תורה תמימה/בראשית/ו

תורה תמימה ‏ בראשית ו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

כי החל וגו'. תניא, ויהי כי החל האדם לרוב וגו' ובנות ילדו להם, רבי יוחנן אמר, רביה באה לעולם, וריש לקיש אמר, מריבה באה לעולם (ב"ב טז:).

ב

ויראו וגו'. תניא, א"ר יוסי, דור המבול לא נתגאה אלא בשביל גלגל העין שדומה למים, שנאמר ויראו בני האלהים את בנות האדם כי טובות הנה ויקחו להם נשים מכל אשר בחרו, לפיכך דן אותם במים שדומה לגלגל העין, שנאמר (פ' נח) נבקעו בל מעינות תהום רבה וארובות השמים נפתחו (סנהדרין קח.).

(ג) לא ידון רוחי. ת"ר, דור המבול אין להם חלק לעולם הבא ואין עומדין בדין, שנא' לא ידון רוחי – לא דין ולא רוח (שם ק"ז ב').

לעולם. שלא תהא נשמתן חוזרת לנדנה (שם ק"ח א').

בשגם הוא בשר. שאלו פפונאי לרב מתנה, רמז למשה פן התורה מניין, אמר להו בשגם הוא בשר (חולין קלט:).

מאה ועשרים שנה. והא קרוב לאלף שנה חי אדם הראשון ואת אמרת והיו ימיו מאה ועשרים שנה, אלא למאה ועשרים שנה הוא חוזר לתרוד אחד רקב (ירושלמי נזיר פ"ז ה"ב).

ה

כי רבה. א"ר יוחנן, דור המבול ברבה קלקלו שנאמר כי רבה רעת האדם וברבה נדונו, שנאמר (פ' נח) נבקעו כל מעינות תהום רבה (סנהדרין קח.).

רק רע. מכאן דיצר הרע נקרא רע (חגיגה טז.).

כל היום. א"ר יצחק, יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום, שנאמר וכל יצר מחשבות לבו רק רע כל היום (סוכה נב.).

ו

וינחם ה'. אמר רב דימי, אמר הקב"ה, יפה עשיתי שתקנתי להם קברים בארץ, מאי משמע, כתיב הכא וינתם ה' וכתיב התם (ס"פ ויחי) וינחם אותם, ואיכא דאמרי, אמר, לא יפה עשיתי, כתיב הכא ינחם ה' וכתיב התם (פ' תשא) וינתם ה' על הרעה וגו' (סנהדרין קח.).

ח

ונח מצא חן. תנא דבי ר' ישמעאל, אף על נח נחתם גזר דין אלא שמצא חן, שנאמר נחמתי כי עשיתים ונח מצא חן בעיני ה' (שם שם).

ט

צדיק תמים. ולהלן כתיב (ז' א') ויאמר ה' לנח וגו' אותך ראיתי צדיק לפני, א"ר ירמיה בן אלעזר, מלמד שמקצת שבחו של אדם אומרים בפניו וכולו שלא בפניו (עירובין יח:).

צדיק תמים. צדיק במעשיו, תמים בדרכיו (ע"ז ו.).

תמים. מלמד שנולד נח מהול [אדר"נ פ"ב].

בדרתיו. מהו בדרתיו, רבי יוחנן אמר, בדורותיו ולא בדורות אחרים, וריש לקיש אמר, בדורותיו וכל שכן בדורות אחרים . (סנהדרין קח.).

יא

ותשחת הארץ. תנא דבי רבי ישמעאל, כל מקום שנאמר השחתה אינו אלא דבר ערוה ועבודת כוכבים, דבר ערוה, דכתיב (פ' י"ב) כי השחית כל בשר את דרכו , ועבודת כוכבים – דכתיב (דברים ד טז) פן תשחיתון ועשיתם פסל (שם נ"ז א').

יב

כל בשר. א"ר יוחנן, מלמד שהרביעו בהמה על חיה וחיה על בהמה והכל על אדם ואדם על הכל [שם ק"ח א']

יג

כי מלאה וגו'. א"ר יוחנן, בוא וראה כמה גדול כחה של חמס, שהרי דור המבול עברו על הכל ולא נחתם עליהם גזר דינם עד שפשטו ידיהם בגזל, שנאמר בי מלאה הארץ חמס מפניהם והנני משחיתם את הארץ (שם שם).

כי מלאה וגו'. תניא, מה היו חומסין, בר נש הוי נפיק וטעין קופה מלאה תורמסין, והיו מתכוונין וגומלין פחות פחות משוה פרוטה, דבר שאינו יוצא בדיינים (ירושלמי ב"מ פ"ד ה"ב).

יד

עצי גופר מאי גופר, אמרי דבי רבי שילא זו מבליגה ואמרי לה גולמיש (סנהדרין קח.).

טו

צהר. א"ר יוחנן, אמר לו הקב"ה לנח, קבע בה אבנים טובות ומרגליות כדי שיהיו מאירות לכם כצהרים (שם שם ב').

ואל אמה וגו'. מאי טעמא, דבהכי הוא דקיימא (שם שם).

תחתים וגו'. תני, תחתים לזבל, אמצעים לבהמה, עליונים לאדם (שם שם).

יז

ואני וגו'. ת"ר, דור המבול לא נתגאו אלא בשביל טובה שהשפיע להם הקב"ה, והיו אומרים, כלום אנו צריכים לו אלא לטיפה של גשמים, יש לנו נהרות ומעיינות שאנו מסתפקין מהן, אמר הקב"ה, בטובה שהשפעתי להן בה מכעיסין אותי ובה אני דן אותם, שנאמר ואני הנני מביא את המבול מים (שם שם א').

יח

אתה ובניך ואשתך. ואלו גבי יציאה כתיב (ח' ט"ז) צא מן התבה אתה ואשתך ובניך, א"ר יוחנן, מלמד [שבכניסתן] נאסרו בתשמיש המטה (שם שם ב').

יט

ומכל החי וגו'. א"ר אלעזר, מניין למחוסר אבר שאסור לבני נח , דכתיב ומכל החי מכל בשר שנים מכל תביא אל התבה אמרה תורה, הבא בהמה שחיין ראשי אברין שלה (ע"ז ה:).

להחיות אתך. אתך – בדומין לך, למעוטי טריפה , ודילמא נח גופי' טריפה הוי, לא ס"ד, דאמר לי' רחמנא כותך עייל, שלמין לא תעייל (שם ו' א').

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

---

ביאורי תורה תמימה

---

---

---

שולי הגליון

---

---