רש"י/ברכות/ז/א: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ש"ס יידן (שיחה | תרומות)
השוואה מול דפוס ישן
מס' תשלום פירוש רש"י
שורה 1: שורה 1:
{{ניווט כללי עליון}}
{{ניווט כללי עליון}}


'''ונענע לי בראשו.''' כמודה בברכתי ועונה אמן:
'''ונענע לי בראשו.''' כמודה בברכתי ועונה אמן<ref>כמודה '''בברכתו''' ועונה אמן '''בכל לבו''' {{ממ|תשלום פירוש רש"י}}.</ref>:


'''דעת בהמתו לא הוה ידע.''' במסכת ע"א מפרש לה בפ"ק:
'''דעת בהמתו לא הוה ידע.''' במסכת ע"א מפרש לה בפ"ק:
שורה 17: שורה 17:
'''ורדפה את מאהביה וגו'.''' וכשתראה שאין עוזר תשים על לבה לאמר אשובה אל אישי הראשון:
'''ורדפה את מאהביה וגו'.''' וכשתראה שאין עוזר תשים על לבה לאמר אשובה אל אישי הראשון:


'''תחת גערה במבין.''' תחת גערה באדם מבין טובה מהכות כסיל מאה. תחת הטעם למעלה תחת התי"ו ולא כמו אל תירא ואל תחת {{ממ|[[תנ"ך/דברים/א#|דברים א]]}} שטעמו בחי"ת אלא למעלה תחת התי"ו ראשון לומר שהוא שם דבר שאי אפשר לפותרו לשון תפעל לומר תכניע את האדם אלא תכנע היא בעצמה. ולכך שינה את נקודתה לומר שהוא שם דבר:
'''תחת גערה במבין.''' תחת גערה באדם מבין טובה מהכות כסיל מאה. תחת הטעם למעלה תחת התי"ו ולא כמו אל תירא ואל תחת {{ממ|[[תנ"ך/דברים/א#|דברים א]]}} שטעמו בחי"ת אלא למעלה תחת התי"ו ראשון לומר שהוא שם דבר שאי אפשר לפותרו לשון תפעל לומר תכניע את האדם אלא תכנע היא בעצמה. ולכך<ref>ד"ה תחת גערה במבין, '''פחד חיתת גערה (אדם במבין) באדם מבין''' טובה מהכות כסיל מאה, '''ואין נקוד טעמו תחת החי"ת''' כמו אל תירא ואל תחת '''אלא''' למעלה תחת התיו הראשונה לומר שהוא שם דבר, שא"א לפותרו לשון תפעל לומר '''הכנע''' את האדם, אלא '''לשון תיכנע''' היא '''מעצמה''', '''לכך''' שינה את נקודתה לומר שהוא שם דבר {{ממ|תשלום פירוש רש"י}}.</ref> שינה את נקודתה לומר שהוא שם דבר:


'''ג' דברים בקש משה ונתן לו.''' שהרי לסוף שאלתו כתיב גם את הדבר הזה אשר דברת אעשה:
'''ג' דברים בקש משה ונתן לו.''' שהרי לסוף שאלתו כתיב גם את הדבר הזה אשר דברת אעשה:


'''להודיעו דרכיו.''' מנהג מדת משפטיו כגון מפני מה צדיק וטוב לו רשע ורע לו צדיק ורע לו רשע וטוב לו:
'''להודיעו דרכיו.''' מנהג מדת משפטיו כגון מפני מה צדיק וטוב לו רשע ורע לו צדיק ורע לו רשע וטוב לו<ref>כגון מפני מה '''יש''' צדיק וטוב לו '''ויש צדיק ורע לו, יש רשע וטוב לו ויש רשע ורע לו''': {{ממ|תשלום פירוש רש"י}}.</ref>:


'''את אשר אחון.''' את אשר יכמרו רחמי עליו לשעה ואע"פ שאינו כדאי:
'''את אשר אחון.''' את אשר יכמרו רחמי עליו לשעה ואע"פ שאינו כדאי:

גרסה מ־07:43, 5 באפריל 2022

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף


לדף הבבלי
צורת הדף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהמידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' שיעורים על עמוד זה באתר "קול הלשון"
לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


דיוני הלומדים על
הרש"י כאן

לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

לקוטי שלמה
שפת אמת
בן יהוידע
בניהו

ילקוט אוצר הספרים
מראי מקומות
עבודה ברורה (בהיברובוקס)
חומר עזר
שינון הדף בר"ת
שאלות חזרה
מבחן אמריקאי


רש"י ברכות ז א


ונענע לי בראשו. כמודה בברכתי ועונה אמן[1]:

דעת בהמתו לא הוה ידע. במסכת ע"א מפרש לה בפ"ק:

מאי קרא. דאף הוי כרגע דכתיב כי רגע באפו חיים ברצונו:

בתלת שעי קמייתא. באחד מרגעי תלת שעות ראשונות:

שורייקי. טיי"ש בלעז:

לצדיק לא טוב. לענוש את הבריות:

מרדות אחת. לשון רדוי והכנעה שאדם שם על לבו מאליו:

ורדפה את מאהביה וגו'. וכשתראה שאין עוזר תשים על לבה לאמר אשובה אל אישי הראשון:

תחת גערה במבין. תחת גערה באדם מבין טובה מהכות כסיל מאה. תחת הטעם למעלה תחת התי"ו ולא כמו אל תירא ואל תחת (דברים א) שטעמו בחי"ת אלא למעלה תחת התי"ו ראשון לומר שהוא שם דבר שאי אפשר לפותרו לשון תפעל לומר תכניע את האדם אלא תכנע היא בעצמה. ולכך[2] שינה את נקודתה לומר שהוא שם דבר:

ג' דברים בקש משה ונתן לו. שהרי לסוף שאלתו כתיב גם את הדבר הזה אשר דברת אעשה:

להודיעו דרכיו. מנהג מדת משפטיו כגון מפני מה צדיק וטוב לו רשע ורע לו צדיק ורע לו רשע וטוב לו[3]:

את אשר אחון. את אשר יכמרו רחמי עליו לשעה ואע"פ שאינו כדאי:

כשרציתי. בסנה:

לא רצית. שנא' ויסתר משה פניו:

ופליגא. דר' יהושע בן קרחה שמענישו על כך אדרבי שמואל שאמר קבל שכר על זה:

לקלסתר פנים. כי קרן עור פניו:

ותמונת ה' יביט. זה מראה אחורים כך שנוי' בספרי (פ' בהעלותך):

קשר של תפילין. מאחוריו הוא ואמרי' לעיל דהקב"ה מניח תפילין:

אדני





שולי הגליון


  1. כמודה בברכתו ועונה אמן בכל לבו (תשלום פירוש רש"י).
  2. ד"ה תחת גערה במבין, פחד חיתת גערה (אדם במבין) באדם מבין טובה מהכות כסיל מאה, ואין נקוד טעמו תחת החי"ת כמו אל תירא ואל תחת אלא למעלה תחת התיו הראשונה לומר שהוא שם דבר, שא"א לפותרו לשון תפעל לומר הכנע את האדם, אלא לשון תיכנע היא מעצמה, לכך שינה את נקודתה לומר שהוא שם דבר (תשלום פירוש רש"י).
  3. כגון מפני מה יש צדיק וטוב לו ויש צדיק ורע לו, יש רשע וטוב לו ויש רשע ורע לו: (תשלום פירוש רש"י).



< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.