אוצר:הדרכה כללית

דף זה נועד להדרכה כללית בלבד.

לדפי הדרכה מפורטים תוכל להגיע על ידי לחיצה כאן.

כמו כן תוכל לגשת לכאן כדי ללמוד יותר על עריכה באוצר.

הכרות עם ה'אוצר'

אוצר הספרים היהודי השיתופי, יהיה בעתיד הלא רחוק מאגר עצום של טקסטים יהודיים, ספרי יסוד ומפרשים, שהתקבלו כנכסי צאן ברזל אצל לומדי התורה בעולם הישיבות והכוללים ובכל אתר ואתר.

בשונה ממאגרים הקיימים כיום בהם תוכן המאגר נוצר אך ורק על ידי יוצרי המאגר, המוגבלים בכח ותקציב. ה'אוצר' נבנה על ידי כולנו, כל אחד ואחד מהמשתמשים יכול לתרום, לערוך, להגיה וכו'. את היתרון בכך ניתן לחלק לכמה מחלקות:

א. כמות הטקסט: מאגר הנבנה על ידי כמות מצומצמת של אנשים הוא מאגר שמוגבל בכח אדם, וככזה הוא יהיה קטן יותר בכמות ממאגר הנבנה על ידי כולנו. אם, לשם דוגמא, כל אדם יכול לעלות במשך שנה ספר שלם למאגר. הרי שעשרים אנשים יוכלו לעלות בשנה רק 20 ספרים ואילו מאתיים תורמים יוכלו להעלות לאוצר 200 ספרים בשנה!!!.

ב. איכות הטקסט: גם אדם שישתדל מאד לא לטעות במהלך הקלדת הספר, עדיין יתכן מאד שימצאו שגיאות בעבודתו. במאגר שנערך על ידי אנשים ספציפיים היכולת לתקן טעות שנמצאת בספר היא קטנה מאד, על ידי שליחת מייל או משוב. באוצר, לעומת זאת, מצאת טעות? אתה פשוט מתקן אותה. כשמאות משתמשים מנטרים את הספר, הסיכוי לטעות הופך לאפסי. [תוכל גם לעיין בדף איכות הההדרה, כדי לראות תיקונים מהותיים שנעשו על ידי משתמשי האוצר].

ג. שיקול דעת מוטעה: ספרים רבים שהודפסו בעבר קשים לקריאה, ובמקומות רבים יתכן לפרש את המילה בשני אופנים. במאגר מצומצם, עורך הספר צריך להחליט באופן שרירותי על פי נטיית לבו למה התכוון הכותב. באוצר לעומת זאת הדבר עומד לשיקול כל המשתמשים (מה עושים כשיש מחלוקת? אפשר לפתוח דיון או להוסיף הערה, נלמד על כך בהמשך).

ד. הערות: ספרים רבים שנדפסו מחדש מלווים בהערות בהם מציין המדפיס לספרים אחרים המקשים על דברי המחבר, מיישבים את קושיותיו, או מתנבאים בסגנון דומה. במאגרים הממוחשבים הדבר פשוט לא קיים. מלבד זאת, ספר היוצא לאור עם הערות, הרי שהערות נכתבו בו על ידי אדם אחד או קבוצה מצומצמת של כותבים. ב'אוצר' יכול כל אחד לציין את הדבר על שולי הגליון בספר. חשוב להדגיש: לא נתיימר לכתוב הערות חדשות משלנו התורמים, אלא רק ציונים לספרים אחרים, בסגנון ההערות הנדפסות בשולי הספרים של מכוני ההוצאה לאור. באופן הזה נוכל יחד ליצור ספרים מוגהים ומוערים היטב. נוכל גם להכפיל ולשלש את התועלת מכל הערה, כי בשונה מספר מודפס שבו ההערה מצויינת רק על הספר הזה, הרי שב'אוצר' ההערה תצויין א. בספר המקשה ב. בספר שעליו מקשים ג. בספר המתרץ וכו'.

ה. קישורים: בכל ספר ישנם אלפי מראי מקומות, בהם מפנה המחבר לפסוקים, גמרות ומפרשים עליהם נסובים דבריו. במהדורות מודפסות האפשרות היחידה להועיל לקורא, היא על ידי פירוט המקום המדוייק אליו מפנה כותב הספר. לשם דוגמא, אם כתב המחבר: כמבואר בתוס' פרק יש נוחלין, יוכל המהדיר לציין בסוגריים את המקום המדוייק אליו התכוון המחבר. יתירה מזאת, ב'אוצר' כל מראה מקום שכזה הופך על ידי התורמים לקישור, כאשר המעיין ילחץ על (ברכות ב.) יפתח לו דף ב עמוד א מהתלמוד הבבלי, וכן בשאר הספרים. אופציה זו קיימת גם לגבי ההערות המופיעות בשולי הגליון, אם לדוגמא ציין אחד התורמים לדברי שו"ת בית הלוי המקשה על דברי התוס' שם, יוכל המעיין להגיע בלחיצת כפתור למקום המדוייק בשו"ת הנזכר בו הוא מקשה על דברי התוס'.

ו. דפי שיחה: מלבד עצם הספרים, הקישורים וההערות, יכולים חברי הקהילה לקיים ביניהם דיונים, לשאול שאלות ולהשיב תשובות האחד לשני, ובצורה זו לקיים 'בית מדרש' מעל דפי האתר. כפי שכבר צויין בשולי הגליון של הספר מציינים חברי הקהילה רק הערות וציונים מספרים אחרים, כל הדיונים מתרחשים מאחורי הדף. לכל דף באתר יש דף שיחה, לדוגמא: לתלמוד בבלי מסכת שבת דף קלה עמוד א, יש שני דפים באתר: א. בבלי/שבת/קלה/א שבו נמצא גוף הטקסט. ב. שיחה:בבלי/שבת/קלה/א שבו מתנהלים הדיונים סביב הדף. בדפי השיחה יכולים המשתמשים להקשות קושיות שאינם מופיעות בספרים ולקבל עליהם תשובות, לערוך דיונים על נושאי הדף ולהעזר האחד בשני לצורך הבנת הדף. ככלל, כל נושא הקשור לדף אך אין מקומות בתוך גוף הטקסט או בהערות, מקומו בדף השיחה.

כעת, נכיר את מבנה האתר ואת הדרכים בהם יוכל כל אחד מאתנו להשתלב כחבר מן המנין בקהילת האוצר. [אם עדיין אתה רוצה להבין יותר את משנת האתר לחצו כאן].

מבנה האתר

התוכן העיקרי באתר הוא כמובן גוף הטקסט של ספרי היסוד התורניים, כאשר מסביבו ישנם דפי שיחה בהם מתנהלים דיונים על גוף הטקסט (ראה להלן), ודפי אינדקס בהם ימצא המשתמש פרטים על הספר ומחברו, ותוכן עניינים שיסייע למשתמש למצוא את הדף המדוייק אותו הוא מחפש.

הגעה לדפי האינדקס תיתכן על ידי כניסה עצמאית באמצעות אינדקס הספרים בעמוד הראשי, לדוגמא: כדי להגיע לשו"ת חתם סופר יש ללחוץ בעמוד הראשי על ספרי שאלות ותשובות, ובדף האינדקס שייפתח ללחוץ שוב על שו"ת חתם סופר. כעת יפתח דף הספר, הכולל מידע על הספר ותוכן עניינים שיאפשר למשתמש להגיע בקלות למחוז חפצו.

דרך נוספת להגיע לאינדקס הספר או לכל דף אחר באוצר היא על ידי שימוש בחלונית החיפוש הנמצאת בצד שמאל בראש כל דף. כתיבת השם המדוייק של הדף תוביל לפתיחת הדף, בעוד שכתיבת שם שאינה מדוייקת תוביל לתוצאות חיפוש בדומה לרשימת תוצאות חיפוש במאגרים תורניים אחרים. לדוגמא: חיפוש השם שו"ת חתם סופר יפנה את המשתמש לדף הכללי של השו"ת בו ימצא המשתמש את פרטי הספר ואת תוכן העניינים. חיפוש השם שו"ת חתם סופר/א/קפט יביא את הקורא לסימן קפ"ט שבחלק הראשון של שו"ת חתם סופר. לעומת זאת חיפוש הדף שו"ת חתם סופר חלק א סימן קפט לא יפנה את הקורא (לעת עתה) למקום המדוייק אלא רק לרשימת תוצאות חיפוש. ככלל: שם הדף יקבע בצורה המקוצרת ביותר האפשרית תוך הפרדה על ידי /. לדוגמא: תלמוד בבלי מסכת ברכות דף ב עמוד א, יופיע כ: בבלי/ברכות/ב/א וכיוצא בזה.

לכל דף באתר ישנן שתי חלוניות תצוגה: א. חלונית קריאה - בתצוגה זו המשתמש רואה את הטקסט מעוצב ומעומד לקריאה. בתצוגה זו אי אפשר לערוך את הטקסט והיא נועדה בעיקר לעיון ושימוש בטקסט הקיים. ב. חלונית עריכה - בתצוגה זו יכול כל אחד לערוך את הטקסט, להוסיף, להסיר, לתקן שגיאות כתיב, להוסיף הערות וציונים בשולי הגליון, להוסיף מראי מקומות ולהפוך אותם לקישורים שיפנו את המשתמש העתידי למקום המדוייק. שים לב: בחלונית זו הטקסט מופיע כשורת קוד, לכן גם אם ישנם סוגריים או גרשים וסימנים אחרים שנראים כמיותרים, כנראה שהם לא כאלה ולא כדאי למחוק אותם סתם ככה.

הדרך לעבור מחלונית הקריאה לחלונית העריכה ולהפך היא על ידי בחירת החלונית המתאימה בצד שמאל למעלה, מימין לתיבת החיפוש.

לכל דף באתר יש דף שיחה, בדף זה יתנהלו דיונים ערים בין חברי הקהילה על תוכן הדף. בעוד שעל שולי הגליון איננו מוסיפים הערות עצמיות של העורכים, הרי שבדף השיחה יש מקום להערות של כל אחד. שאלות, תשובות, בירורים, בעיות פיענוח ועוד ועוד, מקומם בדף השיחה. ישנם שתי דרכים להגיע לדף השיחה של כל דף באוצר: א. לפתוח את הדף עליו נסובה השיחה ולבחור בצד ימין למעלה בחלונית שיחה [לחזרה לדף העיקרי יש ללחוץ על החלונית דף תוכן]. ב. לכתוב בחלונית החיפוש שיחה: ולאחר מכן את שם הדף המבוקש. לדוגמא: דף השיחה של בבלי/שבת/קלה/א יופיע כ: שיחה:בבלי/שבת/קלה/א.

מומלץ לשוטט קצת באתר, לפתוח חלוניות, ללחוץ על קישורים ולהרגיש את האתר. כעת, כשאנו מכירים את מבנה האתר הגיע הזמן להתחיל לערוך.

פתיחת חשבון משתמש

הצעד הראשון לפני תחילת העריכה, הוא לפתוח חשבון. נכון, גם בלי פתיחת חשבון תוכלו לערוך אבל בכל זאת מומלץ מאד לפתוח חשבון, מכמה סיבות:

א. כשאתם עורכים בלי לפתוח חשבון משתמש כתובת הip שלכם גלויה, וזה חבל.

ב. בכל דף יש אפשרות להגיע לרשימת התורמים שבו ולראות מה עשה כל אחד ואחד. כל אחד רוצה בסופו של דבר את הקרדיט על התרומות שלו, ואם הם ייעשו בצורה אקראית לא תחת חשבון אחד, שום דבר לא ייחס את העבודה אליכם. אל דאגה! זו תהיה עדיין 'תורה לשמה' כי את השם אותו תבחרו לעצמכם אתם יכולים כמובן להמציא ברגע זה, ואין צורך לתת אף פרט מזהה.

ג. אם למישהו יש איזו הערה או הארה לומר לכם הוא יוכל לעשות את זה רק על ידי שם המשתמש שלכם. הדרך היחידה שקיימת בפני חברי הקהילה ליצור איתכם קשר היא ע"י שם המשתמש שלכם.

איך פותחים חשבון?

בצד שמאל למעלה יש שורת משימות, לחצו על: יצירת חשבון. עכשיו בחרו לכם שם משתמש וסיסמא. אם תרצו שיהיה אפשר להשיג אתכם במייל, תמלאו גם את תיבת המייל.

• ניתן גם להרשם כאן

ברוכים הבאים! אתם יכולים להתחיל לערוך.

העריכה

לפני שאתם מתחילים לתרום, כדאי לכם לדעת במה אתם יכולים לתרום.

תיקון טעויות

שוטטו לכם באוצר, פתחו את הספרים בהם אתם עוסקים כעת. מצאתם טעות? וזו יכולה להיות טעות סופר, או טעות במראי מקומות וכדומה, תכנסו לחלונית העריכה (שנמצאת בכל עמוד בצד שמאל למעלה - ליד חלונית החיפוש) ופשוט תתקנו אותה. אין לכם ממה לחשוש, אם בטעות תמחקו משהו שלא צריך להימחק, אחרים כבר יתקנו אתכם. חשוב לציין בתקציר העריכה מדוע תיקנתם כדי להקל על מנטרי האוצר לעשות את עבודתם.

העלאת טקסטים

התרומה הקלה ביותר לאוצר היא באמצעות העלאת טקסטים חדשים.

השלב הראשון הוא, כמובן, בחירת הספר אותו אתם חפצים לתרום. אתם יכולים לבחור בספר שעדיין אינו קיים באוצר (במידה והוא מתאים ליעדי האתר), או ספר שקיים באופן חלקי באוצר ואתם רוצים לסייע בהשלמתו.

כמו שכבר הסברנו, באוצר כל ספר מקבל דף נפרד הכולל בתוכו את הפרטים הכלליים החשובים על הספר. ובנוסף, כל דף, סימן או פרק בספר מקבל דף נפרד המכיל את תוכן הדף, הסימן או הפרק. לדוגמא: ספר שב שמעתתא יקבל גם דף בשם: שב שמעתתא המכיל את שער הספר ואת תוכן העניינים. וגם כל פרק ופרק יקבל דף, לדוגמא: שב שמעתתא/ו/א.

כשאתם באים לערוך סימן/דף/פרק מסויים אתם יכולים לגשת אליו ישירות על ידי הקלדת שמו בתיבת החיפוש של האוצר, הממוקמת בצד שמאל למעלה. לדוגמא: אם ברצונכם לתרום את דברי התוס' על מסכת קידושין בדף יג עמוד א. פשוט הקלידו: תוספות/קידושין/יג/א. המערכת תסקור את מרחבי האתר, במידה ודף זה כבר נתרם הוא יופיע ויעלה על המסך. במידה שלא, תינתן לכם האפשרות ליצור את הדף ולתרום אותו לקהילה. זכות הרבים - שלכם.

דרך נוספת להגיע לדף אותו ברצונכם לתרום, היא על ידי ניווט עצמי דרך דף הבית של האוצר. בחרו בנושא הרצוי, תנ"ך, תלמוד ומפרשיו וכו'. אחר כך תבחרו את הספר הרצוי עד שתגיעו לקישור המציין את הסימן אותו ברצונכם לתרום. אם הוא כחול סימן שמישהו כבר תרם אותו (או לכל הפחות התחיל לתרום), אם הוא אדום סימן שהוא מחכה לכם, הקישו עליו ותרמו את הדף. בהצלחה!

חשוב לוודא קודם העלאת הספר מה המקור שלו. לדוגמא: ספר שנדפס מחדש הוא עם זכויות יוצרים של המדפיס גם אם הטקסט הוא של אחד הראשונים. הדבר חשוב בעיקר בנוגע למאגרי מידע אינטרנטים, אין להעלות חומר הקיים ברשת באתרים אחרים אלא אם כן הוא נמצא ברשיון 'נחלת הכלל'. לכן הדרך הקלה ביותר להעלאת טקסטים חדשים היא על ידי הקלדה מחודשת של הטקסט מתוך מהדורה ישנה של הספר (עדיף דפוס ראשון לצורך דיוק הטקסט). אם אין לכם מושג איך למצוא מהדורא דיגטלית של הספר, אתם יכולים לבקש אותו כאן, חברי הקהילה ישמחו לסייע לכם ולקשר אתכם אל הספר המבוקש.

כמו כן אפשר להשתמש בתוכנת OCR שהיא תוכנה להמרת קבצי תמונה לטקסט. מאחר שהיא לא כל כך מדוייקת תצטרכו אחר כך להגיה את הטקסט מול ספר מתוקן או להשאיר תבנית OCR בראש העמוד בכדי ליידע את שאר המשתמשים שהדף אותו יצרתם אינו מוגה [איך משתמשים בתבניות? נלמד על כך בהמשך]. בכל מקרה עדיף כמה שפחות להשתמש בתבנית זו אלא לעשות את המלאכה בשלמות. עדיף סימן אחד מתוך הספר או אות אחת מתוך הסימן כשהם מוגהים כראוי, מספר שלם בתוכנת OCR. אם אין לכם כח להקליד את הספר אבל מתאים לך להגיה טקסט משובש, תוכלו לבקש כאן מחברי הקהילה לבצע עבורכם המרת OCR כך שלכם לא ישאר אלא רק להגיה ולערוך את הספר.

קישורים

אחת המעלות שבאוצר, כפי שכבר נכתב, היא הפיכת כל מראי המקומות לקישורים המפנים לדף המקור. לדוגמא: כאשר שו"ת בית הלוי מפנה בדבריו לדברי שו"ת פני יהושע חלק א אורח חיים סימן א', יוכל המשתמש ללחוץ על מראה המקום הזה - שו"ת פני יהושע חלק א אורח חיים סימן א, ולפניו ייפתח שו"ת פני יהושע ח"א או"ח ס"א.

קישורים אלו לא נעשים לבד, כל קישור וקישור נעשה על ידי חברי הקהילה. גם אתם יכולים לסייע ולהפוך בקלות מראי מקומות לקישורים.

קישור פשוט ייעשה על ידי הוספת שני סוגריים מרובעים משני צדי המילים המבוקשות. לדוגמא: קישור לספר שב שמעתתא ייעשה כך [[שב שמעתתא]], סוגריים אלו יופיעו רק בחלונית העריכה ואילו בחלונית הקריאה יופיעו המילים שב שמעתתא כשהם בצבע כחול או אדום. כחול - כאשר הדף הזה כבר קיים במאגר, ואדום - כאשר הדף אליו מפנה הקישור עדיין חסר.

כאשר רוצים להפנות לסימן ספציפי בתוך הספר, לדוגמא: שב שמעתתא פרק א' משמעתא ו', לא נוכל לעשות זאת בדרך הרגילה. כי אם נכתוב רק [[שב שמעתתא/ו/א]] התוצאה שנקבל תהיה: שב שמעתתא/ו/א. הדרך בה נוכל להחליט מה יהיה הטקסט אותו יראה המשתמש, ויחד עם זאת לשמור על הקישור, היא על ידי הוספת קו אנכי כזה: | בין המילים שאנו רוצים שייראו בחלונית הקריאה ובין מילות הקישור. לדוגמא: [[שב שמעתתא/ו/א|שב שמעתתא פ"ו ס"א]], באופן זה בחלונית הקריאה יופיע: שב שמעתתא פ"ו ס"א. ואילו הקישור יפנה ל[[שב שמעתתא/ו/א]].

קישורים למראי מקומות המופיעים בתוך סוגריים עגולים [לדוגמא: (ברכות כז:)] הם קצת יותר מורכבים. יש להוסיף מלבד הסוגריים המרובעים גם 'תבנית מראי מקומות'. איך עושים זאת? תחילה נקליד שני צומדיים {{ אחריהם נכתוב 'ממ' שהם ראשי תיבות מראה מקום, נוסיף קו אנכי כזה: | אחריו (מיד בלי רווח) נכתוב את הקישור כפי שלמדנו ונסגור את התבנית בשני צומדיים שמאליים }}. ככה זה אמור להראות {{ממ|[[שב שמעתתא/ו/א|שב שמעתתא ש"ו פ"א]]}} אם נעשה את זה כמו שצריך, בחלונית הקריאה יופיע:(שב שמעתתא ש"ו פ"א), על ידי לחיצה על קישור זה ייפתח לפני המשתמש פרק א' משמעתא ו' מספר שב שמעתתא.

ציונים ומראי מקומות

אחת המטרות העיקריות באוצר, היא יצירת ספרות תורנית מוערת עם הערות שוליים בסגנון הוצאות הספרים הידועות, כאשר המטרה היא לאפשר לכל יודע ספר לערוך את מראי המקומות ובאופן זה להגדיל את איכות הציונים ולהקטין את הטעויות הנובעות מההדרה על ידי אדם בודד. כל אחד יכול לציין הערות על שולי הגליון של כל ספר שהוא באוצר.

חשוב לזכור! בהערות שבשולי הגליון איננו מתיימרים לכתוב הערות עצמיות, אלא אך ורק ציון לדברי גדולי המפרשים הראשונים והאחרונים, על ידי תמצות הערתם וקישור אל המקום המסויים בו הם מעירים אותה. אם לדוגמא: ראיתם שו"ת חתם סופר שמקשה קושיא על דברי התוס' במגילה דף כג ב, פתחו את הדף תוספות/מגילה/כג/ב, על דברי התוס' המדוברים ציינו לקושיית החתם סופר תוך הפניה למקום בו מקשה החתם את קושייתו [כדאי שתוך כדי יצירת ההערה כבר תהפכו את מראה המקום לקישור, כך יוכל המשתמש הבא לעיין ישר בדברי החתם סופר המקוריים].

הערה יכולה להיות קושיא שמקשה מאן דהוא על דברי הספר שעל שוליו אתם מציינים את ההערה, תשובה על שאלה זו או על שאלה שעוסק בה הספר. כמו כן מקבילות שבהם אתם מציינים לספרים אחרים שעסקו בשאלה או בתשובה שעוסק בה הספר, וכיוצא בזה.

איך מוסיפים הערה?

נכנסים לדף עליו אתם רוצים להעיר, פותחים את חלונית העריכה ומגיעים למקום המדוייק שעליו אתם רוצים לציין או להעיר. פותחים תבנית הערה על ידי שני צומדיים ימינים {{, אחר כך כותבים 'הערה', מוסיפים קו ישר: | , ואז כותבים את ההערה לסיום סוגריים את ההערה עם שני צומדיים שמאליים: }}. זהו, במקום עליו אתם מציינים יופיע מספר שיפנה להערה הממוקמת בסוף הדף. לדוגמא הערה כגון זו: {{הערה|זו דוגמא להערה לצורכי לימוד.}} תופיע בצורה הזו:.

כדי שההערות יופיעו בשולי הגליון בצורה מסודרת יש להוסיף אחרי כל הטקסט שבדף את התבנית {{שולי הגליון}} שהיא יוצרת קו מפריד בין גוף הטקסט ובין ההערות, כמו שתוכלו לראות בסוף הדף הזה. כמו כן, יש להוסיף בראש כל דף את התבנית {{ניווט כללי עליון}} ובסופו את {{ניווט כללי תחתון}} (לאחר שולי הגליון).

---

---

שולי הגליון

---

---