אבן עוזר/ברכות/ט/א
|
דף זה נוצר בטכנולוגיית זיהוי תווים אופטי OCR. מטבע הדברים הטקסט המקורי ישן ודרושה עדיין הגהה מלאה מול טקסט מקורי חופשי. | ||
| אתם מוזמנים לתרום ולהגיה את הדף, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי הדף מוגה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
תוספות ד"ה לעולם כו'. קושיא זו הקשו נמי רשב"א והר"י ורא"ש ז"ל. ואני תמה על הגאונים דלא ידענא מאי קושיא, דלקרות קריאת שמע קודם נץ החמה לאו רבותא היא כלל, דלשטתייהו ליכא שום תנא דס"ל דלא יהא רשאי לקרות ק"ש קודם הנץ החמה. והותיקין קורין ק"ש קודם הנץ החמה. אבל לקרות קריאת שמע אחר הנץ החמה זה הוא חידוש גדול, ולאפוקי מר"א דס"ל לקמן במשנתינו דאחר הנץ החמה אין קורין ק"ש וצל"ע:
ד"ה ובלבד שלא יאמר השכיבנו כו'. עכ"ל. ברוקח פירש ג"כ כפירוש רש"י, ונלענ"ד ברור דס"ל לרש"י ורוקח דאי קודם נץ החמה, מאי אריא השכיבנו דלא יאמר הרי כל ברכות ק"ש לא יאמר דהא מעריב ערבים ודאי א"א לומר אז, דכבר יום גמור הוא, ואין לומר דהא מזכירין מדת לילה ביום. תינח בפתיחה אבל איך יחתום במעריב ערבים אז, הא קיימא לן (סי' נ"ט) ואם חתם ביום במעריב ערבים לא יצא, ושו לקמן דף י"ב מבואר לאנשי משמר לא היו אומרים יוצר אור משום ללא ממי זמניה, ואפי' מ"ל להיו אומרים , משוס דס"ל למטו זמניה כבר , כמ"ש רש"י ורשב"א שם, הרי אף למזכירין מלש יום בלילה, אפ"ה לא היו אומרים כל לא ממו זמני' וע"כ משום החתימה כרפי'. וכיון דבמעריב ערבים א"א לומר קודם נץ החמה, ע"כ גם שאר ברכות א"א לומר , להא ברכות מעכבות זו את זו כדקיימא לן בלף י"ב (ונתבאר סי' סי). ע"כ פירש רש"י ורוקח לאלרשב"י קמא קאי, והא ללא סילר הש"ס כאי לר' זירא ארשב"י קמא , י"ל עפ"י מ"ש רש"י במעם ללא יאמר השכיבנו, לפי שסוף זמן שכיבה הוא , לפ"ז סל"א למאי לפסק כרש ב"י בחדא לקורא ק"ש כל לילה קורם נץ החמה ויוצא י"ח , הרי לקודם נץ החמה סוף זמן שכיבה הוא , וע"כ סליא דיכול לומר השכיבנו קורם עלות השחר קמ"ל ר, זירא ללא יאמר השכיבנו קודם שימלה ע"ה , כיון ללרוכא דעלמא הוי סוף זמן שכיבה לא שייך לומר השכיבנו, וזה ברור, וכן ראוי לכורוש לקודם נץ החמה לאי יאמר כלל ברכוש ק"ש דערביש, וקודם שיעלה ע"ה לא יאמר השכיבנו כדעש רש"י ורוקח ז"ל וק"ל. כתב הרא"ש אהא דרשב"י קמא , אם היה אנוס בק"ש דלילה , וגם היה מחזיק בדרך ואין יכול לקרוש ק"ש בזמנו , לא מסשברא שיקרא גם ק"ש של יוס אז ע"ש . והמור השמימ לין זס סי' נ"ח וחמה הב"י עליו, ופסקנו בש"ע . ונ"ל להטור ראה לכרא"ש לא ברירא ליה לין זה', שההיא ברשב"י בחדא הקשה שם ולא חירץ כן עיש. והטור ראה להחוספות לא ס"ל הכי, וכן הראב"ל והרשב"א בחילושיו וכן תהר"י, שהרי כולם הקשו להל"ל פעמים שאלם קורא שני קיש קודם נץ החמה, ותירצו בעיא, הרי מבורר לס"ל לתוספות ותהר"י ורשב"א' וכראב"ל דיכול לקרות כני ק"ש זה אחר זה. ע"כ סכר הטור ללהן כומעין להחמיר בשל תורה לכא א"א לו לקרות אח"כ זהו מה שנ"ל בדעת הטור.
אך לעד"ן בדעת הרא"ש דברשב"י קמא כתב וז"ל וגם היה מחזיק בדרך ואין יכול לקרות בזמנו שלא מסתברא כו', הרי דמיירי שאין יכול לקרות קיש בזמנו וע"כ צריך לקרות קודם שיכיר כו' " ואז לא הוי זמן הגמור של קיש דיום, י לק כיון דכבר עשאו ג"כ לילה גק"ש דלילה, אינו נכון לקרות אז ג"כ של יום כיון דבלא"ה עדיין. לאו זמן גמור לקיש של יום , אבל ברשב"י בחדא דאיירי קודם גץ החמה והיינו אחר שיכיר כוי. דאז זמנו גמור לק"ש של יוס ולא שייך לומר דטשאו צילה, לק מסתבר להרא"ש אף בקרא אז של לילה יכול לקרות אז ג"כ של יום דמצוה מן המובחר לקרות ק"ש דיום אז כותיקין