולי רצה ליישב הברייתא אפילו שהדיח רוב העיר דומיא דברייתא אחרת דקאמרה נביא שהדיח וכו':

י[עריכה]

הנודר בשם וכו'. פרק ארבע מיתות (דף פ"ג) ובבאורי להלכות סנהדרין כתבתי שלש קושיות שיש פה בדברי רבינו מיניה וביה ועם מה שכתב שם וכן כתבתי שם תירוץ לקושיית הראב"ד ז"ל שהשיג כאן על רבינו שבגמרא משמע דאתי כר' יהודה ועל הכל הארכתי שם ולכן איני מאריך כאן ועיין במהר"י קולון שרש ע"ו שיישב שם השגת הראב"ד ז"ל:

Information.svg

מהדורה זמנית - הבהרה
אוצר הספרים היהודי השיתופי עמל ליצור מהדורה מוגהת ומוערת של ספר זה, שתכלול גם הערות שיצטברו על שולי הגליון בידי הלומדים. כדי לאפשר כבר כעת ללומדי האוצר ליהנות מדברי התורה שהונגשו בידי נדיבי לב, הועלה הספר במהדורה זמנית בכפוף לרישיון המקור. מידע על רישיונות הספרים ניתן למצוא בדף אוצר:מהדורות

הטקסט הזמני פורסם ברישיון התואם לפרסומו כאן. אך אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

מעבר לתחילת הדף