בית נתן/ברכות/ט/ב
ולואי שנצא בעצמותינו משל למה הדבר דומה לעבד שהיה חבוש וכו':
מכם הוציאוני ואיני מבקש מכם כלום:
כרחם דישראל משום משוי וינצלו א"ר אמי שעשאוהו כמצולה זו שאין בה דגה ריש לקיש אמר מלמד שעשאוה כמצודה זו שאין בה דגן אהיה וכו' (עיין תוס' פסחים קי"ט ע"א ד"ה במצודה וז"ל דרך ציידי עופות להשים דגן במצודה ודריש וינצלו וינצדו כי למד מתחלפת בדלת במקומות הרבה. בנוסחת הדפוס כתוב א"ר אבהו ובס' מראה אש כתב וז"ל נרא' לי דצריך לומר רבי אמי והוה כתוב תחלה ר"ת ר"א וטעה המדפיס והדפיס ר' אבהו ומש"ה מביאו המס' הש"ס כאן להסמיך דברי ר' אמי הדדי עכ"ל וגי' הכ"י נכונה):
ענני אמר אליהו לפני הקב"ה רבש"ע וכו' (עד כדי שלא יאמרו מעשה כשפים הם מתני' מאימתי וכו' ול"ג שנ' ואתה וכו'):
תכלת לכרתי עד הנץ החמה (ותי' וגומרה ל"ג ועיין בתוי"ט):
נמי מידע ידעי תנא אלא בין תכלת שבה וכו' ר"ע אומר בין ערוד לחמור ואחרים אומרים בלבד שרואה את חבירו וכו':
העיד ר' יוסי משום קהלא קדישא שבירושלים כל הסומך וכו' אינו ניזוק אותו יום איני והא"ר זירא אנא סמכי וכו' אסא לבי מלכא אגרי יהבי למחזי אפי מלכא דאר"י לעולם ישתדל אדם לרוץ לקראת פני המלכים ולא לקראת פני מלכי ישראל בלבד אלא אפילו וכו':
למלכי עכו"ם א"ל ר' אלעזר לעולא כי עיילת וכו':
יהיו לרצון אמרי פי וגו' תהא בתפלה של ערבית והא אר"י וכו' לתפלת של ערבית אר"א תהא בתפלת המנחה ר"א אמר אפילו תימא בכולהו וכיון דקבעוה רבנן בתפלה כתפלה אריכתא דמיא מכדי האי יהיו לרצון אמרי פי משמע מעיקרא ומשמע לבסוף לומרה מעיקרא הואיל ולא אמרו דוד אלא לאחר י"ח פרשיות וכו' (הרשב"א גורס גם כן כך ולא כמ"ש בנוסחתינו ומשמע מעיקרא דבעינן למימר ועיין בס' סמיכת חכמים שהקשה לפי גי' היה לו לומר ג"כ לבסוף דאמרי ע"ש ולפי גי' הכ"י וגי' הרשב"א לק"מ):
רבי שמואל ב"ר נחמני אמר יונתן כל פרשה כו':