שיחת תבנית:ציטוט שבועי

הצעות לציטוטים הבאים

כאן אפשר להציע ציטוטים נוספים, לשבועות הבאים. מקורות חובה. האוצר בהרצה. "ברוך אשר יקים את דברי התורה הזאת". מערכת (שיחה) 20:53, 15 במרץ 2018 (UTC)

"ולקחתם לכם ביום הראשון. וכי ראשון הוא, והלא יום חמשה עשר הוא, אלא מאי ראשון, ראשון לחשבון עונות". (תנחומא) אריוך (שיחה) 14:08, 21 בספטמבר 2018 (UTC)

"אור התורה דבוק בנפש מצד שהיא נשמה אלהית, וגם אחרי הפרידה אור אלהים מאיר על ראשם ועטרותיהם בראשיהם" (מלבי"ם על משלי) עמיאל - שיחה 11:02, 18 במאי 2020 (UTC)

"מצאתי בתוספתא פ"ז דב"ק המתגנב מאח' חבר והולך ושונה פרקו ואע"פ שנקרא גנב זוכה לעצמו שנאמר לא יבוזו לגנב כי יגנוב וגו' סוף שמתמנה פרנס על הצבור ומזכה הרבים וזוכה לעצמו ומשלם על כל מה שבידו" - ש"ך (חו"מ סימן רצב סקל"ה). סיני ועוקר הרים (שיחה) 20:51, 3 במרץ 2021 (IST)

מה המסר? תוכל לחדד? אוצר האוצר (שיחה) 21:09, 3 במרץ 2021 (IST)

שנה חלפה לה

פתחתי את דף השיחה של התבנית כדי לתהות האם לא כדאי ליצור רשימת הצעות לציטוטים הבאים, כדי שהתבנית תישאר ציטוט שבועי ולא חודשי, והנה זה פלא: שנה שעברה בדיוק בימים אלו כתב על כך מערכת. אז בואו נשנס מותניים וניצור את הדבר הזה, זה מאד חשוב לנראות האוצר למשתמש הכמעט אקראי. שואלין ודורשין (שיחה) 18:08, 10 באוקטובר 2019 (UTC)

אני ממליץ אפילו על ציטוט יומי (או לפחות פעמיים בשבוע בערך) ומוכן בשמחה לנסות "לשנס מותניים" לקבצם, אם יהיה עוד שיעזרו. שלמה 1 (שיחה) 15:34, 15 בספטמבר 2020 (IDT)

הצעה לציטוט שבועי

- הועבר מהדף שיחה:עמוד ראשי

"תשובה עצמית על פי דינא דגמרא בנקל לצאת, היינו שיגמור בדעתו שלא ישוב לכסלה עוד, ומרירות הלב ליתר שאת".

(ר' חיים מוולאז'ין. מובא בכתר ראש אות קל"א, ובסידור הגר"א).

שלמה 1 (שיחה) 10:50, 7 בספטמבר 2020 (IDT)

שלמה 1, בוצע. אתה מוזמן להסתכל בעמוד הראשי. -- ישר כח! ישראל קלר (שיחה) 11:12, 7 בספטמבר 2020 (IDT)

יישר כוחך! צלח ורכב ע"ד אמת! שלמה 1 (שיחה) 11:22, 7 בספטמבר 2020 (IDT)

יפה. אני מציע בשבוע הבא להחזיר את הציטוט של השבוע הקודם, הוא היה מדהים וקולע. אויצרניק (שיחה) 11:28, 7 בספטמבר 2020 (IDT)

- סוף העברה

אורך הציטוט

הציטוט נראה לי ארוך מאד, זה מקובל? מוסר-ניק (שיחה) 11:47, 28 בינואר 2021 (IST)

הקטנתי אותו קצת כדי שלא יתפוס יותר מדי מקום, אני לא רואה בזה בעיה. עמיאל - שיחה 11:49, 28 בינואר 2021 (IST)

זה ציטוט יפה שקשור לט"ו בשבט אז הכנסתי אותו... לא נראה לי שיש בזה בעיה. --מושך בשבט (שיחה) 11:59, 28 בינואר 2021 (IST)

למה לא? זה קשור לט"ו בשבט, ולא תופס חצי עמוד. אפשר לגוון. לפעמים קצר וקולע, לפעמים איכותי ועמוק וקשור. אויצרניק (שיחה) 13:35, 28 בינואר 2021 (IST)

אולי אפשר להוציא מכאן ציטוט שבועי קצר

כי רבים כשלו לפרוק מעליהם עול יגיעת לימוד הש"ס, להוציא ממנו הלכות, ואומרים כי הלימוד אשר למעשה הוא רק לימוד השלחן ערוך. ואף אם לומדים גמרא, אינם לומדים אלא לחדד השכל. ויש שמזניחים את התלמוד לגמרי, ומסתפקים בלימוד השלחן ערוך לבד. ולא זו היא הדרך הישרה, שחננו ה' בינה לדלות ממעמקי דברי הש"ס. אשר כל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש, הכל נכלל בדבריהם הקדושים. וצדיקים ילכו ביושר דרכם, להיות עיקר הוראתם מן הש"ס, ולימוד השולחן ערוך הוא להיות להם מזכרת לזכור הדינים, כי הוא הסולת הנלקט משיטות הש"ס (מתוך הקדמת הגר"ח מוולאז'ין לביאור הגר"א על השו"ע).

וכעין זה דבריו בשו"ת חוט המשולש סוף סימן ט' עיי"ש וזה לשונו:

וכבר הוזהרתי בזה מפי מורי קדוש ישראל רבינו הגדול הגאון החסיד מוהר"א נ"ע מווילנא, שלא לישא פנים בהוראה אף להכרעת רבותינו בעלי השו"ע.

ויעוי' עוד בהקדמתו לפי' הגר"א על ספרא דצניעותא.

ציטוטים מעניינים

ישכילו ויבינו אוהבי, שכל מה שלימדונו רבותינו כי אין מקרא יוצא מידי פשוטו, אף כי עיקרה של תורה באת ללמדנו ולהודיענו ברמיזת הפשט ההגדות וההלכות והדינין על ידי אריכות הלשון ועל ידי שלשים ושתים מידות של רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי ועל ידי שלש עשרה מידות של רבי ישמעאל, והראשונים מתוך חסידותם נתעסקו לנטות אחרי הדרשות שהן עיקר, ומתוך כך לא הורגלו בעומק פשוטו של מקרא, ולפי שאמרו חכמים אל תרבו בניכם בהגיון, וגם אמרו העוסק במקרא מדה ואינה מדה העוסק בתלמוד אין לך מדה גדולה מזו. ומתוך כך לא הורגלו כל כך בפשוטן של מקראות, וכדאמ' במסכת שבת הוינא בר תמני סרי שנין וגרסינ' כולה תלמודא ולא הוה ידענא דאין מקרא יוצא מידי פשוטו.

וגם רבנו שלמה אבי אמי מאיר עיני גולה שפירש תורה נביאים וכתובים נתן לב לפרש פשוטו של מקרא, ואף אני שמואל בן ר' מאיר חתנו זצ"ל נתווכחתי עמו ולפניו והודה לי שאילו היה לו פנאי היה צריך לעשות פרושים אחרים לפי הפשטות המתחדשים בכל יום (רשב"ם/בראשית/לז).