יד אברהם/יורה דעה/נז
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
סימן נ"ז סעיף ב
חוץ יש לו דריסה בגדיים וטלאים והוא שיקוב בציפרנו לבית החלל שאז מטיל ארס. ונ"מ דאלו בקוץ כשניקב לחלל אין לו בדיקה כמ"ש ר"ס נ"א. אבל בנץ בודקין אותו. ועיין ט"ז. ומוכח בהדיא דנץ שניקב בצפורנו לחלל אית לי' בדיקה אי האדים הארס שלו ואי לא האדים לית לן בה. ותימא שהרי מבואר להדיא ברש"י פא"ט (דף נ"ג) והרשב"א בתה"א (דף מ"ה) והט"ו סימן זה סעיף י"ט דזיהרא דנץ לא מאדים ולא מינכר ולית לי' בדיקה. וא"כ למאי נ"מ כתבו הט"ו דין זה:
ונלע"ד דנ"מ אם ניקב בצפורנו לפנינו ונתחב לא' מהאברים כגון בלב ולא לבית חללו ונשמט הצפורן מרגלו ונשאר כך תחוב ונשחט מיד ונמצא שעדיין תחוב לא' מהאברים. דבענין זה לא חיישינן לנקיבת שאר אברים הפנימים כמ"ש סימן נ"א ס"ב. ואלו מטעם דרוסה טריפה ואין לו בדיקה אפי' להמחבר ואף שהצפורן נשאר תחוב מ"מ בשעה שנוטל רגלו מטיל ארס כמ"ש הט"ז והבאה"ט:
סעיף ו'
אין דריסה כו' כתב הר"ן פא"ט דהיכא דאמר אין חוששין אפי' האדים העור והבשר מותר כי היכא דלא חיישינן כדלא מספקא לן בדרוסה כלל עכ"ל ומביאו הב"י. וכן מוכח להדיא בס' בד"ה לרא"ה (דף מ"ה ע"א) וזו ראיה ברורה למ"ש הט"ז סימן ל"ג. ודלא כהב"ח שנעלם ממנו דברי הר"ן אלו והשיא דעת הר"ן למה שלא עלה על דעתו. דודאי כל היכא שלא נולד לנו חשש דרוסה אפי' האדים הבשר לית לן בה וזה ברור:
ועיין בשו"ת מ"ב סי' פ"ז בענין מקום רחב בדרוסה דמדמה לה לדין צידה בשבת דכל היכא דמטי לה בחד שחיי' הוי מקום צר ואידך הוי מקום רחב וה"נ אי מטי לה הדורס במרוצה אחת בלי טרחא ותחבולה נקרא צר וחוששין לדרוסה והיכא דקשה לתופסו אם לא בתחבולה וטירחא יתירא הוי רחב ובכה"ג א"ח לדרוסה לכ"ע:
סעיף י'
בד"א שאם חתך ראשו של א' מהם אין חוששין לאחרים דוקא כשנכנס כו'. אבל כגון אלו החתולים שעולים על כלוב מלא עוף כו' אע"ג דקטעי' לראשי' כו' לא נח רוגזיה בהכי. כ"כ הב"י בשם הר"ן. וכן דעת הרא"ה בס' בדק הבית (דף מ"ה). אכן הרשב"א במשמרת הבית שם נראה שחולק עליו. וכ"נ שהרי אנן קיי"ל שאין חילוק בדרוסה בין יש לו מצילין ובין אין לו מצילין וסתמא אמרינן בש"ס דאי קטע לראשי' דחד מינייהו אמרינן נח רוגזי'. ועוד דלפ"ד סה"ת הביאו הטור אין דריסה אלא בשיש לו מצילין. וא"כ לפ"ז ודאי הש"ס איירי בהכי. וכן נ"ל שהוא דעת האו"ה ומביאו בד"מ שכתב על כלוב מלא עוף שהניח חתול ידו לתוכו והמית מהם רבים דאסור דלא אמרינן נח רוגזיה כשהרג יותר מא' וכמ"ש הש"ך בשם או"ה (אך בשו"ת צ"צ סימן ק"ה חולק וכתב דכל דלא דרס אחרים מותרים בהרג ב' וג'). מוכח להדיא דאלו המית רק א' מהם שפיר אמרינן נח רוגזיה אף שעמד החתול מבחוץ לכלוב והכניס ידו לתוכו. וכיון שכן דעת הרשב"א וסה"ת ואו"ה יש להקל עכ"פ למכרו לעובד כוכבים כמ"ש הג"ה ס"ס זה דהיכא דאיכא פלוגתא בדרוסה שרי למכרו לעובד כוכבים כנלענ"ד:
סעיף י"ח
לשהויי י"ב חודש. עיין במ"י כלל ע"ג דבהמה דקה ה' חדשים ובגסה ט' אם נשתהה וילדה שרי ספק טריפה:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |