תוספות הרא"ש/ברכות/ח/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

תוספות הרא"ש TriangleArrow-Left.png ברכות TriangleArrow-Left.png ח TriangleArrow-Left.png ב

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף


לדף הבבלי
צורת הדף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהמידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' שיעורים על עמוד זה באתר "קול הלשון"
לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רב נסים גאון
רש"י
ספר הערוך על הש"ס
תוספות
רשב"א
תוספות הרא"ש
ריטב"א
שיטה מקובצת
מהרש"ל
חי' הלכות מהרש"א
חי' אגדות מהרש"א
פני יהושע
צל"ח
פתח עינים
רש"ש
בית נתן
לקוטי שלמה
בן יהוידע
בניהו

מראי מקומות
עבודה ברורה (בהיברובוקס)
חומר עזר
שינון הדף בר"ת
שאלות חזרה


דף ח' ע"ב

אפילו עטרות ודיבון. פרש"י שאין בו תרגום, וקשה דהוי מצי למימר אפילו ראובן ושמעון וכיוצא בהם, ונראה דנקט עטרות ודיבון לפי שיש נוסחא שכתוב בהן תרגום וגם (הוא) בירושלמי הוא מתורגם, ולהך פי' נקט עטרות ודיבון אע"פ שאין צורך כ"כ בתרגום אבל ראובן ושמעון וכיוצא בהן אין צריך לקרותן ג' פעמים, מ"מ נהגו להחמיר כפרש"י, י"מ דה"ה לכל הלועזות לעז שלהם הוי כמו תרגום כי התרגום הוא בשביל עם הארץ שאינן מכירין בלשון הקודש וא"כ ה"ה לעז למכירין בו, ול"נ משום שהתרגום מפרש כמה דברים שאין להבין מתוך המקרא כדאמר רב יוסף אלמלא תרגום דהאי קרא לא ידענא מאי קאמר, ונראה דהקורא בפי' התורה יוצא ידי תרגום כיון שמתפרש בו כל מלה:

סבר לאשלומיה להני פרשייתי דכולא שתא (השתא). ר"ח גריס פרשיותי דכלה, כי ר"ח אלול היו מתקבצים לדרוש בהלכות המועדות ולא היה להם פנאי לגמור הפרשה:

וכי בתשעה מתענין. הקשה הר' (שמעון) [שמואל בר' אהרן] מאנביילה ומאי קשיא ליה הא כתיב בראשון בארבעה עשר יום לחודש בערב תאכלו מצות, ופי' בערב של י"ד דהיינו ליל ט"ו הכא נמי הכי קאמר בערב של תשיעי דהיינו ליל עשירי ועניתם את נפשותיכם, וי"ל דלא דמי דהתם כתיב ועניתם קודם בתשעה משמע שגם בתשיעי יהיה העינוי:

הלכה כר"ג. ואין צריך להחמיר ולהרחיק עד חצות לגבי ק"ש כמו לשאר דברים, מ"מ אין לו לאכול ולא לישן מתחלת הלילה עד שיקרא ויתפלל כדאמרינן בריש פרקין שלא יאמר אוכל קימעא:

לעולם ליליא הוא. פי' בלשון העולם נקרא לילה לפי שעדיין לא האיר היום וכן חשוב יום בדיעבד לכל אותם שמצותם ביום והא דנפיק ביה בלילה משום דאיכא אינשי דגנו בההיא שעתא הילכך מי שנאנס ולא היה יכול לקרות בלילה יכול לקרות עד הנץ החמה ועתה לא פליגי הני תרי אהדדי האי דקאמר ר' שמעון אליבא דנפשיה וכן ר"ג דק"ש של ערבית דוקא עד שיעלה עמוד השחר היינו בדלא אניס אבל אי אניס יכול לקרות עד הנץ החמה ובניו של ר"ג לא היו אונסים אלא נמשך לבם אחר המשתה, והא דקאמר ר' שמעון אליבא דר' עקיבא דק"ש של שחרית דוקא אחר הנץ החמה היינו בדלא אניס, והא דקאמר אליבא דר' עקיבא אחר הנץ החמה תקשה לך דהא לקמן (ט:) קאמר ר' עקיבא משיכיר בין חמור לערוד וצ"ל דתרי תנאי אליבא דר' עקיבא. א"נ הא דקאמר אחר הנץ החמה [לאו דוקא דה"ה נמי קודם הנץ החמה] אלא נקט אחר הנץ החמה לאשמועינן דלאחר הנץ החמה אינו יכול לקרות ק"ש, של ערבית ואע"פ שנאנס:

Information.svg

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף