ביאור הגר"א/יורה דעה/נז

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־00:25, 15 ביולי 2020 מאת מושך בשבט (שיחה | תרומות) (←‏top: סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט()
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ביאור הגר"אTriangleArrow-Left.png יורה דעה TriangleArrow-Left.png נז

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף



טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרכי משה
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
כף החיים
כרתי
פלתי
פרי מגדים - משבצות זהב
פרי מגדים - שפתי דעת
פתחי תשובה
ש"ך
נקודות הכסף (להש"ך)
באר הגולה
ביאור הגר"א
ט"ז
יד אברהם


חכמת אדם


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


(א) אפי' בשור כו'. דגסה סתמא קתני וכמו זאב בדקה אפילו בגסה שבהם כמ"ש למטה וכן נץ אפילו בדרבה מיניה:

(ב) ואפילו בקטנה כו'. ממ"ש הארי בגסה והזאב בדקה מכלל דבגסה כלל לא:

(ג) ואפילו בגדולה כו'. דהא סתמא קתני ועוד דאמרינן שם למעוטי חתול ודוקא באימרי רברבי כמ"ש שם ועתוס' שם ד"ה אילימא:

(ד) ושועל. דלא עדיף מחתול כמ"ש שם ההיא חתול הוה ועוד דלמטה מן הזאב ואמרינן מן הזאב ולמעלה למעוטי חתול וה"ה להנך:

(ה) וכ"ש כו'. שם בעא מיניה כו' אף להולדה כו':

(ו) אפי' בגסה שבהם. דהא סתמא בעופות קתני. ת"ה:

(ז) שאר כו' כל כו'. כמש"ש בבהמה מן הזאב כו' למעוטי חתול וה"ה כל שלמטה ממנו:

(ח) אפילו היא כו'. דלהכי נקט במתני' זאב. רשב"א:

(ט) אבל יש כו'. כמו חתול כנ"ל:

(י) וכ"ש כו'. כנ"ל:

(יא) ואם היתה כו'. כמ"ש שם מן הזאב ולמעלה:

(יב) אבל לא כו' ואפי'. דמתני' תני ארי כנ"ל:

(יג) היתה גסה כו'. כמו בזאב וכמ"ש בגמ' א"ר בבהמה מן הזאב כו' למעוטי מאי כו' ול"ק דקמ"ל דלמעלה מן הזאב דינו כזאב אלא דזה אצ"ל דפשוט הוא דכל שלמעלה ממנו כמוהו:

(יד) ויש מחמירין כו'. כ"כ א"ז ומפרש א"ר בבהמה מן הזאב כו' כל שלמעלה מן הזאב דריס בכל וכן כל שלמעלה מן הנץ בכל העופות וז"ש סתמא מן כו' ופריך למעוטי מאי ד"ל מאי קמ"ל דא"א לומר דקמ"ל דדרסי בכל מתני' היא דלא ממעט אלא זאב בגסה אבל לא שלמעלה ממנו וכי תימא כו' ר"ל דה"ק מן הזאב כו' וזאב ג"כ בכלל ומסיק בתי' בתרא דאינו בכלל:

(טו) כל העופות כו'. כמש"ש דרוסת חתול נץ כו' דוקא נץ:

(טז) שאז כו'. ר"ל דאז יש לו דרוסה כמ"ש בגמ' דרוסת כו' דלא כרש"י. רמב"ם:

(יז) ובלבד כו'. מתני':

(יח) כתורים כו' אבל כו'. רש"י שם:

(ליקוט) אבל לא בתרנגולת. ממש"ש נ"ב ב' והא ההיא תרנגולת כו' והקשו הגאוגים מאי קושיא הא בעוף ליכא מאן דפליג דאית לחתול דריסה ותי' דקס"ד מדקעריב להו בהדי נץ דדוקא בעוף הדק כנץ ובת"ה תירץ בע"א ע"ש (ע"ב):

(יט) חוץ מן הגס כו'. מתני' וכמ"ש בגמ' דתני נץ אפילו בדרבה מיניה ה"ה לגס. והרמב"ם וש"ע מפרשים דגמ' דוקא נץ קתני בדרבה מיניה:

(כ) שקורין פלקון. רש"י וכל המפרשים פי' אסטור וכ' בת"ח אבל פלקון הוא למטה מן הגס ואח"כ כ' שי"מ פלקון וכ"כ הטור שני הפירושים וכ' הרב לחומרא:

(ליקוט) שקורין פלקון. כן פי' בת"ה בשם הערוך וכתב שפי' פ"א שהוא ינשוף וגירסתו גז ורש"י פי' אוסטור וכן הסכים בת"ה שכ' שם הלכך נ"ל מכאן דגס היינו אוסטור כו' וכן שם הרבה פעמים ע"ש והערוך פי' נץ אוסטור אבל רש"י פי' אשפרויר וכ"כ הרמב"ן שם בחומש וכ' ג"כ שגס הוא אוסטור ובמכלול יופי שם כ' בשם רש"י שכוס הוא פלקון והוא חלק עליו ע"ש. וינשוף ת"א שם קיפוף ופירש"י בפ' בתרא דברכות (נ"ז ב') שהוא צואיט"ט ובתרגום תהלים ק"ב כ' על כוס קיפוף וז"ש רש"י בשמיני שם כוס וינשוף כו' וצ"ל ששני המינין בקיפוף ועתו' דנדה כ"ג א' ד"ה קריא ובחולין ס"ג א' ד"ה באות (ע"כ):

(כא) (ליקוט) י"א שעכשיו כו'. ול"נ דבגדולים יש לנהוג היתר אע"ג דיש דרוסה מ"מ אין דרכן בכך כמ"ש בספ"א דב"ק וספ"ג דכתובות וכתב הרא"ש שאף שדרך הכלב לאכול אפילו נבילות גדולות מ"מ אין דרכם להמיתם אלמא אין דרכם בכך ואין לחוש (ע"כ):

(כב) כיצד כו'. לשון הטור:

(כג) הומת הדורס. כן גירסת הרי"ף:

(כד) או חתכו ידו. כן גירסת ספרינו:

(כה) או נשחט כו' בד"א כו'. עתוס' שם ד"ה קמ"ל כו':

(כו) למקום צר. ת"ה הלא"ה הוי כמו ספק על:

(כז) (ליקוט) בד"א כו'. כמש"ש דבמקום שיש מצילין יש דרוסה כו' (ע"כ):

(כח) (ליקוט) בד"א כו'. ממש"ש א"ד כו' ורב לטעמיה כו' ואם איתא אפילו לשמואל ניחא בהוא והם שותקים אלא דלשמואל בכה"ג בכ"ע חוששין לכולם בין צווחים או שותקים כו' וע' סי"ד (ע"כ):

(כט) יש מי כו'. כמ"ש בספק כלבא כו' דרוב חיות אין דורסין ועש"ך:

(ל) ויש אוסרין כו'. כמ"ש בס"ס נ"ה ול"ד לספק כלבא כמ"ש שם וראייתו ממ"ש ספק על דוקא כה"ג:

(לא) (ליקוט) ודוקא כשיש כו'. ממש"ש ההוא בר אווזא כו' אר"א לא אמרינן כו' ואם איתא משום דתולין להקל מאי ה"נ כו' היא היא אלא ודאי ה"ק מי לא א"ר כו' דתלינן במה שלפנינו להקל ה"נ תלינן בקנים שלפנינו ואע"ג דאיכא שונרא ובהכי ניחא פי' ריב"א בתוס' כ"ח א' ד"ה אתא כו' (ע"כ):

(לב) תולין במצוי כו'. כמ"ש (נ"א א') שנרונא שכיח כו' וכ"ש להחמיר:

(לג) אפי' אם כו'. כמש"ש איכא למימר הכי ואיכא כו' ורב לטעמיה כו' וכנ"ל דכל ספיקא לחומרא דלכך חוששין לספק דרוסה וכמ"ש בס"ס נ"ה:

(לד) וכ"ש כו'. גמ' שם:

(לה) ולא לזה כו'. כמש"ל בס"ט ודוקא כשהרגו כו'. ת"ה וטור:

(לו) ואפי' כו'. ממש"ש ובסימנים עד כו' אבל בשר שכנגדן לא אע"נ דודאי נדרסה שהרי האדים הבשר ושם קנה נקובתו כו' אע"ג דע"כ נדרסה ושם מורי בה רב כו' וע"כ בודאי דרב לא חייש לספק דרוסה. תוס'. שם ד"ה דרוסה:

(לז) עד הקדקד. ת"ה שז"ש מכפא דמוחא שלא כדברי רש"י:

(לח) בהמה כו'. מ"ג דלא כרש"י.

(ליקוט) בהמה כו'. ורש"י חולק על זה שם מ"ג ב' וכמש"ל סי' ל"ג והרשב"א הסכים דלא כרש"י בזה (ע"כ):

(לט) יש מי כו'. ערש"י נ"ב א' ד"ה כ' בה"ג כו':

(מ) ושהתה כו'. שם משהינן להו כו' וכמ"ש בפ"ק דבכורות (ח' א'):

(מא) ויש מחמירין כו'. עש"ך:

(מב) וכ"מ שהוא ודאי כו'. כמש"ש הני ביעי דספק טריפה דשיחלא כו' ואמרינן שם מ"ג א' אין מזכירין כו' ול"ק שהוא מאותן המיעוט שטרפה חיה אלא שא"א לחיות כלל וכלל וכן מש"ש נ"ז ב' א"ל והלא רחל כו' א"ל ועל דא כו' ושם אר"י בן המשולם כו' ואמרו במתני' זה הכלל כל שאין כמוה כו' ועברשב"א:

(מג) י"א כו'. ערש"י שם ד"ה לפרסומי כו' ולפי כו'. ורשב"א משם הראשונים כ' טעם הקטנים לבד.

(מד) אם רבים כו'. רש"י שם ד"ה לידי כו' ות"ה:

(מה) והמנהג כו'. כנ"ל פי"ח שהם מפרשים אפילו באחד:

(מו) ודוקא כו'. עתוס' דנדה ס"א ב' ד"ה לא. וכן י"ל שהיה כו':

(מז) וכן כו'. דאיסור מכירה לגוים אף בודאי אינו אלא גזירה דרבנן שמא כו' ובדרבנן הולכין להקל כמ"ש בע"ז ז' א':


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון