מראי מקומות/ברכות/ט/ב
מאה ושלש פרשיות אמר דוד ולא אמר הללויה עד שראה במפלתן של רשעים[עריכה]
המהרש"א הקשה על מה שמבואר הכא שאומרים שירה על מפלתם של רשעים, מהא דאמרי' (מגילה י:) דלא אמרו מלאכי השרת שירה בשביעי של פסח משום מעשי ידי טובעין בים, ובחוות יאיר סקכ"ה, תירץ שהיינו דוקא באותו הזמן, אבל לאחר זמן שפיר אומרים שירה.
וכן החיד"א בספרו צוארי שלל (בהפטרת פר' נצבים אות ג) כתב ליישב דבאותה השעה שהיו טובעים אין לומר שירה דעדיין לא נתגלה הנס, אך אחר שנטבעו והוה מה דהוה, יכולים הכל לומר שירה, והכי דייק הלשון שאמר הקדוש ברוך הוא מעשה ידי טובעים בים דייקא שעתה הם טובעים ובשעה זו אין לומר שירה, אך אח"כ ישראל אמרו שירה דכבר נטבעו ונתגלה הנס, וכן המלאכים בו בפרק בחדא שריי"ן ע"כ.
קיים בהם[עריכה]
ביאור לשון בהם. עיין שלל דוד (שם).
רבי מאיר אומר משיכיר בין זאב לכלב כו'[עריכה]
ביאר הפני יהושע טעמו של רבי מאיר, דאסמכוה רבנן אקרא דכתיב 'ובלכתך בדרך', ושמיענן ממילא שבעת לכתו בדרך הוא זמן קריאת שמע, וכיוון דקי"ל שלעולם יצא אדם בכי טוב (פסחים ב. ועוד) והטעם כדי שינצל מן החיות ומן הלסטים (עי' רש"י שם ד"ה הבקר אור כתיב. אך עיין בתוספות שם ד"ה יכנס), משום הכי קאמר רבי מאיר שזמן קריאת שמע תחילתו משיכיר בין זאב לכלב, לפי שקודם לזמן זה נמנע אדם מלצאת לדרך כיון שאינו יכול להזהר מדריסת הזאבים הבאים לנגדו.
רבי עקיבא אומר בין חמור לערוד[עריכה]
הפני יהושע מבאר על פי דרכו (המובאת לעיל בביאור דעת ר"מ), שערוד חיה מזיקה היא, וקודם שאדם יודע להבחין בינה ובין חמור אינו יוצא לדרך ואסמכוה רבנן אקרא ד'ובלכתך בדרך' שרק בשעת יציאה לדרך הוא תחילת זמן קריאת שמע.
ואחרים אומרים משיראה את חברו ברחוק ד' אמות ויכירנו[עריכה]
הפני יהושע מבאר על פי דרכו (המובאת לעיל בביאור דעת ר"מ), שקודם שאדם מכיר בחבירו אינו יכול להזהר מן הליסטים ואינו יוצא לדרך ואסמכוה רבנן אקרא ד'ובלכתך בדרך' שרק בשעת יציאה לדרך הוא תחילת זמן קריאת שמע.