תולדות יצחק/דברים/ג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

תולדות יצחק דברים ג

כו

אל ה' ויתעבר ה' בי למענכם ולא שמע אלי יש בזה הענין ספקות:
הספק הא' אחר שהקב"ה שומע תפלת כל פה וכ"ש תפלות החסידים ולמה לא קבל תפלת משה ועוד שזהו תוחלת מחלת לב לכל ישראל המתפללים שיאמרו אחר שלא נתקבלה תפלת משה שוא עבוד אלהים ומה בצע כי נפגע בו. וא"ת מה שלא נתקבלה תפלתו הוא לפי שהיה גזר דין שיש עמו שבועה שאמר לכן לא תביאו את הקהל הזה ולכן הוא שבועה שנא' לכן נשבעתי לבית עלי א"כ יקשה למה התפלל משה ואמר אעברה נא ואראה ואיך איפשר שהיה מתפלל שיעבור השי"ת שבועתו וא"ת תשובה לזה מה שאז"ל בעת ההיא לאחר שכבשתי ארץ סיחון ועוג דמיתי שמא הותר הנדר אקשה אם ארץ סיחון ועוג היתה ארץ ישראל ראוי לומר נדר שהותר מקצתו הותר כולו אבל לא היתה מארץ ישראל והקב"ה נשבע לכן לא תביאו את הקהל הזה אל הארץ אשר נתתי להם:
הספק הב' אהרן למה לא התפלל כמרע"ה וכי לא היה תאב החיים כמרע"ה וכ"ש כפי מה שאז"ל וכי לאכול מפריה היה תאב אלא לקיים המצות התלויות בארץ וא"כ כ"ש שיש להקשות איך לא התפלל גם הוא לקיים המצות התלויות בארץ:
הספק הג' שאמר ואת יהושע צויתי בעת ההיא לאמר עיניך הרואות את כל אשר עשה ה' אלהיכם לשני המלכים האלה כן יעשה ה' לכל הממלכות אשר אתה עובר שמה לא תיראום ואחר זה התפלל ואמר אעברה נא ואראה את הארץ הטובה וההפך היה ראוי שהיה לו להתפלל וכשיראה שלא נשמעה תפלתו אז היה ראוי שיצוה את יהושע לאמר עיניך הרואות אבל כשציוה ליהושע כבר הוסרה ממנו ההבטחה מליכנס לארץ ישראל וא"כ למה התפלל אח"כ אעברה נא ואראה וא"ת בעת ההיא אינו חוזר למ"ש ואת יהושע צויתי אלא לעת הגזירה א"א שלא הזכיר למעלה הגזירה ועוד שבכל ענין שתפרש בעת ההיא היה ראוי שיזכיר התפלה בראשונה ואח"כ יאמר ואת יהושע צויתי:
הספק הד' אחר שכבר צוה ליהושע מה צורך שיאמר לו הקב"ה וצו את יהושע וחזקהו ואמצהו הרי כבר צוהו וחזק ואמץ אותו במה שאמר לו עיניך הרואות:
הספק הה' הקב"ה לא גזר עליהם מיתה אלא שלא יכנסו לארץ וא"כ למה לא נשאר חי עם ראובני וגדי וחצי שבט המנשי וא"ת הגיע זמנו אינו כן שהרי לא כהתה עינו ולא נס ליחה ואם כן למה הנמשך מהגזירה יותר רע מהגזירה היה לו לקיים גזירתו וישאר עם ישראל שגזר עונש מעט והענישו הרבה ואין זו מדת השי"ת:
הספק הו' למה עשה הקדמה כ"כ גדולה לשאלה קטנה שלא יאמר אדם לשר הלוה לי ק' זהובים שכבר נתת לי במתנה פעמים רבות אלף פרחים ועוד שכל הקדמה צריך שיהיה לתולדה יחס עמה והגבורות שעשה הקב"ה וגדולות אין להם יחס להעברת הירדן שהעברת הירדן למשה אינה גבורה:
הספק הז' למה אמר אשר מי אל בשמים ובארץ אשר יעשה כמעשיך וכו' שנראה שיש אלוה שיעשה גבורות אלא שאינם גדולות כגבורות השי"ת והיה ראוי שיאמר אשר אין אל בשמים ובארץ אלא אתה כמו שאמר וידעת היום והשבות אל לבבך כי ה' הוא האלהים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד:
הספק הח' למה אמר את הארץ הטובה וההר הטוב הזה שמי ששואל חסד מאת המלך ראוי הוא שלא יחשיבנה ויגדיל אותה לפני המלך שכשיגדיל אותה לפני המלך לא יעשה אותו החסד ואם לא רצה להפחיתה כדי שלא יחר אף ה' לפחות לא יחשיבנה והיה ראוי שיאמר אעברה נא ואראה את הארץ ועוד למה נתן לה מצרים כמוכר שדהו כאלו הקב"ה לא היה מכירה שאמר אשר בעבר הירדן. ונראה לי היתר לכולם בתשובה אחת והיא שהקב"ה נשבע לכן לא תביאו את הקהל הזה אל הארץ אשר נתתי להם והכוונה לא תהיו מנהיגים בארץ ישראל אבל לא גזר שלא יכנסו לארץ שאם גזר כן ראוי שיאמר לכן לא תבואו אל הארץ אשר נתתי להם ולפי שנשבע שלא יהיו מנהיגים לא שאל משה שרוצה להביא לישראל אלא שיהושע יביאם ומשה יכנס כאחד מן העם ולפיכך מה שעשה בראשונה הוא שצוה את יהושע ואמר לו עיניך הרואות את כל אשר עשה ה' לשני המלכים האלה כן יעשה ה' לכל הממלכות אשר אתה עובר שמה לא תיראום כי ה' אלהיכם הוא הנלחם לכם ואחר שעשה ליהושע מנהיג אז התחנן שיעבור הוא עם ישראל לא שיעבירם וז"ש בעת ההיא אחר שצויתי ליהושע ולזה עשה ג' הקדמות האחד שהכחיש החטא רצוני שאינו חטא גדול והוא שמי שעושה עצמו שוה מאד לאחד אפילו הוא גדול מאד אינו מן התימה שיחטא לו שהוא כרעהו וז"ש אתה החילות. הב' שמי שעושה גבורה גדולה ללחום עם מלכים ולנצחם ראוי הוא שינצח את עצמו וז"ש אשר מי אל בשמים ובארץ אשר יעשה כמעשיך וכגבורותיך השלישי אלו הונח שיהיה חטאי גדול ושאינך רוצה לכבוש רחמיך את כעסך אעברה נא ואראה את הארץ הטובה פי' שמרע"ה טען להקב"ה בזה העונש ואמר ידוע שהקב"ה מודד מדה כנגד מדה וא"כ למה ענשת לי שלא אבוא אל הארץ בשלמא המרגלים שהוציאו דבת הארץ ראוי הוא שלא יכנסו שם אבל אני לעולם שבחתי אותה ואמרתי ארץ זבת חלב ודבש ואמרתי טובה וא"כ אלו הונח שהייתי ראוי לעונש שחטאתי ושאינך רוצה להתגבר לפחות עונש זה אינו ראוי אלינו. וא"ת א"כ הקב"ה מדוע הענישו בזה העונש. התשובה שאמר מדוע לא קדשתם אותי בתוך בני ישראל שלא כבדתם אותי ג"כ לא יהיה לכם כבוד כשתהיו מנהיגים להם לכן לא תביאו אבל משה עשה הכנסת פירכא ואמר ראוי שלא יהיה לי כבוד עמהם ושחטאתי ושאינך רוצה להתגבר על מדת הדין סוף סוף אני רוצה לקיים גזירתך אבל אכנס שם כאחד העם לא למנהיג ולז"א אעברה נא כלומר עתה בזאת ההקדמה אני יכול ליכנס ולז"א לו הקב"ה וצו את יהושע כלומר אע"פ שעשית כל מה שאיפשר לעשות ליכנס לארץ והשתדלת כל ההשתדלות האיפשרי לך שצוית את יהושע ושחזקת אותו ואמצת לו לא עשית תועלת בכל מה שעשית כי דע לך שהוא יעבור והוא ינחיל ואתה לא תנחיל וגם לא תעבור וא"ת למה לא רצה הקב"ה שיעבור כאחד העם אחר שלא נשבע על זה התשובה לא רצה הקב"ה שיהיה קלון גדול למשה שיכנס כאחד העם ויהושע יהיה גדול ממנו וז"ש רב לך וכי רב וגדול ראוי שיהיה לך אינו ראוי שהרי אתה הוא הרב ויהושע תלמידך ונער שלך ואין ראוי שיהיה הוא רב עליך ולזאת הסבה בעצמה לא נשאר עם ראובן וגד לפי שהיה קלון למשה שיהושע יהיה לו שתי יתרונות על משה אחד מנהיג בארץ ישראל ומשה חוצה לארץ הב' יהושע מנהיג של י' שבטים ומשה משני שבטים וגם זה נכלל ברב לך אין ראוי שיהיה יהושע רב עליך או גדול ממך ומכאן שיותר טובה המיתה מהקלון שבהכרח הריקות מת משה הוא לא היה אפשר שיכנס למנהיג וגם בלא מנהיג הוא קלון וגם מנהיג דשני שבטים היה קלון בהכרח מת. וא"ת אהרן למה לא התפלל לפי שאמר משה רוצה ליכנס לקיים מצות התלויות בארץ ואני עיקר המצות התלויות בארץ הם לתועלתי והם כ"ד מתנות כהונה ויאמרו בני אדם שכדי לקבל מתנות אני מתפלל ליכנס בארץ ולזה לא התפלל. וא"ת למה לא קיבל הש"י תפלתו וכמו שהקשיתי בספק הראשון התשובה שהיה נראה עול לאהרן שכששני אנשים חטאו חטא אחד והם בבית האסורים השופט שגזר אחד למיתה ואחד לחיים הוא עול ולז"א בפרשת פנחס עלה אל הר העברים וגו' ונאספת אל עמך גם אתה כאשר מת אהרן אחיך כלומר אינך מיוחס ממנו שאחיך הוא וגם החטא אחד הוא כאשר מריתם ואם לא יפורש כן מה צורך לומר אחיך וגם לא היה צריך לומר כאשר מריתם פי ולמה הזכיר לו עונות ראשונים. ואיפשר שגם זה נכלל במה שאמר רב לך כלומר אין ראוי שיהיה לר רבותא על אהרן. עוד איפשר לומר שמה שלא התפלל אהרן לפי שבניו נכנסים במקומו לכהונה גדולה ולכל מעלה אבל משה בן משק ביתו נכנס תחתיו. ובזה הותרו כל הספקות:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.