קרית ספר/אישות/כד
< הקודם · הבא > משנה תורה להרמב"ם נושאי כלים מגיד משנה מפרשי הרמב"ם אבן האזל |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
א
נשים שמנו חכמים שאין להם כתובה נראה דמדאוריתא גובות כל נדוניתן דהוו כחוב בעלמא ואפילו בלו הבעל חייב באחריותן אלא דהוי תקנה וקנס חכמים שלא תטלו אלא הנמצא לבד.
יז
ואחד שאמר לבעל אשתך זנתה ומאמינו חייב להוציאה דעד אחד נאמן באיסורין כדאשכחן לענין נדה דכתיב וספרה לה ודרשי' לה לעצמה ודוכתי אחרינא כדכתיב בפרק שני. ואם היא אמרה לו שזנתה לרצונה לא כל הימנה להפקיע עצמה מבעלה שהיא משועבדת לו ואינה נאמנת הואיל והוא אינו מאמינה ואין ב"ד כופין לגרשה עד שיעידו שני עדים דאין דבר שבערוה בפחות משני עדים כדילפינן לעיל.
יט
ואם זנתה בשגגה או באונס מותרת לבעלה שנאמר והיא לא נתפשה הא נתפשה מותרת בין מגוי בין מישראל וכל שתחלתה באונס קרינן בה שפיר נתפשה שהיצר לובשה והואיל ותחלתה באונס מותרת. נשים שגנבו אותם ליסטים הן כשבויות שהן אנוסות ומותרות לבעליהן ודין השוגגת והנאנסה אחת הוא שהשגגה צד אונס יש בה ותחלתו באונס וסופו ברצון נפקא לן מדכתיב והיא לא נתפשה והיא מיעוטה הוא כלומר בסתם אשה אמרתי לך דטעם תלוי בלא נתפשה הא נתפשה מותרת ויש לך אחרת שאפילו ברצון מותרת ואי זו זו כל שתחלתה באונס וסופה ברצון והאי קרא הוי אסמכתא דדרשה אחרינא אית בהאי קרא וסברא היא דחשיב אונס אע"ג דסופה ברצון דיצר אלבשה והאי סברא דאוריתא כסברא דהכנסה דשבת דמה לי אפוקי מה לי עיולי. ואשת כהן בשוגגה ואפילו באונס גמור אסורה לכהן שהרי עשאת זונה וכתיב אשה זונה וחללה וגו' ואע"ג שזונה היינו מנאפת תחת בעלה לזרים ברצונה גבי כהן לא פליג רחמנא בין אונס בין רצון כדגמרי' מוהיא לא נתפשה דהיא הוי מיעוטה דמשמע היא אשת ישראל הוא דיש חילוק בין נתפשה ללא נתפשה אבל אשת כהן אין חילוק דאפילו נתפשה אסורה והוא הדין לשוגג. אשתו ואשת חברו עמו בבית ונתכוון לאשתו ובא על אשת חברו ואף היא שגגה כסבורה בעלה הוא בישראל מותרת אפילו שגגה היא לבד ובכהן אסורה כדאמר ושגגה דהיינו כאנוסת ילפינן מדכתיב ומעלה בו מעל פרט לשוגגת שמותרת לבעלה.
כד
האומר לאשתו בפני שנים אל תסתרי עם איש פלוני ונכנסה עמו בסתר בפני שני אנשים ושהתה כדי טומאה הרי זו אסורה על בעלה עד שישקוה דכתיב והיא נטמאה דמשמע ודאי נטמאה ומה ת"ל או עבר עליו רוח קנאה וגו' והיא לא אי פשיטא ליה דנטמאה למה שותה ואי פשיטא ליה דלא נטמאה למה משקה אלא מגיד לך הכתוב שעל הספק אסור והכי קאמר קרא אשה זו שמא נטמאת ושמא לא נטמאת וקאמר דישקנה לברר ספקה ואי לא משקה לה אסורה ובזמן הזה שאין שם מי סוטה אם ראה אותה שנסתרה אחר שקנא לה הרי זו אסורה עליו:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |