ריב"א על התורה/בראשית/ו

ריב"א על התורה בראשית ו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ג

והיו ימיו מאה ועשרים שנה. פי' רש"י אין מוקדם ומאוחר בתורה. ואין להקשות הא אמרי' בפסחי' דבחד ענינא מאי דמוקדם מוקדם ומאי דמאוחר מאוחר וכו'. דעל כרחך תרי עניני נינהו. דהא קים לן משנולד יפת עד דור המבול לא היה אלא מאה שנה. ומשום כבודו של בת שלא יאמרו העולם היאך הוליד לבהלה אחר הנחמה הקדים הכתוב ויולד לוינחם ה' כי עשה את האדם בארץ. כך פי' חזקו' וכיוצא בזה פי' ר"ת מאורלינש בפר' יתרו כי ירה יירה שפי' שם דהא דאמרינן דבחד ענינא מאי דמוקדם מוקדם ומאי דמאוחר מאוחר היינו היכא דליכא טעמא אבל היכא דאיכא טעמא כגון הכא דיינין ליה כתרי עניני:

יג

כי מלאה הארץ חמס. פירש"י לא נתחתם גזר דינם אלא על הגזל. וק' שהרי לעיל פרש"י עצמו כל מקום שאתה מוצא זנות אנדרולמוסיא בא לעולם והורגת רעים וטובים. משמע שנגזרה גזרה על הזנות. ותי' הר"ר אליקים דהכי פי' לא נתחתם גזר דינם של רשעים אלא על הגזל ומשום הזנות נגזרה אף על הטובים. ולשון רש"י משמע כן שפי' גבי הזנות והורגת טובים ורעי' ויש שמקשי' הרי הזנות היה קודם הגזל דכתי' ותשחת הארץ עד ותמלא הארץ חמס ומוקדם ומאוחר בתורה בחד ענינא ותשחת הארץ היינו הזנות כדפרש"י וא"כ מאי קאמ' לא נתחתם וכו' והלא בשביל הזנות שהיה קודם לכן כבר נגזרה שיהרגו טובים ורעים ויש מתרצי' מה שפרש"י כל מקום שאתה מוצא זנות וכו' לא בא ללמד שבשביל הזנות שהיה בהם נגזרה גזרה על הטובים ועל הרעים. אלא בא לפרש שבשביל הזנות מכת אנדרולומוסיא בא לעולם ולא על פי הגזרה וכיוצא בזה אמרו רבותינו פרק ה' דמסכת אבות דבר בא לעולם על מיתות האמורו' בתורה שלא נמסרו לב"ד וכו'. חרב בא לעולם על ענוי הדין וכו'. וכן יש הרבה בפרק שני במסכת שבת. הלכך אלו לא הי' בהם אלא הזנות היה הקב"ה יכול לרחם עליהם ולהשיב ידו אחור מלאבדם או בזכות אבותם או בזכותם אחר שלא נגזרה גזרה עדיין. אבל כשחטאו בגזל אז נתחתם גזר דינם של רשעים. ובעון הזנות נהרגו גם הטובים ולא על פי הגזרה אלא בשביל שבאותו עון אותה מכה באה לעולם. ועתה אין לרחם עליהם אחרי שהוסיפו פשע על חטאתם לחטא בגזל. וי"א לתרץ קושי' ראשונה שאלו לא היה בהם רק הזנות לא היו נהרגי' במיתת המבול אלא במיתה אחרת ונתחתם גזר דינם מיתת המבול בשביל הגזל. וקשה על זה שהרי אמ' רבו' בחלק ברותחין נדונו משמע שנדונו במבול בשביל הזנות:

יד

וכפרת אותה מבית ומחוץ בכפר וקשה הא אמרי' בחלק ברותחין קלקלו וברותחין נדונו וא"כ היאך מתקיים הזפת הרי היה נמוח במים רותחים. ותי' הר"ר אליקים שלא היו רותחין כל כך. וי"א שהיו המים צוננין סמוך לתיבה דאם לא כן [למה] לא מת עוג למאן דאמ' ירד המבול בארץ ישראל וקשי' כי איך היו המים קרים במקום אחד ורותחין במקום אחר. ומ"מ יש להקשות למה לא מת עוג מלך הבשן. וי"ל שלפי גדלו היה רב נצחו והיה לו כח לסבול המים:

טז

ואל אמה תכלינה מלמעלה. בדופן התיבה סמוך לראשה נתלה הצוהר והתיבה היתה משופעת במים וכלה עד כאצבע מלמעלה כשאר גגים משופעים כדי שלא יפלו בה הגשמים. אבל לפרש"י שפי' דקאי תכלינה אתיב' קשיא דמה מועיל לקצר' מלמעלה עד אמה כיון שרוחב הגג היתה אמה עדין המים מתעכבים שם ונופלים בתיבה:< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.