רלב"ג - ביאור המילות/דברים/כא

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך


תרגום אונקלוס


רש"י
רמב"ן
דעת זקנים
פירוש הרא"ש
הטור הארוך
חזקוני
ספורנו
רלב"ג
רלב"ג - ביאור המילות


אברבנאל
אדרת אליהו
אלשיך
הכתב והקבלה
העמק דבר
הרחב דבר
יריעות שלמה
מזרחי
מלבי"ם
מנחת שי
משאת המלך
משך חכמה
נחל קדומים
עמר נקא
צרור המור
תולדות יצחק
תורה תמימה


מראי מקומות


פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

רלב"ג - ביאור המילותTriangleArrow-Left.png דברים TriangleArrow-Left.png כא

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[עריכה]

כי ימצא חלל באדמה אשר יי' אלהיך נותן לך לרשתה. הנה זה כולל ארץ ישראל ועבר הירדן כי שתיהם נתנם השם יתעלה לרשת:

כי ימצא חלל. רוצה לומר שימצא חלל בעת שימצא אבל אם היה מפרכס עדיין או שהיה נחנק אינו נקרא חלל:

באדמה. ר"ל על הארץ לא שיהיה טמון בגל:

נופל בשדה. לא שיהיה תלוי באילן כי אינו נופל ולא צף על פני המים כי אינו בשדה ולא בתוך העיר כי איננו בשדה:

לא נודע מי הכהו. מפני שלא אמר אין עד מי הכהו למדנו שכיון שנודע זה לאחר זולתי המכה לא ינהג בו זה הדין ואפילו היה עבד או אשה שהרי אני קורא בו נודע מי הכהו כיון שנודע לזה:

ב[עריכה]

ויצאו זקיניך ושופטים. כיון שאמ' אחר זה זקני העיר ההיא למדנו שאלו הזקנים והשופטים הם הכוללים לכל. העירות ולזה יהיו מבית דין הגדול שבירושלם וראוי היה להיות כן כי אין ראוי שימדוד זה רק מי שהוא על העיירות כלם לשפוט מי מהם יתחייב להביא העגלה ולפי שהמעט שיפול בו שם זקניך הוא שנים והמעט שיפול בו שם שופטיך הוא שלשה כדי שיהיה ראוי לבית דין שלא יהיה בית דין שקול בלי מכריע למדנו שחמשה יוצאים מבית דין הגדול:

ומדדו את הערים אשר סביבות החלל. ראוי שתדע שזאת המדידה יחוייב שתהיה מהמקום הנראה בו החיות יותר והוא הראש כי מהמקום ההוא ראוי שיקרא חלל ובחוטם ממנו לפי שבו יוכר תכף אם האדם מת מצד הנשימה והנה אם היו שם חללים רבים מפוזרין מודדין כל אחד בפני עצמו ואם היו זה על זה מודדין מן העליונים כי האחרים ממונים ולפי שכבר נאמר אחר זה ולקחו זקני העיר ההיא למדנו שעיר שאין בה בית דין לא היו מודדין לה ולמדנו מזה עוד שהעיר שהזקנים שבה אינם זקני העיר ההיא אבל זקניך כמו הענין במקום הבחירה לא היו מודדין לה:

ג[עריכה]

והיה העיר הקרובה אל החלל. ידמה ממה שאמר בזה כי העיר ההיא מביא העגלה מפני שחזקם שמשם הוא הרוצח והוא מבואר שעיר גדולה ועיר קטנה אף על פי שהעיר הקטנה היא יותר קרובה הנה העיר הגדולה היא יותר קרובה אל החלל כי יותר ראוי שימצאו שם רוצחים מהמצאם בעיר הקטנה והנה מצאנו בתורה שהלכה אחר הרוב שנאמר אחרי רבים להטות ומצאנו בזה המקום שהלכה אחר הקרוב. וזהו אמנם בעיירות שוות:

ולקחו זקני העיר ההיא. זהו בית דין שבאותו מקום הקרוב אל החלל:

עגלת בקר אשר לא עובד בה אשר לא משכה בעול. והנה העגלה הוא עד שתי שנים לפי מה שיורה עליו הגדר אמר עגלת בקר שיהיה הוייתה ממנה:

אשר לא עובד בה. להגיד שהעבודה פוסלת בה כמו הענין בפרה ויקרא עובדה כל מה שנעשה בה לצורך הבעלים לא לצורך עצמה:

אשר לא משכה בעול. הנה אם עלה עליה ועל אינה נפסלת ואולם אם משכה בעול שאף על פי שלא חרשה נפסלת ולפי שלא אמר בה תמימה למדנו שאין המומי' פוסלין בה:

ד[עריכה]

והורידו זקני העיר ההיא את העגלה אל נחל וגו'. רוצה לומר אל נחל שירוצו מימיו בכח חזק:

אשר לא יעבד בו ולא יזרע. לפי שאין הכונה בזה שלא יהיה נזרע המקום ההוא מעולם ולא נעבד כי זה ממה שאי אפשר לדעת אמתתו הנה הוא מבואר שהכונה שלא יזריע בנחל ההוא אחר זה ולא יעבד לעולם וזאת העבודה שנאסרה שם היא בגופה של קרקע כמו הענין בזריעה:

וערפו שם את העגלה בנחל. רוצה לומר שבתוך הנחל יערפוה בקופיץ ממול העורף והנה הטרפה היא כמתה ואינ' עגלה כי אם שתוף השם ולפי שמצאנו שאסרה התורה ההנאה גם בנחל שתערף בה למדנו שהעגלה אסורה בהנאה ולזה כונה התורה אשר לא עובד בה כדי שתהיה בכללות משולל ההנות ממנה ולזה היתה עריפתה בנחל איתן כי המים ההם חיים שלא נעשה בהם מלאכה עם שזה יורה שלא היצתה הנאה בארץ שתחת הנחל מזמן רב ולזה ידמה שלא יהיה ראוי עשות מלאכה אחרת עם העריפה והנה העריפה יחוייב שתהיה ביום כמו שהתבאר בשרשים הכוללים:

ה[עריכה]

ונגשו הכהנים בני לוי כי בם בחר יי'. זכר בזה המקום שלא יחשוב חושב שתהיה זאת המצוה דבר רק לפי שאין בה הזאה ולא כי אם מעט מהדברים הנוהגים בקדשים ולזה ספר שה הענין הוא דבר גדול ולזה לא ישלם כי אם על יד הכהנים בני לוי:

לשרתו ולברך בשם יי'. הוא ברכת כהנים והנה אלו לא יהיו אלא מעומד כי כן דרך השרות ואמר גם כן לעמוד ולשרת. והברכה בשם יתעלה היא גם כן מעומד שהרי גם מה שיברכו הלוים את יי' הוא מעומד כמו שקדם:

ועל פיהם יהיה כל ריב וכל נגע. אמר כל ריב כי הם ראויים שיהיו בסנהדרי גדולה שיתבאר המחלוקת בדינים ובנגעים על פיהם עם שראיית הנגעים אינה כי אם על פי כהן:

ו[עריכה]

וכל זקני העיר ההיא הקרובים אל החלל. מגיד שכל הזקנים ששם מתקבצים על זה לאמר ידנו לא שפכו ואמר קרובים אל החלל ולא אמר הקרובה אל החלל להגיד שאף על פי שאין העיר יותר קרובה. הנה יתכן שיהיו הם יותר קרובים מפני רוב האנשים הנמצאי' בעיר היא יותר ממה שימצא מזה בעיר הקרובה ממנה:

ורחצו את ידיהם על העגלה הערופה בנחל. מגיד שכלם רוחצים ידיהם שם והם בתוך הנחל במקום העריפה:

ז[עריכה]

וענו ואמרו ידינו לא שפכו את הדם. ראוי שתדע שזה המאמר לא יאמרו אותו הכהנים כי לא יצטרך לומר להם זה אבל יאמרו זה זקני העיר ההיא אשר ראוי שיהיה הרוצח מעירם ומגיד שאם ראה זה אחד מהם אף על פי שלא ידע מה הכהו אינה נערפת שהרי איננו יכול לומר ועינינו לא ראו וידמה שיאמרו זה להתנצלות וזה כי החטא הוא עליהם אם לא הישירו העם לשמירת דרכי התורה בדרך שלא תהיה ביניהם רציחת נפש ואם לא השגיחו בזה לשמרו לפי מה שראוי אם בא עליהם וזה המאמ' ראוי לאמרו כן בלשון הקדש כמו שהגביל אותו התורה:

ח[עריכה]

כפר לעמך ישראל. הנה זה המאמר יאמרו אותו המכפרים לעם והם הכהנים וזה מבואר ולזה אמרה התורה שיהיו נגשי' הכהנים בני לוי ואומרים אותו בלשון הקדש כמו שהוגבל פה והוא שכבר יאמרו כפר לעמך ישראל אשר פדית יי' ולא תתן דם נקי בקרב ישראל. מגיד שהחטא הזה הוא חטא לישראל כלו כי כלם נענשים עליו כמו שקדם והרצון באמרו ולא תתן דם נקי ולא תתן חטאת דם נקי והנה השם יתע' מכפר להם החטא אחר זה שנאמר ונכפר להם הדם והו' מבואר שהחטא אשר להם בשביל שקרה זה המקרה הרע בגבולם הוא מתכפר להם בזה אמנם הרוצח לא יכופר בזה ולזה אמר ונכפר להם ולזאת הסבה אמר במה שקדם ולאר לא יכופר הדם אשר שופך בה כי אם בדם שפכו:

ט[עריכה]

ואתה תבער הדם הנקי מקרבך. מגיד שאם תרצה לעשות הישר בעיני יי' תשתדל לבער דם הנקי בהרבותך החקירות בזה כדי שיתברר לך מי הכהו או ירצה בזה שכאשר תעשה הישר בעיני יי' לא יקרה בקרבך כמו זה החטא כי הזקנים יוכיחו העם ויקבלו כלם מוסרם ללכת בדרכי התורה הנה זה ביאור מה שיצטרך אל ביאור בזאת הפרשה:

י[עריכה]

כי תצא למלחמה על אויביך. למדנו שבמלחמת הרשות הכתוב מדבר שנאמר ושבית שביו והנה מז' עממין לא הותר להם שבי אך חוייבו להחרים כל נפש אדם כמו שקדם:

יא[עריכה]

וראית בשביה אשת יפת תואר וחשקת בה. ידוע שאין תנאי ההתר לבא עליה שתהיה יפת תואר וזה מבואר בעצמו והנה אמרה התרה וחשקת בה מכל מקום כיון שהוא חושק בה עשתה התורה נחת רוח ליצרו. והנה מן התנאי שיראנה בשביה רוצה לומר בעת השביה אך בזולת זה לא הותר לו אם לא נתגיירה ואמר אשת אי זו שתהיה בתולה או בעולה ואפילו אשת איש כגון שברח בעלה ולמדנו מזה שאין אישות לגוי לאסרה על ישראל ולמדנו מזה שאין לו רשות לקחת יותר מאחת שנאמר אשת וחשקת בה ולא בה ובחברתה:

ולקחת לך לאשה. ידוע שאין זה לנשואין שהרי אמר אחר זה ואם לא חפצת בה ושלחתה לנפשה וגו' לא תתעמר בה תחת אשר עניתה מגיד שהוא בא עליה קודם שישאנה ואין הביאה ההיא מה שאמר ואחר כן תבא אליה ובעלתה שהרי אמר אחריו ואם לא חפצת בה מגיד שאם לא רצה לבא עליה להיות לו לאשה לא יוכל להתעמר בה תחת אשר עניתה ולזה לאות שכבר בא עליה קודם זה בגיותה שאם נתגיירה לא הוצרכה התורה לומר ומכור אל תמכרנה בכסף. ואמנם הכונה באמרו ולקחת לך לאשה שיותר לבא עליה ורמז בזה שאין ראוי לו שיקחנה לזה הפעל המגונה אם לא לתכלית שישאנה אחר זה והנה סמך לזה אמרו והבאת אל תוך ביתך. להעיר שאין ראוי שינהג בה הפקר אך יכניסנה לביתו או לדומה לו שיבא שם בצנעה ושם יבא אליה ואמר ולקחת לך לאשה להעיר שאין ראוי שיקחה כי אם לו לא לאיש אחר:

יב[עריכה]

והבאת אל תוך ביתך. בארה התורה שאין ראוי לו שיבא עליה ויעזבנה תכף שעשה רצונו ממנה או שיכשל בה עוד אחר זה אבל יחוייב לו שיביאה אל תך ביתו והשתדלה התורה שיעשה בה מה שתשקיט רתיחת התאוה אשר לו בה כדי שלא יקחנה אחר זה לאשה ולזה צותה שתגלח ראשה כדי לנוולה ולהסיר יפיה ולגדל צפרניה כי זה גם כן ממה שינוולה ושתבכה קרוביה עד ירח ימים. כי הבכי גם כן יסיר יופי האשה והנה לזאת הסבה גם כן צותה שתסיר שמלת שביה מעליה כי הבגדי' ההם ישימנה יפה ליפויים ולזה חשק בה בהיותה עם הבגדים הנאים ההם ואמר שתשב בביתו כדי שיראה אותה בנוולה ויסור חשקו ממנה והוא מבואר שאם רצתה להתגייר מיד לא יצטרך לזה כי היא מותרת לו אחר זה ולזה הוא ממתין לה עד שלשים יום לראות אם תרצה להתגייר:

יג[עריכה]

ואחר כן תבא אליה ובעלתה והיה לך לאשה. מגיד שאינו בועל אותה אלא להיות לו לאשה וזה יהיה בהכרח אחר שנתגיירה:

יד[עריכה]

והיה אם לא חפצת בה. רוצה לומר שמתוך נוולה שראית סר החשק שהיה לך או ששקטה תאותך אחר שבאת אליה:

ושלחתה לנפשה. לפי מה שאמר לא תעמר בו וידענו שאסור להושיב בארצנו עובדי עבודה זרה למדנו שאינו משלחה עד שתקבל עליה שלא לעבוד עבודה זרה ויתר המצות שנצטוו בני נח ותהיה לנפשה כמו שאר הגרים התושבים:

ומכור לא תמכרנה בכסף וגומ'. הזהיר מזה שלא יוכל למכרה כו שימכרו שאר השבי גם הוא לא יוכל להשתעבד בה במדרגה ההשתעבד בשבי מפני שכבר ענה אותה ולזה יהיה לה זה השכר ממנו וכאלו התחכמה התורה בזה להשקיט תאות החושק בה בשביה מפני ראותו שאחר זה תסור ממנו הממשלה שהיתה לו בה ולפי שאמרה התורה שלא יתעמר בה ולא ימכרנה מפני שענה אותה למדנו שכזה יחוייב שימנע מלתת אותה במתנה שהרי ישעבדה בזה ועוד שהתורה אמרה ושלחתה לנפשה רוצה לומר שבעת שישלחנה תהיה לנפשה:

טו[עריכה]

כי תהיין לאיש שתי נשים וגו'. לפי שהכונה בזה הוא שלא יעיר מהבכור חלקו הראוי לו מהנחלה ואף על פי שהוא בן השנואה למדנו שאין דקדוק התור' שתחיינה הנשים שתים לבד ושתהיה האחת אהובה והאחת שנואה אבל רצה התורה להודיע זה הדין במקום אשר יתכן יותר שימצא זה הענין והנה סמך זה לענין יפת תואר לפי שהתורה גלתה שהיא שנואה למקום ולזה השתדל לנוול אותה וכאלו באר בזה שאין לו רשות להעביר חק הנחלה מהבכור שנולד לו ממנה אחר שנתגיירה כי אז היא אשתו והנה בארה זה התורה בכללות:

טז[עריכה]

והיה ביום הנחילו את בניו את אשר יהיה לו. רוצה לומר כאשר ינחיל את בניו כל קניניו:

לא יוכל לבכר את בן האהובה על פני בן השנואה. הזהיר בזה שלא יתן דין הבכורה לבן האהובה ויסיר מבן השנואה ולפי שלא למדנו מזה עדיין שלא יוכל להסיר מהבכורה בן השנואה ובן האהובה יחד הוצרך לומר אחר זה שיחוייב לו להכיר את הבכור בן השנואה לתת לו פי שנים בכל אשר ימצא לו. רוצה לומר שבכל מה שזכה בו האב ביום ההנחלה והוא ברשותו יהיה לבכור כפל מה שיגיע לכל אחד מבניו הנשארים וזה שאם היו ג' בנים עושים מנכסי האב ד' חלקים השנים לבכור וכן על זה הדרך. ומזה המקום למדנו גם כן שלא יוכל מדרך ההנחלה לעשוק מנחלת אחד מבניו ולתת לאחר ומזה המקום למדנו שאין בכורה בבנות וראוי שתדע שה הדין אינו נוהג אלא במה שהאב נותן על דרך ההנחלה שנאמר ביום הנחילו אבל אם רצה לתת בתורת מתנה נותן מה שירצה לאשה שיהיה מבניו ולפי שהתורה לא הזהירה מזה אלא לבניו למדנו ששאר יורשיו יוכל להנחיל את מי שירצה:

יח[עריכה]

כי יהיה לאיש בן סורר ומורה. אין הכונה במה שאמר לאיש אבי הבן הזה שאם היה כן היה אומר אינו שומע בקולו ובקול אמו לא איננו שומע בקול אביו. ולזה יהיה הרצון בזה שיגיע הבן הזה למדרגה שיהיה לאיש וזהו תכף שהגדיל ויצא מכלל קטנות ולפי שבעת ההוא שהוא עת לקיחת מוסר הפליג בזה להיות בלתי שומע לקול אביו ולקול אמו. ונטה אל הזוללות והשכרות הפליגה התורה בענשו להתברר העניין שכל מה שיגדל יוסיף ברוע:

סורר ומורה. רוצה לומר שהוא סר ממוסר האב והאם וממרא אותם בדרך שאינו שומע לקולם וזאת ההסרה וההמראה הוא בענין הזוללות והשכרות כמו שאמר אחר זה בננו זה סורר ומורה איננו שומע קולנו זולל וסובא. והנה שם הזולל וסובא לא יפול אלא בזוללי בשר וסובאי יין כאמרו אל תהי בסובאי יין בזוללי בשר למו והוא מבואר שלא באי זה שיעור שיאכל אדם מן הבשר וישתה מן היין יקרא זולל וסובא אבל יש לו שיעור לא יפול זה השם על פחו' ממנו ושערו חכמים כי מי שיאכל בשר משקל חמשים דנרין בת אחת וישתה מן היין חצי לוג בבת אחת יתכן שיתואר בזה השם והוא מבואר מצד הוראת הגדר ולא יקרא מפני זה זולל וסובא גם כן אם לא אכל זה השעור ברעבתנות ושתה היין בגרגרנות כמנהג הזוללים והסובאים ובמנהג שהם אוכלים אותו ושותי' אותו וזה שהבשר לא יהיה חי ולא שלם הבשול והיין לא יהיה חי ולא שלם המזינה וזה מבואר ממנהגם לפי שלא יקרא בזה השם מפני פעם אחת שיקרה לו זה כמו שלא יתואר ברופא מי שרפא פעם אחת אם לא יורגל במלאכת הרפואות הנה צריך שיהיה הענין הזה באון שיוכל זה הבן להרגיל עצמו בו וזה אמנם יהיה כשיגנוב משל אביו ואמו מה שיקנה בו הבשר והיין שאם יגנוב משל אחרים הנה לא ימצא לו לגנוב שם אלא בקושי ויצטרך גם כן שיאכלנו בבית אחרים עם חבורה מהאנשי' רעי המנהג באלו הדברים כי אז ימצא לו בקלות להמשך לזה המעשה ואמנם אם יאכל זה וישתה ברשות אביו הנה לא ישלם לו אלא בקושי ההסתר שם מאביו ומאמו והוא מבואר עוד שהבשר שירגילו לאכלו אילו הגרגרנים הוא בשר בהמה ויחוייב גם כן שיהיה קונה בזול מה שיקנה ממבשר והיין שאם יצטרך לקנות זה ביוקר לא ימצא לו לגנוב משל אביו מה שיוכל להרגיל בו עצמו בזה המנהג הרע כדרך שיתכן שיתואר כשהוא זולל וסובא:

ויסרו אותו. הנה מפני שזה המאמר יסבול שיסרו אותו אביו ואמו כאמרו במוציא שם רע ויסרו אותו הנה ראוי שנבין בזה המקום שלקוהו בית דין לפי שהעונש הנפלא שענשוהו התור' אח' זה הוא יותר ראוי בזה האופן ר"ל כאשר נתברר שאינו מקבל מוסר לא מאביו ומאמו ולא מבית דין. והנה אמרו איננו שומע בקול אביו ובקול אמו ר"ל שלא יקבל מוסרם ואף כי יכוהו ויוכיחוהו כי בזול' זה לא יתברר שאינו שומע בקולם ואמרו ויסרו אותו ר"ל מי שיש לו רשות ליסרו אחר האב והאם והם הדיינים:

ולא ישמע אליהם. ר"ל שעדיין אינו מקבל מוסר אביו ואמו אף כי לקה ע"י ב"ד:

יט[עריכה]

ותפשו בו אביו ואמו. מגיד שצריך ששניהם יסכימו בזה:

כ[עריכה]

ואמרו אל זקני עירו בננו זה. ר"ל בננו זה סורר ומורה שהבאנוהו בפניכם ולקח והנה עודנו מחזיק ברשעתו:

איננו שומע בקולינו זולל וסובא. וצריך שיהיו זקני העיר ההיא ראויים דון דיני נפשות ר"ל שיהיו עשרים ושלשה וצריך שיהיו שם הדייני' שלקח בפניהם כי בזולת זה לא ישפטוהו סקילה כי המשפט הראשון לאו הוא אלא למלקות:

כא[עריכה]

וכל ישראל ישמעו וייראו. לפי שביאר שבשער מקומו יהיה נסקל חוייב מזה שתהיה הודעת זה לכל ישראל כשיכתבו זקני העיר היא כל ישראל סקלנו פלוני בב"ד פלוני מפני שהיה סורר ומורה ואולם התנאים האחרים אשר בזה הענין הם לפי מה שנזכר פה שלא ינהג זה הדין אלא בבן לא בבת שנא' כי יהיה לאיש בן ולא ינהג בבן אלא כשהוא גדול כי לא יהיה בן עונשים קודם זה ואחר זה ימשך לו זה הדין עד שישלם היותו לאיש שנאמר כי יהיה לאיש בעת היותו לאיש לא אחר זה ולפי שהוא יתחיל להיות איש כשיתחילו השערות אצל הערוה כמו שהתבאר בשרשי' הכוללי' הנה נשלמה היותו לאיש אחר שהקיפו השערות כל הגיד ולפי שה ישלם לפי הנהוג בשלשה חדשי' הנה לא יהיה ימי סורר ומורה כי אם ג' חדשים ואם תתאחר בו יותר צמיחת אלו השערות הה נלך בזה לפי הנהוג על דרך הטבע ואם תמהר לו נשפט להקל שכיון שנשלמה היותו לאיש הנה אינו נסקל ולא ינהג זה אלא כשיהיו לאביו ולאמו ידי' לתפוש ורגלים ללכת ולשון לדבר עינים לחזות שנאמר ותפשו בו אביו ואמו והוציאו אותו ואמרו בנינו זה ולפי שהם מרגישים שהוא אינו שומע בקולם למדנו שאינם חרשים וראוי שתדע עוד שאם היה באכילתו ושתייתו צד מצוה או צד עברה לא היה נסקל שנאמר איננו שומע בקולנו שאין בעניינו אלא השמיעה בקולנו או לא שמיעה יצאו מצוה ועברה שיש בהם שמיעה בקול השם יתעלה או לא שמיעה ולפי שההלקאה והסקילה לא יהיה אחת להם אלא בעדות צריכים אביו ואמו שיביאו עדים תחילה שהוא זולל וסובא בתנאים הנזכרים וילקוהו בית דין על זה ואחר זה יביאו עדים שאינו שומע בקולם ויסקלוהו:

כב[עריכה]

וכי יהיה באיש חטא משפט מות והומת ותלית אותו על עץ. כבר בארה התורה בזה המקום שהנתלה הוא המקלל שאמ' כי קללת אלהים תלוי ולפי שעובד עבודה זרה נקרא מגדף גם כן כאמרו והנפש אשר תעשה ביד רמה את יי' הוא מגדף למדנו שהעובד עבודה זרה נתלה גם כן ושני אלו הם נסקלים כמו שקדם ומגיד שאחר מיתתם יתלום על עץ:

כג[עריכה]

לא תלין נבלתו על העץ. מגיד שאם הלינה עובר בלא תעשה:

כי קבור תקברנו ביום ההוא. מגיד שמצות עשה לקברו:

כי קללת אלהים תלוי. רוצה לומר מפני שברך השם יתעלה הוא תלוי ויהיה זה גורם לחלול השם כל זמן שיתמיד שם כשיאמרו האנשים על מה נתלה ולפי שכוונת התורה היא זו למדנו שהעץ שיתלוהו עליו ראוי שיהיה נקבר עמו כדי שלא יאמרו זהו העץ שנתלה בו פלוני על שבירך השם יתעלה ויהיה זה גורם לחלול השם והנה מצאנו כי גם לכבוד הבריות חסה התורה שלא יהיה זכר למה שבאה לאדם תקלה על ידו ולזה אמר ואת הבהמה תהרוגו ולזה הוא מבואר שהעץ הוא נקבר עמו ולזה גם כן אמר כי קבור תקברנו ולא אמר תקברנה שיהיה שב אל הנבלה ולזה יחוייב שיהיה העץ תלוש שלא יהיה חסר אלא הקבורה ומזה המקום למדנו שלא ישהו אותו שם אבל יתלוהו ותכף יקברוהו עם העץ כי כל מה שישהו אותו שם נמצא שם שמים מתחלל:

ולא תטמא את אדמתך אשר יי' אלהיך נותן לך. רוצה לומר כי בזה החלול לשם יתעלה שיהיה גורם דבר הלנת נבלתו על העץ. תטמא אדמתך. ולזה ראוי שתהיה נזהר לבלתי הלין נבלתו על העץ או אמר ולא תטמא את אדמתך מפני העפוש שיתחדש אז במקם ההוא אם תשאר שם הנבלה ואולם שאר הדינים אשר בזה הוא שאין האשה נתלית שנאמר אותו ולא אותה ושאין תולין כליו עמו אבל תולין אותו ערום שנאמר אותו ואין בית דין תולין שנים ביום אחד שנאמר אותו ולא אותו וחבירו ולמדנו מזה שמצות עשה לקבור כל הרוגי בית דין ביום המיתה שנאמר קבור תקברנו ביום ההוא וכל שכן שראוי לקבור שאר מתים ביום המיתה אלא אם הלינו אותם לכבודם שעל ההלנה שהוא נוול הזהירה תורה לא על ההלנה שהיא לכבוד:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.