משנה/ברכות/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

משנהTriangleArrow-Left.png ברכות TriangleArrow-Left.png א

הבא >
מעבר לתחתית הדף


משנה


מפרשי הפרק
שנדפסו על הדף

רע"ב
תוספות יום טוב
תוספות רבי עקיבא איגר
תפארת ישראל - יכין
תפארת ישראל - בועז


מפרשי המשנה

פירוש המשנה לרמב"ם
מלאכת שלמה
הון עשיר
יש סדר למשנה
בית שאול
רש"ש


חומר עזר

דפים מקושרים

(א) מאימתי קורין את שמע בערבית[1]. משעה שהכהנים נכנסים לאכול[2] בתרומתן. עד סוף האשמורה הראשונה דברי רבי אליעזר. וחכמים אומרים עד חצות. רבן גמליאל אומר עד שיעלה עמוד השחר. מעשה שבאו בניו מבית המשתה אמרו לו לא קרינו את שמע. אמר להם אם לא עלה עמוד השחר חייבין אתם לקרות ולא זו בלבד[3] אלא כל מה שאמרו חכמים עד חצות מצותן עד שיעלה עמוד השחר. הקטר חלבים ואברים מצותן עד שיעלה עמוד השחר וכל הנאכלין ליום אחד מצותן עד שיעלה עמוד השחר. אם כן למה אמרו חכמים עד חצות כדי להרחיק אדם מן העבירה:

(ב) מאימתי קורין את שמע בשחרית משיכיר בין תכלת ללבן רבי אליעזר אומר בין תכלת לכרתי[4] וגומרה[5] עד הנץ החמה. רבי יהושע אומר עד שלש שעות. שכן דרך בני[6] מלכים לעמוד בשלש שעות הקורא מכאן ואילך לא הפסיד כאדם הקורא בתורה:

(ג) בית שמאי אומרים בערב כל אדם יטו ויקראו ובבוקר יעמדו[7] שנאמר (דברים ו ז) ובשכבך ובקומך, ובית הלל אומרים כל אדם קורא כדרכו[8] שנאמר (שם) ובלכתך בדרך, אם כן למה נאמר ובשכבך ובקומך[9] בשעה שבני אדם שוכבים ובשעה שבני אדם עומדים. אמר רבי טרפון אני הייתי בא בדרך והטיתי לקרות כדברי בית שמאי וסכנתי בעצמי מפני הלסטים, אמרו לו כדי היית לחוב בעצמך שעברת על דברי בית הלל:

(ד) בשחר מברך שתים לפניה ואחת לאחריה ובערב[10] שתים לפניה ושתים לאחריה אחת ארוכה ואחת קצרה מקום שאמרו להאריך אינו רשאי לקצר לקצר אינו רשאי להאריך. לחתום אינו רשאי שלא לחתום. ושלא לחתום אינו רשאי לחתום:

(ה) מזכירין יציאת מצרים בלילות. אמר[11] רבי אלעזר בן עזריה הרי אני כבן שבעים שנה ולא זכיתי שתאמר יציאת מצרים בלילות עד שדרשה בן זומא שנאמר (דברים טז ג) למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך ימי חייך הימים כל ימי חייך הלילות. וחכמים אומרים ימי חייך העולם הזה כל ימי חייך להביא לימות המשיח:



שולי הגליון


  1. במשניות שבבבלי (ב.) ושבירושלמי (ה"א) הגירסה: בערבין.
  2. במשניות שבירושלמי הגירסה: לוכל.
  3. במשניות שבבבלי ושבירושלמי נוסף: אמרו, ויעויין בסוגיית הגמרא (ט.).
  4. במשניות שבירושלמי (ה"ב) הגירסה: לכרתן.
  5. במשניות שבבבלי (ט:) תיבת 'וגומרה' מוסגרת בחצי עיגול, ונכתב בצדו: נ"א ל"ג עיין תוי"ט. ובירושלמי ליתא לתיבה זו.
  6. במשניות שבבבלי ליתא תיבת בני.
  7. במשניות שבבבלי (י:) הגירסה בלשון יחיד: יטה ויקרא ובבקר יעמוד. אך בירושלמי (ה"ג) הגירסה יטו ויקרו.
  8. במשניות שבירושלמי הגירסה בלשון רבים: קורין כדרכן.
  9. במשניות שבירושלמי נוסף: אלא.
  10. במשניות שבבבלי (יא.) ושבירושלמי (ה"ה) נוסף: מברך.
  11. במשניות שבירושלמי (ה"ו) נוסף: להן.
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

מעבר לתחילת הדף