תוספות/ברכות/ו/א: הבדלים בין גרסאות בדף
(העברתי מעמוד ב' כי כאן נדפס בש"ס וילנא) |
(השוואה מול דפוס ישן) |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ | {{ניווט כללי עליון}} | ||
'''{{עוגן1|המתפלל}} ולא המתין את חבירו טורפין לו וכו'.''' פירש רבינו תם דזה היה להם בבתי כנסיות שלהם שהיו בשדה ולכך בלילה יש להמתין. והר"י היה מאחר תפלתו ומאריך עד שיצאו כולם ואם בתוך כך היה שום אדם בא בבית הכנסת היה מעיין בספר עד שגמרו תפלתם. ונאה להחמיר אף לנו: | |||
{{ | |||
'''{{עוגן1|כי}} כסלא לאוגיא..''' כעין תלמים המקיפין את הערוגה כדאמרינן בריש נדרים {{ממ|[[בבלי/נדרים/ו/ב|דף ו:]]}} הדין אוגיא להוי פאה: | '''{{עוגן1|כי}} כסלא לאוגיא..''' כעין תלמים המקיפין את הערוגה כדאמרינן בריש נדרים {{ממ|[[בבלי/נדרים/ו/ב|דף ו:]]}} הדין אוגיא להוי פאה: | ||
שורה 12: | שורה 11: | ||
'''{{עוגן1|מי}} כעמך ישראל.''' זה שיסד הפייטן {{ממ|ביום א' דפסח}} טוטפת כלילו גדלי: | '''{{עוגן1|מי}} כעמך ישראל.''' זה שיסד הפייטן {{ממ|ביום א' דפסח}} טוטפת כלילו גדלי: | ||
{{הערה|שייך לעמוד ב.}}'''{{עוגן1|אחורי}} בית הכנסת.''' פי' רש"י{{הערה|עי' [[מהרש"א - חידושי הלכות/{{כאן}}|מהרש"א]] שהעיר שרש"י שלפנינו כוונתו כדברי התוס'. ועי' משנה ברורה {{ממ|[[משנה ברורה/אורח חיים/צ#יז|סימן צ סקי"ז]]}} שהביא ביאור זה בשם דעת ר"י שהובא בתוס', ואולי כך הגיה בתוס' מכח קושית מהרש"א.}} כל פתחי בתי כנסיות היו למזרח ואחוריהם למערב וזה המתפלל אחורי בית הכנסת ואינו מחזיר פניו לבהכ"נ נראה ככופר במי שהצבור מתפללין לפניו. ולא נהירא דאדרבה במהדר אפיה לבית הכנסת מיחזי כשתי רשויות שהקהל מתפללין למערב והוא מתפלל כנגדם למזרח. ע"כ נראה אחורי בהכ"נ מי שהוא אחורי העם במזרח והעם משתחוים למערב ולהכי קאמר ולא מהדר אפיה כו'. ודוקא הם שהיה מנהגם להתפלל למערב. אבל אנו מתפללים למזרח שאנו במערבו של א"י וכתיב והתפללו אליך דרך ארצם {{ממ|[[תנ"ך/מלכים א/ח|מ"א ח]]}} ונראה כמו שפי' להם לצד מערב יתפרש לנו לצד מזרח: | {{הערה|שייך לעמוד ב. מסורת הש"ס.}}'''{{עוגן1|אחורי}} בית הכנסת.''' פי' רש"י{{הערה|עי' [[מהרש"א - חידושי הלכות/{{כאן}}|מהרש"א]] שהעיר שרש"י שלפנינו כוונתו כדברי התוס'. ועי' משנה ברורה {{ממ|[[משנה ברורה/אורח חיים/צ#יז|סימן צ סקי"ז]]}} שהביא ביאור זה בשם דעת ר"י שהובא בתוס', ואולי כך הגיה בתוס' מכח קושית מהרש"א.}} כל פתחי בתי כנסיות היו למזרח ואחוריהם למערב וזה המתפלל אחורי בית הכנסת ואינו מחזיר פניו לבהכ"נ נראה ככופר במי שהצבור מתפללין לפניו. ולא נהירא דאדרבה במהדר אפיה לבית הכנסת מיחזי כשתי רשויות שהקהל מתפללין למערב והוא מתפלל כנגדם למזרח. ע"כ נראה אחורי בהכ"נ מי שהוא אחורי העם במזרח והעם משתחוים למערב ולהכי קאמר ולא מהדר אפיה כו'. ודוקא הם שהיה מנהגם להתפלל למערב. אבל אנו מתפללים למזרח שאנו במערבו של א"י וכתיב והתפללו אליך דרך ארצם {{ממ|[[תנ"ך/מלכים א/ח|מ"א ח]]}} ונראה כמו שפי' להם לצד מערב יתפרש לנו לצד מזרח: | ||
{{שומר דף בבלי|שאלמלי}} | |||
שורה 22: | שורה 24: | ||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}} | ||
{{פורסם בנחלת הכלל}} | {{פורסם בנחלת הכלל}} | ||
גרסה מ־00:42, 28 בינואר 2020
המתפלל ולא המתין את חבירו טורפין לו וכו'. פירש רבינו תם דזה היה להם בבתי כנסיות שלהם שהיו בשדה ולכך בלילה יש להמתין. והר"י היה מאחר תפלתו ומאריך עד שיצאו כולם ואם בתוך כך היה שום אדם בא בבית הכנסת היה מעיין בספר עד שגמרו תפלתם. ונאה להחמיר אף לנו:
כי כסלא לאוגיא.. כעין תלמים המקיפין את הערוגה כדאמרינן בריש נדרים (דף ו:) הדין אוגיא להוי פאה:
חד לא מכתבן מליה בספר הזכרונות. כלומר עם אחרים אבל בספר לבדו נכתבין כדאמרינן וכל מעשיך בספר נכתבין (אבות פרק ב) כ"ש מדה טובה:
אלו תפילין שבראש. לפי שיש בהן רוב שם של שדי שהשי"ן כתובה בקמט שבבתים והדלי"ת ברצועות. ותימא משבת פרק במה מדליקין (דף כח ב) דקאמר מן המותר בפיך ולא מפיק רצועות מתורת ה' בפיך. ועוד דבפ' בתרא דמגילה (דף כו ב) קרי לרצועות תשמישי קדושה בעלמא. אלא י"ל אלו תפילין שבראש לפי שהן בגבהו של ראש ונראין דשייך בהו וראו אבל תפילין של יד מכוסין דכתיב (שמות יג) לך לאות על ידך ולא לאחרים לאות:
מי כעמך ישראל. זה שיסד הפייטן (ביום א' דפסח) טוטפת כלילו גדלי:
[1]אחורי בית הכנסת. פי' רש"י[2] כל פתחי בתי כנסיות היו למזרח ואחוריהם למערב וזה המתפלל אחורי בית הכנסת ואינו מחזיר פניו לבהכ"נ נראה ככופר במי שהצבור מתפללין לפניו. ולא נהירא דאדרבה במהדר אפיה לבית הכנסת מיחזי כשתי רשויות שהקהל מתפללין למערב והוא מתפלל כנגדם למזרח. ע"כ נראה אחורי בהכ"נ מי שהוא אחורי העם במזרח והעם משתחוים למערב ולהכי קאמר ולא מהדר אפיה כו'. ודוקא הם שהיה מנהגם להתפלל למערב. אבל אנו מתפללים למזרח שאנו במערבו של א"י וכתיב והתפללו אליך דרך ארצם (מ"א ח) ונראה כמו שפי' להם לצד מערב יתפרש לנו לצד מזרח:
- ↑ שייך לעמוד ב. מסורת הש"ס.
- ↑ עי' מהרש"א שהעיר שרש"י שלפנינו כוונתו כדברי התוס'. ועי' משנה ברורה (סימן צ סקי"ז) שהביא ביאור זה בשם דעת ר"י שהובא בתוס', ואולי כך הגיה בתוס' מכח קושית מהרש"א.
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |