ילקוט אוצר הספרים/פסחים/ה/ב
תוד"ה לחלק[עריכה]
תוספות ד"ה לחלק. פי' ריב"א דלמאן דאמר הבערה ללאו לא היה אסור ביום טוב כיון דאין שם מלאכה עליה. והקשה בטורי אבן שלהי מגילה, דאם כן מנלן בברכות (ט.) דפלוגתייהו דר"א ור"י הוא בזמן אכילה כפלוגתייהו דר"א בן עזריה ורבי עקיבא, דילמא לכולי עלמא זמן אכילת פסח עד שיעלה עמוד השחר, רק בזמן שריפה פליגי, דר"א סבירא ליה הבערה ללאו יצאת, ואין צריך קרא למשרי חלבי שבת ביום טוב. ורבי עקיבא סבירא ליה לחלק יצאת, ואצטריך קרא למשרי חלבי שבת ביום טוב.
ונראה לענ"ד דאתי שפיר במאי דאיתא בפסחים (דף מו) במשנה כיצד מפרישין חלה בטומאה ביום טוב (דאין שורפין קדשים ביום טוב), ופליגי התם ר"א וב"ב ור"י. והקשו בתוס' תרומה טמאה שיכול להנות ממנה בשעת שריפה אמאי אין שורפין אותה ביום טוב ולא דמי לקדשים. ותירץ ריב"א כיון דעיקר ההבערה אינה לשם מצות שריפה כו', לכך אינה דוחה יום טוב כשאר שריפת קדשים, ע"כ. הרי מבואר בהדיא דע"כ ס"ל לר"א לחלק יצאת ופלוגתייהו שם בברכות הוא בזמן אכילה, דאי ס"ל לר"א הבערה ללאו ומותר לשרוף קדשים ביום טוב וכל שכן תרומה טמאה שמותרת בהנאה, אם כן תקשי אמאי לא תקרא לה שם עד שתאפה.
ובסגנון זה יעלה כהוגן גם כן הא דשבת דע"כ ס"ל לרבי ישמעאל לחלק יצאת, בהקדם הא דאיתא בשבת (דף כד) במשנה אין מדליקין בשמן שריפה ביום טוב, רבי ישמעאל אומר אין מדליקין כו'. ולבד מה שמשמע מפשטות לשון המשנה דרבי ישמעאל לא פליג ארישא, אלא דבירושלמי מבואר בהדיא דירדו לה בשיטת ר"י. ועיין שם בתוספות שהקשו כמו כן קושיא הנ"ל אמאי אין מדליקין ביום טוב בתרומה שמותר בהנאה. ואם כן אי איתא דסבירא ליה לר"י ללאו יצאת ומותר לשרוף קדשים ביום טוב וכל שכן תרומה טמאה, אם כן תיקשי אמאי אין מדליקין בשמן שריפה ביום טוב, אלא ע"כ דסבירא ליה לחלק, והא דלא צריך קרא לעו"ש ביום טוב הוא משום דסבירא ליה נדרים ונדבות קרבין ביום טוב. ועיין בתוס' שבת שם ד"ה ולא עולת: