מראי מקומות/ברכות/ט/א

From אוצר הספרים היהודי השיתופי
Jump to navigation Jump to search

מראי מקומות TriangleArrow-Left.png ברכות TriangleArrow-Left.png ט TriangleArrow-Left.png א

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רש"י
תוספות
רשב"א
ריטב"א
שיטה מקובצת

חי' הלכות מהרש"א
חי' אגדות מהרש"א
מהרש"ל
אבן עוזר
פני יהושע
גליון מהרש"א
רש"ש
אבן שלמה (שיק)


מראי מקומות
חומר עזר
שינון הדף בר"ת
שאלות חזרה


ואילו אכילת פסחים לא קתני[edit]

דעת הרמב"ם שאף אכילת פסחים זמנה עד חצות אפילו לרבי עקיבא משום סייג.

אמנם הרשב"א סבירא ליה שלר"ע זמנה עד עלות השחר.

ובראשון לציון כתב דמקור הרמב"ם מסוגיין דמקשינן אמאי לא קתני אכילת פסחים ומאי קושיא דילמא לא קתני לה לפי שלא אמרו בה סייג, אלא ע"כ שאף בה אמרו סייג.

והוסיף שם שכל ראיה זו היא לשיטתו שסובר שאף בהקטר חלבים ואברים אמרו בו סייג, אך לדעת רש"י (ב. ד"ה כדי) שלא אמרו חכמים סייג בהקטר חלבים ואברים אין ראיה.

אך כבר הביא השאגת אריה ראיה אחריתי לדין זה מדברי הגמרא בזבחים אמתני' דאינו נאכל אלא עד חצות דאמרינן בגמרא מתני' כראב"ע ומקשינן דילמא כר"ע ומשום סייג ומשני מאי דמשני, עכ"פ מוכח שאף לר"ע משום סייג אמרו עד חצות.

בבקשה ממכם לכו שאלו ממצרים כלי כסף וכלי זהב[edit]

כתב בדרשות הר"ן (דרוש יא): לזאת הסיבה עצמה צוה וישאלו איש מאת רעהו, שעם היות שממונם היה מותר להם, ויכולין לקחתו [כדאיתא בסנהדרין צא.], צוה שיבאו בעקבה, שאף על פי שיהיה זה לישראל דבר זר, וזה אמרו (שמות יא ב) דבר נא באזני העם, ואין נא אלא לשון בקשה (סנהדרין פט:), והוא כאומר ידעתי שהם אנשי חיל שלא יחפצו במרמות ותוך, עם כל זה תחלה פניהם בשמי שיעשו ככה, ולא ישאלו למה. וכאשר הוגד למלך מצרים ולעמו שישראל בורחים, אין ספק שחשדום באנשי דמים ומרמה, שאם לא כן למה יתנכלו אליהם בדברים האלה, וכל זה הניעם בלי ספק לרדפם. וע"ע במהרש"א.

שלא יאמר אותו צדיק[edit]

בכלי יקר (שמות יא ב) הקשה מדוע תלה קיום ההבטחה באותו צדיק, הלא בלאו הכי וכי לא יקיים ה' את דברו חלילה. ויישב ע"פ דברי הגמרא להלן (עמוד ב) 'וישאילום בעל כרחם דישראל משום משוי הדרך', הרי שיצא ה' ידי הבטחתו בכך שהיה מראה להם מקום איך תתקיים הבטחתו, ומה לו עוד לעשות אם הם עצמם אינם רוצים לקבל, אלא שמכל מקום יש לחוש שלא יאמר אותו צדיק, כיון שלא ידע שהם לא רצו לקבל.
ובנחלת יעקב (שם) יישב שבאמת התקיימה ההבטחה בביזת הים, אלא שלא רצה הקב"ה שיצטער אברהם לפי שיראה של התקיימה הבטחת הביזה ומזה יסיק שעדיין אין הגאולה שלמה, ולכן ביקש ה' שכבר בעת יציאת ממצרים תתקיים ההבטחה.
ובספר אפריון (לרבי שלמה גאנצפריד שמות יג יט) יישב בשם המגיד מדובנא, ע"פ משל לנער שהשכיר עצמו לבעל הבית ושילם לו במטבעות שצורתן היתה מקולקלת קצת ולא אבה הנער לקבלם כי לא ידע שאין שווים נקבע לפי יופיים, ואמר אביו לבעל הבית שכיון שאם היה חייב לו המעות היה לוקחם אך כיון שחייב הוא לבנו הרי שצריך ליתן זאת באופן שיבין הבן שהם טובות. וה"ה לענין הבטחת ה' לאברהם, שכוונתו היתה לרכוש גדול של תורה ומצוות, רק שלא יאמר אותו צדיק שבני ישראל המשוקעים בעבודת מצרים לפי דרגתם אין קיום הבטחת רכוש גדול שייכת אלא באופן שיקבלו רכוש כסף וזהב, ולכן אמר 'דבר נא באזני העם' וגו'.

שם[edit]

והלא אברהם אבינו בודאי לא יהרהר אחר מדתו של הקב"ה. כה"ק בנחלת יעקב (שם) ויישב לפי דרכו, שאדרבה מאחר שבודאי לא יהרהר אברהם אחר מדתו של הקב"ה, על כן יסבור שעדיין אין הגאולה שלימה ולכן לא יצאו ברכוש גדול, ויצטער על שלא נגאלו עדיין גאולה שלימה.

אותו צדיק[edit]

למה לא קראו בשמו 'שלא יאמר אברהם'. עיין שלל דוד (שם).


< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף