הערוך על הש"ס/ברכות/ח/ב
ארם [אראם]
בסוף משנה דמגילה (כה.) האומר ומזרעך לא תתן להעביר למולך (ויקרא יח כא) ומזרעך לא תתן לאעברא בארמיותא[1] פירוש לא תתן מזרעך באומה ידועה שמעבירין זרעם למולך כגון ארמיים שאתה גורם להעביר זרעך למולך ומכלל דבריו משמע ששאר האומות שאין מעבירין מזרעם למולך מותר לפיכך משתקין אותו בנזיפה אלא פירוש הכתוב כדתנא דבי רבי ישמעאל הבא על הגויה[2] והוליד בן לע"ז הכתוב מדבר דלא שנא מולך משאר בתי ע"ז.[3]
ובפ"ק דברכות (ח:) אמר להו רבא לבניו אל תחתכו בשר על פיסת היד ואל תשבו על מטה ארמית. ובפ' ערבי פסחים (פסחים קיב:) ד' דברים צוה רבינו הקדוש את בנו ואחד מהן אל תשב במטה ארמית ומשום מעשה דרב פפא שהיה נושה בארמאי מעות אזל למיתבעינו כיון דעל לביתיה אמר ליה תיב על ערסא והוה ביה ינוקא מית אייתי סהדי אשכחי' לרב פפא דיתיב אערסא אמר ליה אנת קטלתיה באותו שעה אמר אל תשב במטה ארמית.
ארמי אובד אבי (דברים כו ה) מכאן שאמירה כמעשה כשרדף לבן ליעקב והשיגו אמר לו יש לאל ידי לעשות עמכם רע (בראשית לא כט) והעלו עליו הכתוב כאילו עשה וכן לענין הטובה וכו' בילמדנו ויאמר ה' אל הנחש. שישי ושמחי בת אדום יושבת בארץ עוץ תרגומו בארע ארמניאה[4]: