תולדות יצחק/דברים/כא

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

תולדות יצחק דברים כא

ח

כפר לעמך ישראל בפסיקתא אלו החיים שמתכפרין בממונם אשר פדית אלו המתים שמתכפרים בממון החיים ולמדנו מזה שההקדשות שנותנין החיים בעד המתים שבהם תועלת למתים וכ"ש אם הבן מקדיש בעד אביו וה"ה לאומר בשבילו קדיש או שומע ברכה בצבור וכאגדה דמעשה דרבי עקיבא כדאיתא במסכת כלה:

יא

וראית בשביה אשת יפת תואר בזה יש ספק גדול איך התורה נתנה רשות לשכב עם בת עכו"ם וכל שכן לדעת מי שאומר שביאה ראשונה מותרת מיד התשובה בשתי הקדמות אחת דאיתא בקידושין גדול המצווה ועושה יותר ממי שאינו מצווה ועושה פי' שהמצווה יש להם שתי סגולות א' מצד המצוה ב' מצד המצוה עצמה לכן מי שמצווה ועושה יש לו שתי סגולות ומי שאינו מצווה ועושה אין לו אלא סגולה אחת והיא סגולת המצוה עצמה הרי לך הקדמה אחת הקדמה שניה שחטא הבשר יותר קשה הסרתו מהחוטא חטא המינו' וזה חוץ מהסבות הנזכרות במקומו יש ב' סבות אחרות א' שהולד מיד כשנוצר יש לו כח טבעי שמיד מושך המזון אליו אבל המחשבה אינה בעובר עד שנולד וכשנולד ויצא מבטן אמו יש לו כח הדמיון וא"כ ראוי שנא' שמי שקדם הוא קשה להסיר מהמאוחר והקודם הוא חטא הבשר והוא תאות המשגל. הסבה השנית שיותר מוכיחים יש על המינות מחטא המעשה והוא המשגל ואלו הסבות נתן דע"ה בחטא בת שבע הא' הן בעון חוללתי זהו שעת הלידה שבאים כאבים לאשה שאז בא הדמיון אבל בחטא הבשר מיד בשעה ששכבה עם בעלה באה וז"ש ובחטא יחמתני אמי בשעה שנזרע הרי סבה אחד והתנצלות לחטא בת שבע שלכן חטא בה הב' הן אמת חפצת בטוחות ובסתום שהוא בלב ובמוח חכמה תודיעני והוא חטא המינות שהארת לי יותר על חטא המינות מעל חטא הבשר וגם זה התנצלות על שחטא בבת שבע ומאחר שיש התנצלות גדולה על חטא בת שבע אפילו מכבדת קטנה מאד אטהר בה תחטאני באזוב ואטהר תכבסני ומשלג אלבין ולכן רצה הקב"ה לתת רשות לזה החטא בעבור שחטא ערוה קשה מאד להסירו מן האדם לשתי סבות הנזכרות ואם כן ראוי להתירו ועוד שאם לא יתירנו הש"י יעשה בעבירה ויעבור סגולת המצוה וסגולת המצוה לכן יותר ראוי שיעבור סגולת המצוה משיעבור סגולת המצוה והמצוה וזהו שאמרו לא דברה תורה אלא כנגד יצר הרע ולפי שכל אהבה לשתהיה גדולה צריך ג' דברים אחד שיציירנה בדמיונו שיצייר שהיא צורה נאה שאם לא לא יאהבנה הב' צריך כח תאוני שאף שיציירנה נאה אם לא יתאוה לא יאהבנה ג' שיחשוב שהיא מותרת שאם יחשוב שהיא אסורה ושיענש עליה לא יאהבנה אהבה גמורה לא' אמר אשת יפת תואר לב' אמר וחשקת בה לג' ולקחת לך לאשה שיחשוב שהיא מותרת אחר שהתירה הכתוב. כנגד אלו הג' ביקש הקב"ה שישנאנה. כנגד היופי וגלחה את ראשה ויגדל צפרניה. כנגד החשק והסירה את שמלת שביה מעליה שהם בגדים נאים שמצדם חשק בה. כנגד הג' אמר ואח"כ תבוא אליה ובעלתה וראה ותסתכל ששפחה לקחת לך לאשה שהיא שפחה ואתה בן חורין ובן חורין אסור בשפחה אע"פ שאני מתירה לך ועוד עשה ענין רביעי שצוה ומכור לא תמכרנה בכסף לא תתעמר בה תחת אשר עניתה אפילו בביאה ראשונה כמו שאמרו בסיפרי וראה ועיין שאבדת עשרים אלף לבנים שתמצא בממכרה בעבור ביאה אסורה ולזה אסר הקב"ה שלא ימכרנה בכסף בעבור שלא יבוא עליה ולא יקחנה לאשה וגם כלל בו וחשקה בה שאם לא יחשוק בה ואין יצרו להוט אחריה אלא שרוצה לקחת אשה לא יקח זאת:

יח

כי יהיה לאיש בן סורר ומורה אמרו בגמרא שלא היה ולא עתיד להיות וכל כך תנאים איתא בגמרא עליו שקרוב לנמנע שימצא אלא דרוש וקבל שכר וי"ל יותר טוב לדרוש ולקבל שכר על דברי תורה הרגילים והתמידים מדבר שלא היה ולא נברא וי"א שהכוונה שלמדנו מזה עיקר גדול שראוי לכל אשר בשם ישראל יכנה להיות דבקה בו אהבת השי"ת ויביא לבנו אהובו לב"ד לסקילה אם יצפה ממנו שיהיה רשע כמו שעשה אברהם אבינו ליצחק בנו יחידו בעקידה להשלים ולקיים מצות השם אע"פ שהיה צדיק גמור ונכון הוא:

כג

כי קללת אלהים תלוי משל לשני אחים שהיו דומים זה לזה אחד נעשה מלך ואחד נתפס ללסטיא ונתלה כל הרואה אומר המלך תלוי צוה המלך והורידוהו פי' המלך הוא השכל הנבדל המשפיע נבואה וחכמה על השכל ההיולני ויש יחס בין המשפיע למושפע והשכל ההיולני הוא אחיו של מלך:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.