רש"י/דברים/כא
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ב[עריכה | עריכת קוד מקור]
ויצאו זקניך. מיחדים שבזקניך, אלו סנהדרי גדולה (סוטה מ"ד):
ומדדו. ממקום שהחלל שוכב:
אל הערים אשר סביבת החלל. לכל צד וצד לידע אי זו קרובה:
ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
אל נחל איתן. קשה, שלא נעבד:
וערפו. קוצץ ערפה בקופיץ. אמר הקב"ה תבא עגלה בת שנתה שלא עשתה פרות ותערף במקום שאינו עושה פרות, לכפר על הריגתו של זה שלא הניחוהו לעשות פרות (סוטה מ"ו):
ז[עריכה | עריכת קוד מקור]
ידינו לא שפכה. וכי עלתה על לב שזקני בית דין שופכי דמים הם אלא לא ראינוהו ופטרנוהו בלא מזונות ובלא לויה (סוטה מ"ה). הכהנים אומרים כפר לעמך ישראל :
ח[עריכה | עריכת קוד מקור]
ונכפר להם הדם. הכתוב מבשרם, שמשעשו כן יכפר להם העון (שם):
ט[עריכה | עריכת קוד מקור]
ואתה תבער. מגיד שאם נמצא ההורג אחר שנתערפה העגלה הרי זה יהרג והוא הישר בעיני ה' (סוטה מ"ז. כתובות ל"ז):
י[עריכה | עריכת קוד מקור]
כי תצא למלחמה. במלחמת הרשות הכתוב מדבר, שבמלחמת ארץ ישראל אין לומר ושבית שביו, שהרי כבר נאמר (דברים כ) לא תחיה כל נשמה:
ושבית שביו. לרבות כנענים שבתוכה ואע"פ שהם משבעה אמות (ספרי. סוטה ל"ה):
יא[עריכה | עריכת קוד מקור]
אשת. אפלו אשת איש:
ולקחת לך לאשה. לא דברה תורה אלא כנגד יצר הרע, שאם אין הקב"ה מתירה ישאנה באסור, אבל אם נשאה סופו להיות שונאה, שנאמר אחריו כי תהיין לאיש וגו', וסופו להוליד ממנה בן סורר ומורה, לכך נסמכו פרשיות הללו (תנחומא):
יב[עריכה | עריכת קוד מקור]
ועשתה את צפרניה. תגדלם כדי שתתנול (ספרי. יבמות מ"ח):
יג[עריכה | עריכת קוד מקור]
והסירה את שמלת שביה. לפי שהם נאים, שהגוים בנותיהם מתקשטות במלחמה בשביל להזנות אחרים עמהם (ספרי):
וישבה בביתך. בבית שמשתמש בו, נכנס ונתקל בה, יוצא ונתקל בה, רואה בבכיתה, רואה בנוולה, כדי שתתגנה עליו (ספרי):
ובכתה את אביה. כל כך למה כדי שתהא בת ישראל שמחה וזו עצבה, בת ישראל מתקשטת וזו מתנולת (שם):
יד[עריכה | עריכת קוד מקור]
והיה אם לא חפצת בה. הכתוב מבשרך שסופך לשנאתה (שם):
לא תתעמר בה. לא תשתמש בה, בלשון פרסי קורין לעבדות ושמוש עימראה, מיסודו של ר' משה הדרשן למדתי כן:
יז[עריכה | עריכת קוד מקור]
פי שנים. כנגד שני אחים:
בכל אשר ימצא לו. מכאן שאין הבכור נוטל פי שנים בראוי לבא לאחר מיתת האב כבמחזק (ספרי. בכורות נ"א):
יח[עריכה | עריכת קוד מקור]
סורר. סר מן הדרך:
ומורה. מסרב בדברי אביו, לשון ממרים (דברים ט):
ויסרו אתו. מתרין בו בפני שלושה ומלקין אותו (ספרי. סנהדרין ע"א). בן סורר ומורה אינו חיב עד שיגנב ויאכל תרטימר בשר וישתה חצי לג יין, שנאמר זולל וסבא, ונאמר (משלי כ"ג) אל תהי בסבאי יין בזללי בשר למו". ובן סורר ומורה נהרג על שם סופו, הגיעה תורה לסוף דעתו, סוף שמכלה ממון אביו ומבקש למודו ואינו מוצא, ועומד בפרשת דרכים ומלסטם את הבריות, אמרה תורה ימות זכאי ואל ימות חיב (ספרי. סנהדרין ע"א):
כא[עריכה | עריכת קוד מקור]
וכל ישראל ישמעו ויראו. מכאן שצריך הכרזה בבית דין. פלוני נסקל על שהיה בן סורר ומורה:
כב[עריכה | עריכת קוד מקור]
וכי יהיה באיש חטא משפט מות. סמיכות הפרשיות מגיד שאם חסים עליו אביו ואמו, סוף שיצא לתרבות רעה ויעבר עברות ויתחיב מיתה בבית דין (עי' תנחומא):
ותלית אתו על עץ. רבותינו אמרו, כל הנסקלין נתלין, שנאמר כי קללת אלהים תלוי, והמברך ה' בסקילה (סנהדרין מ"ה):
כג[עריכה | עריכת קוד מקור]
כי קללת אלהים תלוי. זלזולו של מלך הוא, שאדם עשוי בדמות דיוקנו, וישראל הם בניו[1]. משל לשני אחים תאומים שהיו דומים זה לזה, אחד נעשה מלך ואחד נתפס ללסטיות ונתלה, כל הרואה אותו אומר המלך תלוי. כל קללה שבמקרא לשון הקל וזלזול, כמו (מלכים א ב') והוא קללני קללה נמרצת:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |