בכור שור/בראשית/ו

בכור שור בראשית ו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

ויהי נח בן חמש מאות שנה ויולד נח וגו'. כמדומה שנח איחר כ"כ להעמיד תולדות שהיה ירא מפני המבול שהיו יודעים שיבוא כמו שפירשתי למעלה עד שהבטיחו הק' כי ינצל הוא וזרעו:

שם חם ויפת. לפי ששם חשוב מכולם מנה אותו ראשון ואע"פ שהוא הקטן כמו שמוכיחים הפסוקים ומפורש בסנהדרין בפ' בן סורר ומאחר שהתחיל בשם מונה למפרע עד יפת שהוא הגדול:

ג

בני האלהים. בני השרים:

בנות האדם. שאינם שרים:

מכל אשר בחרו. בכח וביד חזקה היו גוזלים להם בנותיהם ונשיהם ומשחיתים סדר העולם לגמרי:

ד

לא ידון רוחי באדם. כמו (ש"ב י"ט י') ויהי כל העם נדון כלו' לא אהיה דן עמהם לעולם לפי מעשיהם שלא אעשה להם לפנים משורת הדין כי כשחטא אדם לא רציתי להמיתו מיד ולבראה אחר וגם כשחטא קין לא רציתי להורגו אלא מסרתי לו אות לבלתי הכות אותו כי בשר המה רוח הולך ולא ישוב ולא יוכלו לעמוד על שורת הדין וגם אילו בשגם הוא בשר כמו הראשונים אעשה להם לפנים משורת הדין ואאריך קץ פורענתם ק"כ שנה אולי ישובו ועל דרך זה תרגם אונקלוס:

ה

הנפילים. בני אדם מופלאים גדולים וגם נרא' לעומד אצלם שמא יפלו עליו מרוב גבהם:

היו בארץ בימים ההם. קודם שהתחילו לעשות רעה הזאת לקחת בנות האדם בחזקה:

וגם אחרי כן אשר יבואו בני האלקים אל בנות האדם. היו הנפילים הללו כי בימיהם נעשית הרעה הזאת ואותן הנפילים המה הגבורים וגו':

ז

ויתעצב אל לבו. אל לבו של אדם שהוא רע:

ח

כי נחמתי כי עשיתים. וכן נחמתי כי המלכתי את שאול וגו' וכן וינחם ה' על הרעה. ומקשים על כל אילו לא איש אל ויכזב ובן אדם ויתנחם. ויש לך להבין כי בג' דרכים הנחמה באה כי פעמים אדם נודר לחבירו לעשות לו טובה או רעה ומתחרט בעצמו ואינו עומד בדיבורו ואע"פ שיש לאל ידו לעשות אבל אינו רוצה וזה כזב שכוזב לו, ופעמים סבור שיכול לעשות לו ואין לאל ידו לעשות ומתנחם בעל כרחו מחמת האונס ועל אילו שתים הוא אומר לא איש אל ויכזב אלא דברו מקים ובן אדם ויתנחם מחמת שאין לו והוא כל יכול, ולפי שהיה אומר לו בלק מה דבר ה' כלו' חזור מן הברכה לקללה לכך ענה לו לא איש אל ויכזב שלא יעמוד בדיבורו כי כל דבריו אמת ובן אדם ויתנחם מחמת שאינו יכול להעמיד כי לא קצרה ידו, אבל יש נחמה שלישית שאינה באה מחמת שנודר אלא מחמת אותן שנודרין לו כגון אם ידבר הק' על גוי וממלכה להרע להם כמו על אותן של ננוה ודאי מדעת כן הוא אומר אם יעמדו במרדן ואם שבו ישוב מחרון אפו ויטיב להם ודברו הוא אמת, וכך הפך אם אמר להטיב להם והם קלקלו וזהו כבודו של מעלה, וכן כשברא הק' אדם לכבודו בראו ולשמשו כמו שכתב כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו, וכיון שקלקלו הרינו עושה עצמי כאילו נחמתי ואמחם ומ"מ החזרה מהם באה, וכך שאול כשהמליכו מדעת כך שלא יעבור על רצונו של מקום והוא פשע ולפיכך גרמו לו עוונותיו שאעשה עצמי כמנחם, ואע"פ שידע מתחלה שיקלקלו כי הכל גלוי לפניו בראם כדי שיוסרו בהם אחרים ולא יקלקלו מעשיהם:

ט

ונח מצא חן. צחות לשון העברי בעברי להפוך אותיות השם על אדם טוב לטובה ועל אדם רע לרעה כמו ויהי ער בכור יהודה רע היפך האותיות של ער לרע וכאן נח לחן:

אויבי ישא רוח חרישית, ואני מחסה אשית, במגיד מראשית אחרית, בסיימי סדר בראשית:

י

אלה תולדות נח. תולדותיו ומאורעיו שבמאורעות נמי שייך לומר לשון תולדות כי לא תדע מה ילד יום:

נח איש צדיק. ולכך ניצל:

תמים היה בדורותיו. שלא היה באותם הדורות איש לבד הוא:

יג

והנה נשחתה. שלא היו עומדים על שורת הדין אלא כל הגדול מחבירו בלעו וחמסו וגזלו בתו אשתו וממונו וכל אשר לו ולא היו הולכים דרך ישר לבד נח לבדו כי לקחו כולם דרך גדוליהם:

יד

והנני משחיתם את הארץ. הם השחיתו את דרכם ואני אשחית אותם:

את הארץ. שאשחית עמהם בהמות וחיות ועופות והאילנות והעשבים וכל אשר בארץ לפי שהיא מלאה חמס והכל נברא בשבילם:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.