מהרש"א - חידושי הלכות/ברכות/ט/א
מהרש"א - חידושי הלכות 
ברכות ט א
בד"ה לעולם יממא כו' א"נ י"ל יממא הוא אפילו גבי כו' עכ"ל. כהאי תירוצא ממש ה"מ נמי למימר בקושייתם דלעיל א"נ י"ל לילה הוא אפילו גבי ק"ש ודלא נקט ב' פעמים אחר שיעלה עמוד השחר לאשמועינן שאינו יוצא בשל יום קודם שיעלה עמוד השחר ויש ליישב דהאי תירוצא נראה להם דחוק אלא דהכא נראה להם יותר דחוק בתירוץ קמא למימר תרי תנאי אליבא דר"ע ודו"ק[1]:
בד"ה ובלבד שלא כו' דלא מצי למימר השכיבנו דלאו זמן שכיבה כו' עכ"ל. ר"ל דלאו זמן שכיבה לרובא דעלמא מיהו לענין ק"ש כיון דאיכא דגני ביה קרינא ביה ובשכבך וק"ל:
גמרא ועד השתא לא שמיע להו הא דר"ג כו' ה"ק ליה רבנן כו' א"ל רבנן כוותי סבירא להו כו'. ק"ק כיון דמכח הך קושיא מוכח דהכי קא"ל ר"ג חכמים כוותי ס"ל כו' מאי קא מספקא ליה לתלמודא לעיל חכמים כמאן ס"ל אי כר"א כו' אי כר"ג ס"ל לימרו כר"ג דהא בהדיא משיב להם ר"ג דכוותיה ס"ל ודקאמרי עד חצות כדי להרחיק כו' וק"ל:
שם ראב"ע אומר כו' אמר ליה ר"ע והלא כו' בשלמא לראב"ע דאית ליה ג"ש כו'. כל סוגיא זו נאמרה קצת בסיגנון אחר בפרק ערבי פסחים (קיט:) ושם נפרש בעז"ה:
- ↑ וכתב הגאון מו"ה לוי קאדני בעל מחבר ס' עטרת ראש וז"ל: אבל נ"ל דלא קשה מידי. דבוודאי לעיל לא שייך לתרץ כך דמהיכא תיתי לסלק אדעתין לומר שקודם עמוד השחר יהיה יוצא בשל יום, אבל כאן מתרצין שפיר. ואין להקשות גם כן, מהיכא תיתיי לסלק אדעתין לומר דלאחר הנץ החמה יהיה יוצא בשל לילה, זה אינו קושיא, דהא בלא"ה גם כן יקשה הא קיימא לן כל דבר שמצותו ביום יוצא משיעלה עמוד השחר, דמשעלה עמוד השחר יממא הוא, וילפינן מקראי דואנחנו מחזיקים ברמחים וגו', וא"כ יקשה למה יהיה יוצא בקריאת שמע של לילה אחר עמוד השחר דהיינו קודם הנץ החמה. וע"כ טעמא הוא כמו שכתבו הפוסקים כולם, והיינו כדקאמרי הש"ס גופא טעמא, דלאו בליליא תליא מלתא, דרק בזמן שכיבה תלייה הכתוב, וכיון דאיכא אינשי דגנו בההיא שעתא, זמן קריאת שמע של לילה הוא. ואף על פי שמיעוטא הם וכמו שכתבו הפוסקים, דאפילו הכי זמן שכיבה מיקרי, וכיון שכן הוי סלקא אדעתין לקרות קריאת שמע של לילה אפילו אחר הנץ החמה, דהא דרכן של בני מלכים לעמוד בשלוש שעות ולכן קמ"ל דלא. ואף על גב דאזלינן בתר מיעוטא כנ"ל, אפילו הכי לא. וטעמא כתב הרמב"ן דבני מלכים נעורים הם אלא שאינם רוצים לקון, ואם כן לא גנו גם בני מלכים בההיא שעתא. ולכן נ"ל דאף על גב דלרבי יהושע נמשך זמן קימה עד ג' שעות, ואם כן משמע דאיכא דגנו עד ג' שעות, אף על פי כן לא מיקרי על כל פנים זמן שכיבה דלאו זמן מיגני איקרי כיון שנעורים הם. אבל קודם הנץ החמה איכא דגנו עדיים דהיינו ישנים. וחילוק זה רצה רשב"י אליביה דרבי עקיבא להשמיענו לפי תירוץ התוס', אבל לעיל אי אפשר לתרץ כזה וק"ל. הגהות הגאונים
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |