תוספות/ברכות/ז/א
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שולי הגליון
< עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחילת הדף
שאלמלי כעסתי לא נשתייר וכו'. ואם תאמר מה היה יכול לומר בשעת רגע. יש לומר כלם[1]. אי נמי מאחר שהיה מתחיל קללתו באותה שעה היה מזיק אפילו לאחר כן[2]:
ההוא צדוקי דהוה בשבבותיה דריב"ל כו' לאו אורח ארעא. אף על גב דהצדוקים וכו' מורידין ולא מעלין. היינו בידי אדם אבל בידי שמים לאו אורח ארעא להענישם ולהטריחם ולהורגם בידי שמים שלא כדרך בני אדם. ואי גרסינן הכא עובד כוכבים ניחא דקאמר התם העובד כוכבים ורועי בהמה דקה לא מעלין ולא מורידין:
- ↑ בבן יהוידע הביא דברי מהר"י שיישוב התוס' דחוק שמה יועיל שיאמר "כלם" כיון שאינו אומר על איזו אומה אומר דבריו. ויישב הבן יהודיע שכוונת התוס' שאין צריך לומר בשעת הזעם אלא את עיקר הקללה ואחר כך יפרט את מי קילל, ובזה חלוק יישוב זה מיישוב התוס' השני שצריך לומר כל הפרטים בשעת הזעם אלא שעת הזעם נמשך כל שעה שעומד בקללתו.
- ↑ במחצית השקל (סימן ו סק"ו) הביא משו"ת בית יעקב שלמד מדברי התוס' שהכל נמשך אחר התחלת הדבר, ולמד מכך לתפילת ציבור שכיון שעת רצון הוא בשעה שהציבור מתפללין לכן אף מה שממשיך אחר שסיימו הציבור את תפילתם מכל מקום עדיין עת רצון הוא, ומכח זה חלק על הלבוש שכתב לומר תהילים קודם התפילה אלא יאמרם אחר התפילה, וכן הביא מהאר"י שההשפעה היורדת בשעת תפילת הציבור ממשיכה על עסק היחיד שממשיך לעסוק בבית הכנסת אחר תפילת הציבור.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |