תורה תמימה/במדבר/יט

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

תורה תמימה ‏ במדבר יט

ב

זאת חקת. שלש מינין ושבע הזאות שבפרה מעכבין זה את זה, מאי טעמא, חקה כתיב בה . (מנחות כ"ז א׳).

זאת חקת. תניא, ר' אליעזר אומר, נאמר כאן חקת ונאמר להלן (פ׳ אחרי) והיתה זאת לכם לחקת עולם, מה להלן בבגדי לבן אף כאן בבגדי לבן [ספרי]

זאת חקת התורה. תניא, מניין ששחיטת פרה וקבלת דמה והזאת דמה ושריפתה והשלכת עץ ארז ואזוב ושני תולעת אינן כשרות אלא ביום, ת"ל תורה , יכול שאני מרבה אף אסיפת אפרה ומלוי מים וקידוש, ת"ל זאת . (יומא מ"ב ב׳).

אשר צוה ה׳. תנן התם, שבעת ימים קודם שריפת הפרה מפרישין כהן השורפה מביתו, מנה"מ, כתיב הכא אשר צוה ה׳ וכתיב התם (ס"פ צו) כאשר עשה ביום הזה צוה ה׳ לעשות, מה להלן פרישה אף כאן פרישה . (שם ב׳ א׳).

ויקחו אליך. ויקחו – מתרומת הלשכה, אליך – שתהא גזבר לדבר [ספרי]

פרה. פרה ולא עגלה, לפיכך אין לוקחין עגלה ומגדלין אותה . (ספרי זוטא).

אדמה תמימה. תמימה באדמימות. או אינו אלא תמימה במומים, הרי כבר נאמר אשר אין בה מום . (שם).

אשר אין בה מום. בה מום פוסל ואין מום פוסל בעגלה ערופה . (סוטה מ"ו א׳).

אשר לא עלה עליה על. תניא, אין לי אלא עול, שאר עבודות מניין, ת"ל אשר לא עלה עליה עול – מכל מקום , א"כ מה ת"ל עול – עול פוסל בין בשעת עבודה בין שלא בשעת עבודה, שאר עבודות אינן פוסלות אלא בשעת עבודה . (סוטה מ"ו א׳).

ג

ונתתם אתה אל אלעזר. מה ת"ל אותה, אותה לאלעזר, ולדורות – בכהן הדיוט . (יומא מ"ב ב׳).

והוציא אתה. אותה – לבדה, שלא יוציא אחרת עמה . (שם שם).

ושחט. שחיטת פרה באשה פסולה, מאי טעמא, דכתיב ונתתם אותה אל אלעזר ושחט אותה, אלעזר ולא אשה . (יומא מ"ב ב׳).

ושחט. שחט את הפרה שלא כנגד פתח ההיכל פסולה, שנאמר ושחט והזה, מקיש שחיטתה להזאתה, מה הזאתה כנגד הפתח אף שחיטתה כנגד הפתח . (זבחים קי"ג א׳).

ושחט. בשחיטה כשרה בעריפה פסולה, מאי טעמא, דאמר קרא ושחט וכתיב חקה, בשחיטה אין בעריפה לא . (חולין כ"ד א׳).

ושחט אתה. מה ת"ל אותה – שלא ישחט אחרת עמה . (יומא מ"ג ב׳).

ושחט אתה. למד הכתוב שמלאכה פוסלת בשחיטתה [ספרי].

ושחט אתה לפניו. מהו לפניו, שלא יסיח דעתו ממנה . (יומא מ"ב א').

ד

ולקח אלעזר הכהן. אלעזר הכהן, שני מיעוטים, והוי מיעוט אחר מיעוט ואין מיעוט אחר מיעוט אלא לרבות – דאפילו כהן הדיוט כשר . (שם מ"ג ב׳).

מדמה באצבעו. מלמד שמצותה ביד ולא בכלי [ספרי].

אל נכח פני אהל מועד. תנן התם, שבעת ימים קודם שריפת הפרה היו מפרישין כהן השורפה מביתו ללשכה שעל פני הבירה צפונה מזרחה, כיון דחטאת היא, וחטאת טעונה צפון, וכתיב בה אל נכח פני אהל מועד, תקינו לה רבנן לשכה צפונה מזרחה כי היכי דליהוי לה הכירא . (יומא ב׳ א׳).

אל נכח פני אהל מועד. מלמד שיהא מתכוין ורואה פתחו של היכל בשעת הזאת הדם [ספרי].

שבע פעמים. ת"ר, שבע הזאות שבפרה שעשאן בין שלא לשמן בין שלא מכוונות פסולות, דכתיב בהו חקה ואל נכח . (מנחות כ"ז ב׳ ברש"י).

ה

ושרף. שרפה שלא כנגד פתח ההיכל פסולה, שנאמר ושרף והזה, מקיש שריפתה להזאתה, מה הזאתה כנגד הפתח אף שריפתה כנגד הפתח . (זבחים קי"ג א׳).

ושרף. ושרף ושחט – הקיש שריפתה לשחיטתה, מה שחיטתה כשהיא שלמה אף שריפתה כשהיא שלמה . (חולין י"א א׳).

ושרף את הפרה. בא הכתוב ולמד שתהא מלאכה פוסלת בשריפתה [ספרי].

ושרף את הפרה לעיניו. מהו לעיניו – שלא יסיח דעתו ממנה . (יומא מ"ב א׳).

את ערה וגו'. להביא את הפקיעים , מכאן אמרו, הבשר כל שהוא יחזיר ואם לא החזיר פסול, עצם כל שהוא יחזיר, ואם לא החזיר לא פסל [ספרי].

ואת דמה. גמר מלהזות מקנח ידו בגופה של פרה, שנאמר ושרף את הפרה לעיניו את עורה ואת בשרה ואת דמה . (זבחים צ"ג ב׳).

ו

ולקח. נאמר כאן לקיחה ונאמר להלן (פ׳ בא) ולקחתם אגודת אזוב, מה להלן שלשה קלחים, אף כאן שלשה קלחים [ספרי].

ולקח הכהן. מה ת"ל הכהן, ס"ד אמינא כיון דלאו גופה דפרה נינהו לא לבעי כהן, קמ"ל . (יומא מ"ג א׳).

ואזוב. אזוב ולא אזוב יון ולא אזוב כוחלי ולא אזוב רומי ולא אזוב מדברי ולא כל אזוב שיש לו שם לווי (חולין ס"ב ב׳).

אל תוך שרפת הפרה. שומע אני משתעשה אפר, ת"ל הפרה, אי הפרה יכול אפילו לא נשרפה, ת"ל אל תוך שרפת, הא כיצד, משיצית האור ברובה [ספרי].

ז

וכבס בגדיו הכהן. מה ת"ל הכהן – הכהן בכהונו . (יומא מ"ג א׳).

ח

והשרף אותה. מה ת"ל והשורף אותה , בא הכתוב ולמד על כל העוסקים בפרה מתחלה ועד סוף שיהיו טעונים תכבוסת בגדים ורחיצת גוף והערב שמש [ספרי].

יכבס בגדיו. בגדיו ולא בגדים המנוגעים . (שם).

ט

ואסף איש טהור. איש – להכשיר את הזר, טהור – להכשיר את האשה . (יומא מ"ג א׳).

והניח. מי שיש בו דעת להניח, יצאו חרש שוטה וקטן שאין בהם דעת להניח . (שם שם).

והיתה למשמרת. מכאן שאסיפת האפר ומלוי מים לקידוש צריכין שימור . (שם מ"ב ב׳).

והיתה למשמרת. המוסר מימיו לטמא לשומרן פסולין, מאי טעמא, בחזקת השומר קיימי והוא אינו מקפיד לשומרן, והתורה אמרה והיתה למשמרת [פרה פ"ז מ"י וברע"ב].

והיתה למשמרת. מכאן אמרו, חולקים אותה לשלשה חלקים, אחד נתן בחיל ואחד בהר המשחה ואחד מתחלק לכל המשמרות [ספרי].

והיתה למשמרת למי נדה. למה נאמר, שיכול אין לי אלא שמלאכה פוסלת בפרה, במים מניין ת"ל והיתה למשמרת, או אפילו קדשו, ת"ל למי נדה, כבר הם למי נדה . (שם).

חטאת הוא. תניא, פרה שנרבעה פסולה, מאי טעמא, חטאת קריי׳ רחמנא . (ע"ז כ"ג ב׳).

חטאת הוא. מלמד שמועלים בה, היא – בה מועלים ואין מועלים באפרה . (מנחות נ"א ב׳).

חטאת הוא. חטאת קרייה רחמנא, לפיכך הטריפה פסולה . (חולין י"א א׳).

חטאת הוא. מגיד שאם שינה אחת מכל מעשיה פסולה, ומגיד שאם שחטה שלא לשמה פסולה ומגיד שאינה נשרפת בלילה [ספרי].

י

וכבס האוסף. בא הכתוב ולימד על האוסף את האפר שמטמא בהיסט . (שם).

יא

וטמא שבעת ימים. ולהלן הוא אומר (פ׳ כ"ב) וכל אשר יגע בו הטמא יטמא והנפש הנוגעת תטמא עד הערב, הא כיצד, דאורייתא דיקרב טמא ודיקרב בדיקרב טהור . (ע"ז ל"ז ב׳).

יב

ואם לא יתחטא. רבי מאיר אומר, כל תנאי שאינו כתנאי בני גד ובני ראובן אינו תנאי, והיינו דכתיב הוא יתחטא בו יטהר ואם לא יתחטא בו לא יטהר . (קדושין ס"ב א׳).

יג

במת בנפש האדם. תניא, ר׳ עקיבא אומר, עובר במעי אשה טמא, דאמר קרא כל הנוגע במת בנפש האדם, איזהו מת שהוא בנפש האדם, הוי אומר זה עובר במעי אשה . (חולין ע"ב א׳).

במת בנפש האדם. תניא, מניין לרביעית דם הבאה מן המת שמטמאה, שנאמר כל הנוגע במת בנפש האדם, איזהו נפש של אדם שמטמא הוי אומר זו רביעית דם . (שם שם).

אשר ימות. מגיד הכתוב שאין מטמא עד שימות [ספרי].

את משכן ה׳ טמא. תניא, א"ר אלעזר, כתוב אחד אומר את משכן ה׳ טמא וכתוב אחד אומר (פ' כ׳) כי את מקדש ה׳ טמא, אם אינו ענין לטומאה שבחוץ תנהו ענין לטומאה שבפנים, מכאן לטומאה בעזרה שהוא חייב . (שבועות ט"ז ב׳).

את משכן ה׳ טמא. תניא, ר׳ אלעזר אומר, אם נאמר משכן למה נאמר מקדש (פ׳ כ׳) ואם נאמר מקדש למה נאמר משכן, אלא אלו נאמר משכן לחוד הייתי אומר על משכן הוא חייב שכן משוח בשמן המשחה, ואם נאמר מקדש לחוד הייתי אומר על מקדש הוא חייב שכן קדושתו קדושת עולם, לכך נאמר משכן ולכך נאמר מקדש . (שם שם).

ונכרתה הנפש. ולהלן הוא אומר (פ׳ מצורע) ולא ימותו בטומאתם בטמאם את משכני, לומר לך, זו היא מיתה זו היא כרת, זו היא כרת זו היא מיתה [ספרי].

לא זרק עליו. תניא, ר׳ חנניא אומר, זריקה בכלל הזיה, א"ר יוחנן, וקרא מסייעו, דכתיב כי מי נדה לא זרק עליו אע"פ דלא קיים גבי׳ אלא הזאה . (ירושלמי פסחים פ"ה ה"ו).

טמא יהיה וגו׳. טמא יהיה – לרבות טבול יום, עוד טומאתו בו – לרבות מחוסרי כפרה . (נזיר מ"ה א׳).

יד

אדם. להוציא את הסילונית . (תו"כ פ׳ שמיני, י"א י׳).

אדם כי ימות באהל. אמר ריש לקיש, מניין שאין דברי תורה מתקיימין אלא במי שממית עצמו עליה, שנאמר זאת התורה אדם כי ימות באהל . (ברכות מ"ג ב׳).

אדם כי ימות באהל. כל היוצא כן העץ אינו מטמא טומאת אהלים אלא פשתן, מנלן, א"ר אלעזר, גמר אהל אהל ממשכן, כתיב הכא אדם כי ימות באהל וכתיב התם (פ׳ פקודי) ויפרש את האהל על המשכן, מה להלן של פשתן קרוי אהל אף כאן של פשתן קרוי אהל . (שבת כ"ח א׳).

אדם כי ימות באהל. אמר ר׳ יונתן, לעולם אל ימנע אדם עצמו מדברי תורה אפילו בשעת מיתה, שנאמר זאת התורה אדם כי ימות באהל, אפילו בשעת מיתה תהא עוסק בתורה [שנת פ"ג ב׳]

אדם כי ימות באהל. תניא, אהל אהל, ריבה אפילו אהל שאינו עשוי בידי אדם . (סוכה כ"א א׳).

אדם כי ימות באהל. תניא, רבי שמעון בן יוחאי אומר, קברי עובדי כוכבים אין מטמאין באהל, דכתיב אדם כי ימות באהל וכתיב (יחזקאל ל״ד:ל״א) ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם, אתם קרויים אדם ואין העובדי כוכבים קרויים אדם . (יבמות ס"א א׳).

אדם כי ימות באהל. אברים היתירים שבאשה אין מטמאין באהל, שנאמר זאת התורה אדם כי ימות באהל – דבר השוה בכל אדם . (בכורות מ"ה א׳).

כל הבא אל האהל. מלמד שדרך פתחו הוא מטמא ואינו מטמא בכל צדדיו כשהוא פתוח [ספרי].

כל הבא אל האהל וגו׳. כל הבא אל האהל – זה הבא מקצתו, וכל אשר באהל – זה הבא כולו . (שם).

טו

וכל כלי פתוח. בכלי חרס הכתוב מדבר, או אינו אלא בכל הכלים, ת"ל וכל כלי פתוח, כלי שמקבל טומאה לפתחו, ואיזה זה, זה כלי חרס . (שם).

אשר אין צמיד פתיל עליו. תניא, מניין למדרס כלי חרס שהוא טהור, אמר רבא, דכתיב וכל כלי פתוח אשר אין צמיד פתיל עליו טמא הוא, הא יש צמיד פתיל עליו טהור, ומי לא עסקינן דיחדינהו לאשתו נדה וקאמר רחמנא טהור . (שבת פ"ד ב׳).

אשר אין צמיד פתיל עליו. ת"ר, אויר כלי חרס טמא וגבו טהור , דאמר קרא וכל כלי פתוח אשר אין צמיד פתיל עליו, איזה הוא כלי שטומאתו קודמת לפתחו הוי אומר זה כלי חרס , וכי אין צמיד פתיל עליו הוא דטמא, הא יש צמיד פתיל עליו – טהור . (חולין כ"ה א׳).

אשר אין צמיד פתיל עליו. ת"ר, אויר כל הכלים טהור וגבן טמא , דאמר קרא וכל כלי פתוח אשר אין צמיד פתיל עליו טמא הוא, האי הוא דכי אין צמיד פתיל עליו טמא וכי יש צמיד פתיל עליו טהור, הא כל הכלים בין שיש צמיד פתיל עליהם בין שאין צמיד פתיל עליהם מטמאין . (חולין כ"ה א׳).

צמיד פתיל. צמיד – זה הפקק, פתיל – זה המקיף, ואע"פ שאין ראיה לדבר – זכר לדבר, ויצמד ישראל לבעל פעור (פ׳ בלק) [ספרי].

טמא הוא. מה ת"ל הוא, אלא הוא שמציל עצמו בצמיד פתיל באהל המת הוא שמציל עצמו בצמיד פתיל באהל שרץ . (שם).

טז

על פני השדה. ר׳ עקיבא אומר, וכל אשר יגע על פני השדה, לרבות גולל ודופק . (חולין ע"ב א׳).

על פני השדה. זה המאהיל על פני המת . (נזיר נ"ג ב׳).

בחלל חרב. בחלל – זה אבר מן החי ויש לו ארוכה , חרב הרי הוא כחלל . (שם שם).

או במת. זה אבר הנחלל מן המת . (נזיר נ"ג ב׳).

או בעצם. בשר המת מטמא לחה ויבשה, דכתיב או בעצם, דומיא דעצם, מה עצם יבש אף כאן יבש . (נדה נ"ה א׳).

או בעצם. כל שבמת מטמא חוץ מן השינים והצפורן והשער, דכתיב או בעצם, דומיא דעצם, מה עצם שנברא עמו ואין גזעו מחליף אף כל שנברא עמו ואין גזעו מחליף, יצא השינים שלא נבראו עמו, יצא שער וצפורן שאע"פ שנבראו עמו – גזען מחליף . (שם שם).

או בעצם אדם. זה רובע עצמות . (נזיר נ"ג ב׳).

או בעצם אדם. זה אבר מן החי, ומה אדם בשר גידין ועצמות אף אבר מן החי בשר גידין ועצמות כברייתו [ספרי].

או בקבר. זה קבר סתום, דאמר מר טומאה בוקעת ועולה בוקעת ויורדת . (נזיר נ"ג ב׳).

או בקבר. תניא, רמז לתרווד רקב שמטמא מניין חבריא אמרין, מסרסין קרא, או בקבר – או ברקב . (ירושלמי נזיר פ"ז ה"ב).

יז

ולקחו לטמא. הכל כשרים לקדש חוץ מחרש שוטה וקטן, דאמר קרא ולקחו לטמא מעפר שריפת החטאת, הנך דפסלי לך באסיפה פסלי בקידוש, והנך דאכשרי לך באסיפה אכשרי לך בקידוש . (יומא מ"ג א׳).

ולקחו, ונתן. מה ת"ל ולקחו ונתן , אי כתב רחמנא ולקח ונתן הו"א עד דשקיל חד ויהיב חד כתב רחמנא ולקחו, ואי כתב רחמנא ולקחו ונתנו הו"א עד דשקלי תרי ויהבי תרי, כתב רחמנא ולקחו ונתן דאפילו שקלי תרי ויתיב חד . (יומא מ"ג א׳).

ולקחו, ונתן. אמר רבא, מנא אמינא לה דלקיחה ע"י דבר אחר שמה לקיחה, דתנן נפל משפופרת לשוקת פסול, הא הפילו הוא כשר , אמאי ולקחו ונתן אמר רחמנא, אלא לאו ש"מ לקיחה ע"י דבר אחר שמה לקיחה . (סוכה ל"ז ב׳).

ולקחו, ונתן. המקדש ונפל הקדוש על ידו או על הצד ואח"כ נפל לשוקת פסול, דכתיב ולקחו ונתן, עד שיבא האפר בתוך המים מכח אדם [פרה פ"ו מ"א וברע"ב].

מעפר שריפת החטאת. ת"ר, בית הלל אומרים, מצינו אפר שנקרא עפר, שנאמר ולקחו לטמא מעפר שריפת החטאת, לפיכך מכסין דם שחיטה באפר . (חולין פ"ח ב׳).

ונתן עליו וגו'. ת"ר, הקדים עפר למים פסול, דכתיב ונתן עליו מים חיים אל כלי – אל כלי דוקא , עליו – כדי לערבן . (סוטה ט"ז ב׳).

יח

וטבל במים. תניא, ר׳ חלפתא בן שאול אומר, קידש פחות מכדי הזיה בכלי זה ופחות מכדי הזיה בכלי זה לא קידש, מאי טעמא, וטבל במים כתיב . (זבחים צ"ג ב׳).

איש טהור. איש ולא אשה, טהור – להכשיר את הקטן . (יומא מ"ג א׳).

ועל כל הכלים. תניא, אמר ר' יוסי בר בון, כשות שלקטו, חבור לטומאה ואינו חבור להזאה , מה בין טומאת להזאה, א"ר אילא, בהזאה כתיב והזה על האהל ועל כל הכלים ועל כל המקיימין שבכלי, ברם בטומאה כתיב (פ׳ שמיני) וטמאים יהיו לכם, כל שהוא לצורך שלכם . (ירושלמי פסחים פ"ג ה"ב).

ועל הנפשות. תנוק בן יום אחד מטמא בטמא מת, דכתיב ועל הנפשות אשר היו שם, נפש כל דהו . (נדה מ"ד א׳).

ועל הנגע בעצם. זה עצם כשעורה . (נזיר נ"ד א׳).

או בחלל. זה אבר הנחלל מן החי ואין בו כדי להעלות ארוכה . (שם שם).

או במת. זה אבר תחלל מן המת . (שם שם).

או בקבר. אמר ריש לקיש, זה קבר שלפני הדבור . (שם שם).

או בקבר. תניא, אמר ר' ינאי, או בקבר, אפילו נגע בקבר אדם הראשון . (ירושלמי נזיר פ"ז ה"ב).

יט

והזה הטהור. טהור מכלל שהוא טמא, לימד על טבול יום שכשר בפרה . (יומא מ"ג ב׳).

והזה הטהר על הטמא. מלמד שצריך כונה להזות על דבר המקבל טומאה, לפיכך נתכוין להזות על הבהמה והזה על האדם, אם יש באזוב ישנה, נתכוין להזות על האדם והזה על הבהמה אם יש באזוב לא ישנה . (שם י"ד א׳).

והזה הטהר על הטמא. העובד כוכבים אין לו טומאה, דכתיב והזה הטהור על הטמא, כל שיש לו טהרה יש לו טומאה וכל שאין לו טהרה אין לו טומאה . (נזיר ס"א ב׳).

והזה הטהר על הטמא. תניא, א"ר יהושע בן קבסוי, כל ימי הייתי קורא הפסוק הזה והזה הטהור על הטמא, טהור אחד מזה על טמא אחד, עד שלמדתי מאוצרה של יבנה, וחכמים אומרים אפי' כולו עובדי כוכבים וישראל אחד מטיל לתוכו – דמאי, הדא אמרה, שטהור אחד מזה על כמה טמאים . (ירושלמי דמאי פ"ג ה"ד).

ביום השלישי. אין טובלין ואין מזין עד שתנץ החמה, דכתיב והזה הטהור על הטמא ביום השלישי וביום השביעי, ואתקש טבילה להזאה . (מגילה כ׳ א׳).

ביום השלישי וביום השביעי. מה ת"ל , אצטריך, ס"ד אמינא שלישי למעוטי שני, שביעי למעוטי ששי, דקא ממעט בימי טהרה, אבל היכי דעבד בשלישי ובשמיני דקא מפיש בימי טהרה אימא שפיר דמי – קמ"ל . (קדושין ס"ב א׳).

וחטאו. מכאן לכלי חרס שאינו נעשה אב הטומאה, מאי טעמא דאמר קרא וחטאו וכל אשר יגע בו הטמא יטמא והנפש הנוגעת הטמא (פ' כ"ב), כל היכי דקרינן ביה וחטאו קרינן ביה והנפש הנוגעת תטמא, וכל היכי דלא קרינן ביה וחטאו לא קרינן ביה והנפש הנוגעת תטמא . (עירובין ק"ד ב׳ ברש"י).

וחטאו ביום השביעי. מה ת"ל, אצטריך ס"ד אמינא הני מילי לקדשים אבל לתרומה בחד נמי סגי – קמ"ל . (קדושין ס"ב א').

וכבס בגדיו וגו׳. אין לי אלא שביעי, שמיני תשיעי ועשירי מניין, ת"ל וחטאו ביום השביעי והדר וכבס בגדיו ורחץ במים וטהר בערב [ספרי].

ורחץ במים וגו׳. הרי שהיה מזה ונתזה הזאה על פיו לא הזה, דכתיב וחטאו ביום השביעי וכבס בגדיו ורחץ במים . (קדושין כ"ה א׳).

כ

ואיש. איש – למעוטי קטן מכרת . (ערכין ג׳ א׳).

אשר יטמא. אמר ליה רב אדא בר אהבה לרבא, לדידך דאמרת כל היכי דכתיב אשר – דאי בעי הוא, אלא מעתה ואיש אשר יטמא ולא יתחטא, מי שהוא דאי בעי מטמא ואי בעי לא מטמא הוא דחייב, מת מצוה דלא סגי דלא מטמא ה"נ דפטור, אמר לי', שאני התם, דאמר קרא [פ' ג'] טמא יהיה – מכל מקום . (מכות ח׳ א׳).

ולא יתחטא. מלמד שהטעון חטוי חייב על ביאת מקדש, ושאין טעון חטוי אינו חייב על ביאת מקדש . (ירושלמי נזיר פ"ז ה"ד).

מתוך הקהל. תניא, ר׳ שמעון אומר, אין כהן גדול משיח חייב פר העלם דבר על טומאת מקדש וקדשיו, דכתיב ונכרתה הנפש ההיא מתוך הקהל, מי שחטאתו שוה ליחידים, ומאי ניהו – קהל . (הוריות ט׳ ב׳).

כא

ומזה מי הנדה. מאי מזה – נושא, ונכתוב רחמנא נושא, הא קמ"ל, דבעינן שיעור הזאת . (יומא י"ד א׳).

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

---

ביאורי תורה תמימה

---

---

---

שולי הגליון

---

---