נחל קדומים/במדבר/יט

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־13:35, 14 באפריל 2020 מאת מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך


תרגום אונקלוס


רש"י
רמב"ן
דעת זקנים
בכור שור
פירוש הרא"ש
הטור הארוך
חזקוני
ספורנו
רלב"ג
רלב"ג - ביאור המילות


אברבנאל
אדרת אליהו
אלשיך
הכתב והקבלה
העמק דבר
הרחב דבר
יריעות שלמה
מזרחי
מיני תרגומא
מלבי"ם
מנחת שי
משאת המלך
משך חכמה
נחל קדומים
עמר נקא
צרור המור
תולדות יצחק
תורה תמימה


מראי מקומות


פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

נחל קדומים TriangleArrow-Left.png במדבר TriangleArrow-Left.png יט

ב

זאת חקת התורה. מה שהפרה מטמאה את הטהורים היינו שהפרה רמז לחומר והיו העוסקים בה טמאים הורה שהנמשך אחר החומר יטמא. אפרה היה מטהר את הטמאים הורה שהמכניע החומר ושורפו אז ישאר טהור ונקי כי החומר מטמא כח השכלי לפי רוע מזגו ומטהר כח השכלי לפי תכנתו וטוב מזגו. ואולי בעבור לא יחשבו שיהיה לאפרה איזה סגולה ודבר עצמיי לטהרם לזה היתה מטמאה הטהורים ולזה נקראת חקה להעיר כי הטהרה והטומאה לפי המקבל בדבר ה'. הקדוש ר' שלמה אסתרוק ז"ל:

אשר צוה ה' לאמר וגו' ויקחו אליך וגו'. אפשר לרמוז במ"ש רבינו מהרח"ו ז"ל כי הדיבור הוא חלק מהנשמה וכל דיבור מפסיד דבר מה מהנשמה כי ההבל מהנשמה והוא חיותו ועל זה נצטוינו שלא לדבר דברים בטלים שמפסיד בהם חלק נשמתו וחיותו עכ"ד. וכתבנו בעניותנו בדרושים דהוה ס"ד דגם כשלומד בתורה ע"י אותו ההבל מפסיד דבר מה מחיותו ועל כן כתיב כי חיים הם למוצאיהם למוציאם בפה דאדרבה זו סגולת התורה להוסיף חיים. והנה הפסוקים האלו דרשום כלם על התורה. ולדרכנו א"ש זאת חקת התורה דלכאורה נראה רחוק דכיון דאמרת כי כל דיבור הוא הבל והן מחסור מחייו איך בלימוד התורה מוסיף חיים והוא פלא לא סגי דאינו מפסיד דבר מה מהחיות אלא שמוסיף וזהו חקת התורה שהדיבור בעלמא גורע החיות ודיבור התורה מוסיף. אשר ציוה ה' לאמר דשאני הכא דהקב"ה ציוה ללמוד וזהו אשר ציוה לאמר כלומר לאמר בתורה והוא היוצר הוא הבורא וכך רצה שבלמוד התורה יוסיפו חיים. ואפשר לרמוז צוה ה' לאמר צוה גימטריא ק"א שם רמז לשנות פרקו ק"א פעמים כמשז"ל וכתבו המפרשים דבכל פעם נברא מלאך רוחני יותר. וכבר נודע מזהר הקדוש דכל מה שאדם עוסק בתורה ומצות לשמן זוכה לעלות יותר בשרשי נשמתו על דרך שאמרו זכה יתיר יהבין ליה וכו' ובזה ניחא תיבת ויקחו ביו"ו בראש אמי"ר דהול"ל דבר אל בני ישראל יקחו אליך אמנם הוי"ו מולדת תיבה כיוצא בה ע"ד שאמרו ז"ל ויתן לך יתן ויחזור ויתן. גם כאן רמז יקחו ויקחו כי ע"י התורה יקחו שפע ויחזרו ויקחו שפע יותר עד שיזכו לניצוץ משה רבינו ע"ה וז"ש ויקחו אלי"ך ואז החומר שרמוז הפרה כמש"ל והיתה אדומה חומר עכור בחלאת ד' יסודות שמהם באים כל הרעות כגון גאוה ותאוה ולה"ר ועצבות ואביזרייהו ד' אבות נזיקין עתה תהיה פרה שהוא החומר תמימה אשר אין בה מום כי החומר נעשה צורה ויחי מחוליו:

ו

ולקח הכהן עץ ארז ואזוב ושני תולעת. אפשר לרמוז במ"ש בס' זכרון יוסף שו"ת להרב מהר"י ש"ה ז"ל בסופו שפלוסוף אמר שהטעם שאנו מושלים בבהמות הוא מטעם שאנו אוכלים אותם ולכך אנו מושלים בחייהם לעשות מלאכתנו וענהו פלוסוף חבירו א"כ הרימה תמשול בנו שהיא אוכלת גוף האדם ע"ש והכא הכתוב רמז על הגאוה שמי שהוא עץ ארז ישפיל עצמו כאזוב ויראה שהוא שני תולעת כי התולעת ראשון שאוכל הגוף והוא שני ובזה ישפיל הגאה גאותו:

יז

ולקחו לטמא מעפר שרפת החטאת ונתן עליו מים חיים אל כלי ולקח אזוב וטבל במים איש טהור. אפשר לרמוז כי עיקר גדול לשב היא הענוה והשפלות והוא סמא דכלא כמ"ש בעניותנו במ"א באורך וז"ש ולקחו לטמא מעפר כי יאמרו לטמא לקחת מעפר פי' שיסתכל שעפר הוא ואל עפר ישוב וישפיל עצמו מאד וזהו שריפת החטאת היצה"ר כי בראותו שפלות אמיתי בורח כמו בורח מהאש וגם כי כתבו המקובלים כי מי שהוא עניו אין יגער שולט עליו. ואחר זה ונתן עליו מים חיים היא התורה אל כלי שיעשה עצמו דרופתקא דאורייתא ועם היותו שפל עוד יוסיף לחדש השפלות ולהתבונן מראשית אחרית ולקח אזוב מעצמו כי בתחילה ולקחו שמלמדין אותו ועתה הוא מעצמו ולקח אזוב שהוא ישפיל עצמו ממנו ומאליו. ואז בהיותו מוחזק בענוה. וטבל במים התורה ונעשה איש טהור:

כב

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.