תולדות יצחק/דברים/ד
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
בעריכה
לא תוסיפו על הדבר אשר אנכי מצוה אתכם ולא תגרעו ממנו וגו' ואמר בסמוך עיניכם הרואות את אשר עשה ה' בבעל פעור מה קישור יש לזה עם זה התשובה לפי שאמר ועתה ישראל שמע אל החקים ואל המשפטים ויאמרו ישראל המצות שהשכל גוזר ראוי לעשותם אבל החקים שאין בהם טעם מה צורך בהם אין בהם תועלת ונזק לז"א עיניכם הרואות את אשר עשה ה' בבעל פעור כי כל האיש אשר הלך אחרי בעל פעור השמידו ה' וזה נראה חוק ובלי טעם שהשכל גוזר שמי שיפער לפעור ראוי לתת לו שכר שביזה לע"ז והרי אתם רואים שהקב"ה השמידו וא"כ ראוי לשמוע אל החקים ואתם הדבקים וא"כ לא תוסיפו על הדבר ולז"א בסמוך כי מי גוי גדול אשר לו אלהים קרובים אליו וזה יעשה הקב"ה שישמע תפלתכם כשתעשו החקים ואם כן אין צריך טעם אחר לחקים אלא זה שאנו רואים שבעשותינו החקים ישמע תפלתינו בכל קראינו אליו ואתם הדבקים בה' אז"ל ישראל דבקים בה' אבל אומות העולם אינם דבקים באלהיהם פי שא"א להיות הדבר מזון אלא כשיהיה דומה לניזון המשל האבן א"א לזון האדם והבעלי חיים לפי שאינו דומה לאדם ולא לבעלי חיים אבל הלחם יש לו דמיון עם האדם וכן מזון הנפש הוא המושכל והוא מזונו כשהמושכל הוא אמיתי אבל אם אינו אמיתי אינו מזון לנפש ולכן אינו דבק לנפש אבל המושכל האמיתי הוא מזון לנפש ולכן דבק בו כמו שהמזון נדבק בניזון ונהפך לניזון וכן המושכל נדבק במשכיל ושב הכל אחד ולז"א ואתם הדבקים ישראל דבקים בה' לפי שהקב"ה אמת והמושכל נדבק עם המשכיל אבל הע"ז היא שקר ולזה א"א להיותה דבקה עם השכל ואם לא יפורש כן יקשה הרי כומרים רבים דבקים בע"ז מאד אבל אחר שהוא שקר אין אותו הדבקות אלא מצד הדמיון לא מצד השכל וז"ש ויצמד ישראל לבעל פעור אז"ל כצמידים פירוש שהצמידים אינם דבקים בזרוע אלא שכנים לזרוע וקרובים אליו וז"ש אתה ה' בקרב העם הזה:
העריכה
ראה למדתי אתכם חקים ומשפטים כאשר צוני ה' אלהי לעשות כן בקרב הארץ אז"ל מה אני בחנם אף אתם בחנם בזה יש ספק למה אמר זה בכאן ולא אמר כן למעלה כשאמר הכתוב ועתה ישראל שמע אל החקים ואל המשפטים אשר אנכי מלמד אתכם לעשות והיה ראוי שיאמר שם כאשר צוני ה' אלהי ועוד שנראה שאלו הפסוקים מיותרים שמה צורך לומר ראה למדתי אתכם חקים ומשפטים הרי למעלה אמר ועתה ישראל שמע אל החקים התשובה שלמעלה דבר במצות שגם כן היה חייב משה לעשותם וללמדם וא"כ כיון שלמד משה מהקב"ה התורה בחנם ראוי שילמדם בחנם אבל בכאן שהיה מצוה להם המצות שיעשו בארץ ישראל כמ"ש לעשות כן בקרב הארץ ומשה לא יבא שם היה ראוי שיפרעו לו למוד אלו המצות יותר מהמצות שגם הוא חייב בהם ולז"א בכאן כאשר צוני ה' מה אני למדתי מן הקב"ה בחנם אף לכם אלמד בחנם ובזה הותר הספק הב' שאין כפול שבראשונה אמר שיעשו המצות יירשו את הארץ כמו שאמר ולמען תחיו ובאתם וירשתם את הארץ ועתה אמר המצות שיעשו בארץ ישראל כמ"ש כאשר צוני ה' אלהי לעשות כן בקרב הארץ:
ועריכה
ושמרתם ועשיתם כי היא חכמתכם ובינתכם יש בכאן ספק למה אמר רק רק ואמר רק עם חכם ונבון רק השמר לך מה מיעטו והתשובה שהאומות יכחשו המעמד הנבחר לפי שאומרים שא"א שיבוא נבואה לשום אדם שנמנע להדבק הנבדל מחומר עם החומרי וכ"ש אומה בכללה ולז"א ושמרתם ועשיתם החקים שהעמים לא יאמינו שהשי"ת צוה לכם רק שאתם חכמים ונבונים לסדר הדת הזה וטען כנגדם שתי טענות הא' כי מי גוי גדול אשר לו אלהים קרובים אליו אם החוקים והדת מצד חכמתכם אלא ודאי מאחר שהשי"ת שומע תפלתכם אינו אלא לפי שהדת והחוקים והמצות הם מהשי"ת. הטענה הב' הנה יש לאומות חכמות הרבה מדוע לא סדרו דת אחרת מצד חכמתם כזו ולפי שרושם יותר חזק ירשם בנפש המושג מן החוש מהמושג מההיקש כמו שתראה בלימודיות שמצד שלא ירשם בנפש התמונה השכלית הנה יציירה מבחוץ כדי שתהיה מושגת מהחוש אשר ירשם בנפש רושם חזק ולפי שלאמת מעמד הר סיני סדר הקשים וטענות האלו אמר אל תשען אל טענות הקשיות אחר שיש לך ידיעה מן החוש ולז"א רק השמר לך ושמור נפשך מאד פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך וכיון שראית בעיניך מעמד הר סיני אינך צריך לטענות האלה ולא לטענות אחרות:
יבעריכה
קול דברים אתם שומעים ותמונה אינכם רואים זולתי קול וחזר לומר ונשמרתם מאד לנפשותיכם כי לא ראיתם כל תמונה ראוי לספק למה כפל זה ואמר אותו ב' פעמים. התשובה שמפני אחד משתי דברים איפשר שיחשב שיש שם גוף. הא' לפי ששמעו קולות וא"א קול אלא מצד גוף שהגוף פועל הקול וקול בלא גוף נראה שא"א ולז"א קול דברים אתם שומעים ועכ"ז לא היה שם תמונה ותמונה אינכם רואים זולתי קול. השנית כתיבת הלוחות ואין כתיבה בזולת גוף ולז"א ויכתבם על שני לוחות אבנים ועכ"ז ונשמרתם מאד לנפשותיכם כי לא ראיתם כל תמונה
כהעריכה
כי תוליד בנים בכאן יש ספקות:
הספק הא' מה צורך לומר והשחתם שהשחתה רבה היא עשיית פסל:
הספק הב' מה זה שאמר תמונת כל שא"א תמונה כללית אלא פרטית שאין יש חי כללי:
הספק הג' אחר שאמר ועשיתם פסל מה צורך לומר ועשיתם הרע מה רע איפשר יותר גדול מזה:
הספק הד' למה אמר בענין העונש ועבדתם שם אלהים אחרים שזאת עבירה היא ולא עונש עד שהוצרך המתרגם לומר ותפלחון תמן עממיא פלחי טעותא:
הספק הה' איך אמר בצר לך ומצאוך כל הדברים האלה באחרית הימים ושבת עד ה' אלהיך ושמעת בקולו כי אל רחום ה' אלהיך הנה כבר אמר למעלה ובקשתם משם את ה' אלהיך ומצאת כי תדרשנו בכל לבבך ובכל נפשך:
הספק הו' למה אמר לא ירפך היה ראוי שיאמר יחזיק בך שהרי כבר ריפה אותם ועזבם ונראה שכל אלו הספקות יותרו בשנאמר שרמז כאן שיעברו ג' עבירות ע"ז גלוי עריות שפיכות דמים. ג"ע כי תוליד בנים ובני בנים ונושנתם לפי שאז"ל ג' הקב"ה שונאן זקן נואף עשיר גנב עני גאה לז"א כי תוליד בנים ובני בנים ונושנתם אמר ברמז שהוא זקן נואף והשחתם רמז לג"ע שנאמר ושחת ארצה. הב' ועשיתם פסל תמונת כל פי' כל מיני מתכות מכסף וזהב ושאר מיני מתכות וכסף הרביתי להם וזהב עשו לבעל ועשיתם הרע הוא ש"ד ונראה שלפי שהשנים הראשונים נעשים בכח המתאוה ושפיכות דמים בכח כעסני לז"א להכעיסו זה שעשית בכעס הוא להכעיס ומכעס שלך יש לי כעס ובסמוך חזר לאחרונה שהוא שפיכות דמים ואמר לא תאריכון ימים אתה קצרת ימיו ג"כ יתקצרו ימיך. לג"ע תהיו גולים גלוי תחת גלוי והפיץ ה' אתכם. וכנגד ע"ז אמר קודם שתהיו גולים הייתם עושים פסל תמונת כל מתכת גם כסף וזהב ומרגליות אבל כשתהיו גולים אם תעשו פסל לא יהיה מזהב ששם חוצה לארץ יכלה פרוטה מכיס שלכם אלא מעץ ואבן ואם כן אינו גזירה ועבדתם שם אלהים אחרים אלא אם תעבדו אלהים אחרים יהיה מעץ ואבן. ונראה שלז"א ובקשתם משם את ה' אלהיך ומצאת כי תדרשנו בכל לבבך ובכל נפשך ולא אמר ובכל מאדך שהוא הממון לפי שהם עניים ואין להם ממון ואמר ובקשתם משם ומיותר משם אלא הכוונה ראו מה הפרש יש בין הקב"ה לע"ז שהע"ז שם במקום שעובדים לה אינה רואה כלל שמה שאמר ועבדתם שם שם מושך עצמו ואחר עמו ועבדתם שם אלהים אחרים אשר לא יראון שם שנאמר בעת פקודתם יאבדו בשעה שמתפללין ובשעה שעובדים לה מתרקבת בעת פקודתם שהוא שמפקידים לה לעובדה אבל הקב"ה הוא בשמים שהוא רחוק מאד ממך שאתה בגלות וחוצה לארץ ומצאת לו וכל זה בגלות כשתדרשוהו בעת צרה בעצירת גשמים או צרה אחרת אבל כשתרצה לדרוש את ה' שיוציאך מגלות זה הוא ענין אחר בצר לך ומצאוך כל הדברים האלה וזה הוא שאמר באחרית הימים:
לעריכה
ושבת עד ה' אלהיך לא ירפך פי' לפי שהקב"ה מחזק לב אותם שהרשיעו מאד לשלא ישובו שנאמר ויחזק את לב פרעה השמן לב העם הזה אמר לא די שלא יחזיק לבך לשלא תשוב בתשובה אבל אפילו רפיון בלבך לשלא תשוב לא יתן לך ולא ישחית לבך ויתכן לומר עוד לקושיית ועבדתם שם אלהים אחרים שזה עון הוא ולא עונש תשובה מי שלקה ושנה מכניסין אותו לכיפה לזה אמר כי תוליד בנים ובני בנים ונושנתם בארץ ועשיתם פסל העידותי בכם היום כי אבוד תאבדון מעל הארץ והפיץ ה' אתכם בעמים וגם שם חוצה לארץ אני יודע שתשובו לעבוד ע"ז ותעשו עון גדול בהכרח או ברצון שאף ההכרח היה רצון אחר שחייבים לקדש את השם וזה הוא שאמר ועבדתם שם אלהים מעשה ידי אדם ואחר שעבדתם גם כן בין האומות ע"ז לא היה ראוי שתקובלו בתשובה ועם כל זה ובקשתם משם את ה' אלהיך ומצאת וא"ת איך איפשר לסלוח להם אחר שלקו ושנו ועוד שהתשובה היא מתוך צרה לזה אמר בצר לך ומצאוך כל הדברים האלה ושבת עד ה' אלהיך כי אל רחום שאל נא או הנסה אלהים ומי שעשה כל זה ג"כ יעשה זה שימחול ואמר להוריש גוים גדולים שגם אחר שנחטא חוצה לארץ נשוב לארצנו ונירש גוים כמבראשונה ולפי שיותר טוב הוא שלא יחלה האדם משיחלה ויתרפא לזה אמר מה תועלת לך לשתחלה ואחר כך תתרפא ושתלך בשבי חוצה לארץ ואחר כך תשוב לארץ יותר טוב שלא תחטא ותאריך ימים על האדמה לעד לעולם וז"ש וידעת היום והשבות אל לבבך כי ה' הוא האלהים וא"כ ושמרת את חוקיו ואת מצותיו אשר ייטב לך ולבניך אחריך ולמען תאריך ימים על האדמה ובזה הותר הספק וג"כ נקשרו אלו הפסוקים כולם קישור יפה:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |