רלב"ג - ביאור המילות/שמות/כ

רלב"ג - ביאור המילות ‏ שמות כ

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ג

על פני. ר"ל על עצמותי והרצון בזה שאע"פ שתאמין בי לא תשתתף עמי אלהים אחרים לתת להם חלק באלהות או יהיה הרצון בזה על השגחתי וירצה בזה שלא תאמין שיהיה לנו מנהיג אחר זולת השגחת השם יתעלה וזה כי מה שיסודר מהגרמים השמימיים הוא מהשם יתעלה והוא שליט להמיר הסדור ההוא כאשר יקרה ממנו רע לדבקים בו כמו שנתבאר מענין יציאת מצרים ולזה אין ראוי להאמין ההנהגה והממשלה על הנמצאות כי אם מהשם יתעלה אשר בשמים ממעל הם הככבים והנה אמר לפי שרבים טעו בהם וחשבו שיהיו אלוהות מפני מה שיראו מהפעולות השופעות מהם בזה העולם השפל ולא השגיחו כי גבוה עליהם הוא אשר נאצלו ממנו אלו הפעולות באמצעותם כמו שהתבאר בטבעייות ובאלהייות:

ד

ואשר בארץ מתחת. הם הב"ח ההולכים והמעופפים ונכללו עמהם בזה המאמר הצמחים אשר על הארץ:

ואשר במים מתחת לארץ. הם הדגים ושרצי המים והצמחים הצומחים במים. והנה בא זה הענין בהדרגה בגדול החל ובקטן כלה וזה כי הככבים הם יותר נכבדי' מהב"ח אשר בארץ על מדרגותיהם והב"ח אשר בארץ הם יותר נכבדים מהב"ח המימיים כמו שהתבאר בספר ב"ח וכן ההיקש מן הצמחי' אשר בארץ עם צמחי המים. ולזה תמצא בצמחי המים מה שהוא כמו אמצעי בין הדומם והצומח כמו האלמוג ולפי שאמר כל תמונה הנה נכללו בזה גם כן שאר הדברים הנמצאים בארץ ובמים אשר להם תמונה מצד המלאכה או מצד הטבע:

ה

אל קנא. אמר זה כלשון בני אדם כאלו השם יתע' מקנה אם יתנו האלהות לזולתו כמו שיקנה המלך אם יתנו המלוכה לזולתו:

ז

לשוא. הנה שם שוא יפול על הכזב ועל הדבר שהוא לבטלה משל מה שהוא נופל על הדבר שהוא לבטלה אמרו שוא לכם משכימי קום ומשל מה שהוא נופל על הדבר הכוזב אמרו שוא ודבר כזב והנה ישתתפו אלו העניינים 'שהם לבטלה ולזה נכללו שניהם במלת שואו היתה האזהרה בהם יחד אחת במספר:

ח

זכור את יום השבת לקדשו. הוא זכירה בפה לקדש אותו וזה הקדוש ראוי שיהיה אצל כניסתו ויציאתו להבדילו משאר ימי השבוע:

יא

וינח ביום השביעי. ר"ל שלא חדש בו דבר ע"ד מופת על האופן שעשה בששת ימי בריאת העולם אבל נמשך המציאו' על ענינו לפי הטבע שהטביעו עליו בעת הבראו ולזה פירשו רז"ל וינח פועל יוצא והרצון בו שהניח לעולמו:

טו

וכל העם רואים את הקולות. וראה את ערותה. וכן אמר ומתוק האור וטוב לעינים כאלו היה הראות חוש הטעם. או יהיה ישמע מענין הקבלה כטעם והיה אם שמוע תשמע בקול יי' ולא שמע בתורתו ויהיה הרצון בזה הנה אנכי בא אליך כעב הענן לעיניהם וזאת יהיה לכם לאות שאני מדבר עמך והנה אעישה להם זה האות בעבור ישמע העם במה שאדבר עמך ויקיימו הדברים ההם וגם בך יאמינו לעולם בכל מה שתדבר להם בשמי מפני מה שיתפרסם להם שאני מדבר עמך והנה זה הפירוש השני יותר נכון לפי מה שאחשוב וכאשר שמע משה זה המאמר מהשם יתעלה שב להתבונן במה שאמרו ישראל וידע שהם כוונו בזה שיהיה המדבר להם השם יתעלה לא משה. והנה הגיד משה דברי העם אל יי' לפי זאת הכוונה השנית. ולה אמר לו השם יתע' כי מפני שהם רוצים שיגיע להם קול דברים מהשם יתע' כבר יחוייב שתקדשם שלא יגשו אל אשה ויכבסו שמלותם לכבוד השם יתע' כדי שיהיו נקיים מהטמאות ובזה האופן יהיו נכונים ליום השלישי לשמוע קול הדברים שיגיע מהשם יתע' על דרך המופת כי ביום השלישי ירד עיי' לעיני כל העם על הר סיני ותתן גבול לעם סביב ההר שלא יעברו הגבול הוא וזה כשתאמר להם השמרו לכם עלות בהר ונגוע בקצהו השפל כל הנוגע בהר מות יומת על יד בית דין וכבר ביאר אחר זה שזאת המיתה היא סקילה והנה הזהירם מגעת בהר כלל לישב בנפשותם עוצם מעלת השם יתע' כדי שייראו ממנו ולא יקלו בדבריו:

רואים את הקולות. הוא כמו שומעים כי כבר יחליפו החושים קצתם בקצת והיה זה כן לפי שבכאן חוש משותף לכל החושים החמשה כמו שנתבאר בספר הנפש וזה ייחס השגת הלפידים והקולות לכח אחד ואע"פ שהשגת הלפידים תהיה לחוש הראות והשגת הקולות לחוש השמע והנה הקדים הקולות ללפידים ואע"פ שהלפידים הם סבה לחדוש הקולות לפי שחדוש הקולות היה יותר מכוון בזה המקום מחדוש הלפידים וכן אמר כזה במה שקדם ויהי קולות וברקים ועוד שדרך התורה ברוב המקומות לזכור האחרון בסדר הראשון לפי שהוא יותר מכוון ולזה הזכירה התורה עשרת הדברים בזה הסדור כמו שנתבאר במה שאחר זה:

טז

דבר אתה עמנו ונשמעה. ר"ל שכבר נקבל דבריך ונלך בדרכיהם:

ואל ידבר עמנו אלהים פן נמות. ר"ל באמצעות קול הדברים כי עשרת הדברים שמעו אותם ישראל בזה האופן והחריד אותם הקול הנפלא ושאר הנפלאות שהיו שם:

יז

לבעבור נסות אתכם. יתכן שיהיה מענין ההתנשאות ואע"פ שהוא בסמ"ך וכן אמרו במכילתא בשביל לגדל אתכם בא האלהים ורצה בזה כי בקבולם התורה יהיה להם התנשאות וההתרוממות על שאר האומות כמו שאמר במה שקדם והייתם לי סגולה מכל העמים ועוד כי בה יהיו ממלכת כהנים כמו שקדם וזהו ההתנשאות ורוממו' למתנהגים בה בדרכי התורה והנה אמר בכאן ובעבור תהיה יראתו על פניכם תמורת מה שאמר במה שקדם כי בקבולם התורה יראה גוי קדוש:

יח

הערפל. הוא עב הענן אשר ירד בו הכבוד:

כ

לא תעשון אתי. הנה מפני מה שאמר לא תעשון אתי ואחר זה אמר לא תעשו לכם כמו שאמר בענין הקטרת והקטורת אשר תעשו במתכונתה לא תעשו לכם להורות שלא יעשנה כי אם לבית השם יתעלה הנה הוא מבואר שהרצון בזה באמרו לא תעשון אתי שלא יעשו בבית המקדש אלהי כסף ואלהי זהב ולא יעשו זה גם כן בבתיהם ובשאר המקומות והעד גם כן על זה הפירוש מה שאמר אחר זה מזבח אדמה תעשה לי ר"ל שלא תעשה לי בבית אלהי כסף ואלהי זהב אבל תעשה לי שם מה שלא יתכן שיחשב בו האלהות ושם תעבדני והוא המבזח שלא היתה בו תמונה תביא לחשוב בה האלהות וכאשר התישב זה הוא מבואר שאין הרצון באמרו אלהי כסף ואלהי זהב שיעשו מהם אלוהות כי בזה לא תצטרך התורה להבדיל בין עשייתם אותם בבית המקדש ובין עשייתם אותם בבתיהם כי הכל הולך אל מקום אחד ועוד שאם היה הענן כן למה זכר כסף וזהב הנה היה ראוי שימנע במוחלט עשיית האלהים בשיאמר במוחלט שלא יעשו להם אלהים אחרים ואמנם הרצון בזה שצורות מי שיתכן שיקראו אלהים לא יעשו לו למי בבניין בית המקדש ולא להם ולזה זכר כסף וזהב להורות כי לנו יעשו והנה האדם תמצאהו שהוא נקרא אלהים. אמר והייתם כאלהים יודעי טוב ורע. ואמר אמרתי אלהים אתם. עד האלהים יבא דבר שניהם. ובכלל הנה האדם יתכן שיקרא אלהים להיותו בעל שכל כי מפני זה יושפע ממנו פעולות להשלים הדברים הטבעיים וכן הכוכבים נקראים אלהים אמר ברון יחד ככבי בקר ויריעו כל בני אלהים. ואינו צריך להביא ראיה שהשכלים הנפרדים קרויים אלהים אמר הודו לאלהי האלהים. והנה מאלו שהם נקראים אלהים הזהיר הזם יעת' מעשות לו צורה לנוי כדי שלא יביא זה לחשוב שיהיה להם האלהות האמתי:

כא

וזבחת עליו. ר"ל אצלו. כטעם ועליו מטה מנשה. והראיה שלא היתה הזביחה על המזבח שהרי נתבאר בפרשת ויקרא ששחיטת השלמים תהיה פתח אהל מועד ולזה הוא מבואר שאין שחיטתם על המזבח ממש:

אזכיר את שמי. הוא מעניין אזכרתה והרצון בו שבכל מקום אשר אריח שמי ועצמותי כטעם והריחו ביראת יי'. והנה המקום אשר יריח בו השם יתע' שמו הוא המקום אשר יהיו החשובים הדבקים בו כי הם משיגים מנימוס הנמצאות וסדרם וישרם דבר מה ובזה האופן ידע השם יתעלה כי שמו בקרבם כי כשישיגו שעור מה מנימוס הנמצאות ישיגו מעצמותו יתע' כמו שהתבאר מדברינו למי שיתבונן בהם בראשון ובה' ממ"י והנה שם תדבק השגחתו יתעלה וברכתו כמו שביארנו בד' ממ"י או שיהיה אזכיר מענין זכרון ויהיה המקום שיזכיר בו שמו השם יתעלה המקדש כי כל ענייניו הם מישירים להשיג סוד הנמצאות כמו שנבאר במה שיבא ולזה נתחייבו ישראל לראות המקדש ג' פעמים בשנה ור"ל שבכל מקום שיהיה מקדשו שם תדבק השגחתו ויברך ישראל ואעפ"י שלא היה במקום הנבחר כי אם בסוף העניין שהיה בהר המוריה והנה סבה זה כי המקדש בעצמותו יהיה סבה אל קניין השלמות אשר בעבורו יהיו מושגחים:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.