נחל קדומים/שמות/יט
אעריכה
בחדש השלישי. הוא חדש סיון גי' ענו. וסין גימטריא ענו ומשה נקרא עניו שנאמר והאיש משה ענו מאד וס"ת ה' ספרים ה' חומשי תורה ממיול גי' ענו יבא ענו ויקבל ענו בחדש ענו. רבינו אפרים ז"ל ובזה נבא לרמוז בפ' דלקמן בס"ד:
בעריכה
ויסעו מרפידים ויבאו מדבר סיני וגו' ויחן שם ישראל נגד ההר ומשה עלה אל האלהים וגו'. הכונה כמשז"ל דעד עתה היו ישראל במחלוקת. ועתה ויסעו מרפדים קרי ביה פרידים כמשז"ל שהיו נפרדים במחלוקת ויבואו מדבר סיני וראו שהחדש סיון גימטריא ענו משה רבינו ענו הר סיני ענו והניח הקב"ה כל ההרים ובחר בסיני שהוא נמוך ושפל. לכן גם הם נעשו עניים ויחן שם ישראל בלב אחד נגד ההר שהוא ענו והסתכלו בהר. ובזה תבין חקירה אחת דמשה רבינו סירב לילך לפרעה שבעת ימים ועתה לקבל התורה סבר וקביל תכף. וכן ראיתי לרבינו שלמה אסתרוק ז"ל במדרשו שכתב ומשה עלה מעצמו. הן אמת דבויקרא רבה אמרו א"ל הקב"ה למשה שיעלה. ומ"מ לפי מה שסירב לשעבר הוא תימה עתה והלא במאמר אחד תכף עלה וחשיב כאלו עלה מעצמו. אמנם מרע"ה ראה דהקב"ה רוצה שפלים ולזה לא סירב דבעיניו לא היה שפל כמוהו. וז"ש ויחן שעשו שלום. וזהו טעם ומשה עלה תכף בלי שום סירוב. ועמ"ש בריש פי' אבות והוא בפתח עינים וכאן ישבתי הדבר כאשר המעיין עיניו יחזו ודוק:
געריכה
כה תאמר לבית יעקב. אמרו בש"ר לבית יעקב אלו הנשים א"ל ראשי דברים שהן יכולות לשמוע ותגד לבני ישראל אלו האנשים א"ל דקדוקי דברים שהן יכולים לשמוע. ד"א למה נשים תחילה שהן מזדרזות במצות. ד"א כדי שיהיו מנהיגות את בניהם לתורה. ויש להבין במאי פליגי. ותו לדרשה ראשונה לא הוקשה לו למה לנשים תחילה. ואם לא היה אומר ד"א היינו אומרים דברישא מפרש קרא והדר בעי על האי דרשה למה לנשים תחילה. אמנם ממ"ש ד"א משמע דהוא דרשה אחרת ולא קאי על דרשה ראשונה. ואפשר במה שנחלקו הפוסקים אי נשים הם ערבות על האנשים או אין ערבות לנשים וקיי"ל דהאשה יכולה לומר נחת רוח עשיתי לבעלי ולזה צריך ליטול קנין מהאשה תחילה אמנם אם היא ערבנית בעד בעלה ליכא למימר נחת רוח עשיתי לבעלי כמ"ש הרב כנה"ג משם רא"ם. והשתא אפשר דמ"ד הא' במאמר הנז' סבר דנשים ליתנהו בכלל ערבות ומשו"ה אין צריך טעם למה נקט נשים תחילה דהדבר פשוט דאם יאמר לנשים אחר האנשים יכולה לומר עשיתי נחת רוח לבעלי ופקע חיובייהו ומשו"ה צריך לנשים תחילה כדי שלא יוכלו לומר נחת רוח עשינו לבעלינו וכמו שהוא הדין. והד"א סבר דנשים איתנייהו בכלל הערבות וא"כ אין לומר נחת דוח עשיתי לבעלי והשתא יקשה למה לנשים תחילה ונתן טעם שהן מזדרזות במצות ע"ד שכתבו התוספות בקדושין (דף ע) דהגרים הם זריזים ומדקדקים במצות. ואידך סבר כאינך שינויי דהתוס' דהגרים מתעצלים ואינם מדקדקים וכן י"ל בנשים ולכן אמר כדי שיהיו מנהיגות את בניהם לתורה כן נראה דרך אסמכתא ודוק:
העריכה
ועתה אם שמוע תשמעו בקולי ושמרתם את בריתי וגו'. במכילתא רבי אליעזר אומר זו ברית שבת רבי עקיבא אומר זו ברית מילה וע"ז. ואפשר לפרש כמ"ש הרב המוכיח בספר דעת חכמה כי החוטא מגרש הקדושה שבו ובאה במקומה הסט"א. וע"י העבירות קונה קטיגורים וסובבים אותו וצריך לעשות מצות כנגד האברים שחטא. ואי אפשר. אך בשמירת שבת דהוי כאלו קיים כל התורה כלה נבראים מלאכים ומתגלה ניצוץ שכינה בפנימיותו ודוחה הסט"א. והמלאכים דוחים מלאכי חבלה מבחוץ והיה קדש זהו תורף דבריו בקצור אמיץ. ואפשר ועתה אם שמוע תשמעו. אין ועתה אלא תשובה כמשז"ל על כמה פסוקים כלומר אם תעשו תשובה אם שמוע תשמעו בקולי אם לשון חן כמשז"ל פ"ק דע"ז כלומר אפריון נמטייה אשר שמוע בהוה הבא מידכם וכונתכם. תשמעו כל מצוה שתבא לידכם והעיקר הוא ושמרתם בריתי שבת כי בזה יהיה מקום לתשובה לדחות הסט"א והמלאכי חבלה מבית ומבחוץ ורבי עקיבא סבר זו ברית מילה וע"ז שעיקר הכל לשמור אות ברית מכל רע כי אם ח"ו פוגם בברית הוא עע"ז כמ"ש בזהר הקדוש ע"פ ובעל בת אל נכר. ואפי' על הסתכלות אמרו בזהר הקדוש אל תפנו אל האלילים וז"ש מילה וע"ז ודוק כי קצרתי:
יזעריכה
ויתיצבו בתחתית ההר. אמרו רז"ל שכפה עליהם את ההר כגיגית. וכתבו המפרשים דכיון דדמי לאנוסה א"כ לא יוכל לשלחה כל ימיו. וז"ש ויתיצבו היה לישראל עמידה ומצב על שהיו אנוסים בתחתית ההר ועל זה קמה וגם נצבה עדת ישראל ואנחנו עמו ולא יטוש ה' עמו וזש"ה ה' ברצונך כלומר ולא ברצוני העמדת להררי עז כפית ההר בשביל עז וא"כ היינו אנוסים. על כן הסתרת פניך הייתי נבהל דאנוסה לא יוכל לשלחה כל ימיו:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |